תולדות הספורט בשדה נחמיה - מתוך ראיון עם גרשון פרינץ לאתר גליל עולה

1966/7 - הפועל שדה נחמיה

גרשון  הגיע  לשדה נחמיה כמ"מ במסגרת הנח"ל. הוא נבחר ע"י מפקד הגדוד (מפקד הנח"ל בעתיד) לוי חופש, להקים את הפלוגה ה"מקצועית" הראשונה במסגרת הנח"ל. המחלקה/פלוגה הורכבה מ- 60 חיילים שחלקם בעלי עבר פלילי (כבר אז היו סמים ואלכוהול בצבא), חלקם חיילים בודדים ואחרים ממשפחות הרוסות ומצורפים.

בזמן היותו בשדה נחמיה הוקמה קבוצת הכדורסל ששיחקה בליגה ג'. מכיוון שגרשון שיחק בליגה הלאומית נבצר ממנו לשחק בה והיה מאמנה בלבד. בקבוצה שיחקו האחים פימנטל (1.92 ס"מ כפול 2). הקבוצה רצה בקלילות לקראת העלייה לליגה ב'.

במשחק העלייה המכריע חסרו האחים פימנטל (שגויסו לצבא לקראת מלחמת ששת הימים). שדה נחמיה נוצחה במשחק המכריע ע"י הפועל כפר גלעדי. את סל הניצחון לכפר גלעדי קלע צליל גורלי מקו העונשין (לצליל הייתה יד זהב). שלמה שלזינגר ויעקב בן דוד ניהלו את הקבוצה. יעקב אלבז היה הצלם והנהג. הקבוצה נוהלה במסירות ובמקצועיות רבה.



קבוצת הפועל שדה נחמיה

עומדים מימין: המנהל שלמה שלזינגר, יעקב הרץ, מרדכי פימנטל, גרשון פרינץ, עזרא פימנטל, גדעון שלח וגדי אדן.כורעים מימין: ידון ארד, יואב שוהם, רוני וונטש ורמי אדן. שוכב: הצלם/הנהג יעקב אלבז



החמישייה עולה למשחק 1966

מימין: מרדכי פימנטל, עזרא פימנטל, גדי אדן, יעקב הרץ וידון ארד

  
1967/8 - הפועל שדה נחמיה מחוזקת

לאחר מלחמת ששת הימים ועם הקמת קיבוץ מרום גולן הצטרפו לשדה נחמיה שני שחקנים מהליגה הלאומית, זכריה שנפר מגבעת חיים ואלישע ילין מיגור. הקבוצה הגיעה להישג נדיר בהגיעה לגמר גביע הקיבוצים ע"ש "בן עזרא". בקבוצה שיחקו 5 שחקנים מעל ל- 1.90 מ', דבר נדיר באותם ימים. רכז הקבוצה היה גרשון 1.82 מ בלבד. באותם הזמנים שיחקו 6 קבוצות של הקיבוצים בליגה הלאומית. הפועל שדה נחמיה מליגה ג' בהפתעה מרעישה, ניצחה את הפועל אשדות/אפיקים (מקום שני בליגה הראשונה) ששיחקו בה אילן זייגר ואמנון גמר שחקני נבחרת ישראל. בסיום העונה שדה נחמיה המקורית התפרקה, לאחר שחלק משחקניה עבר לקבוצות אחרות.


משחקי אליפות הקיבוצים - גביע בן עזרא

  מימין: גרשון פרינץ זורק לסל ומרדכי פימנטל עם הפנים לחזית


משחקי אליפות הקיבוצים - גביע בן עזרא

מימין זכריה שנפר ומרדכי פימנטל


1968-1972 - הקבוצה המשותפת לדפנה ולשדה נחמיה

ניסיון נוסף להקים קבוצה חזקה נכשל, חלק מהשחקנים עוזבים למרכז הארץ.
גרשון מצטרף להפועל דפנה כמאמן שחקן.
 
אפריל 1970 - מרדכי פימנטל  נפטר

מרדכי פימנטל  נפטר באירוע טראגי, לאחר אירוע קודם בו נפצע קשה בתאונת דרכים.

מרדכי וגרשון היו חברים בנפש . מרדכי היה משכמו ומעלה תרתי משמע – שחקן יוצא דופן ביכולותיו, צנוע בהליכותיו, ישר והגון, מפקד אמיץ ונערץ. דוגמא אישית. מנהיג מלידה. מרדכי וגרשון עבדו יחד, בילו יחד וחלמו להקים נבחרות כדורסל ברמה גבוהה בגליל. מותו היה משבר קשה למשפחתו ולכל מכריו.



מרדכי פימנטל וגרשון באגם הברבורים - פורים 1969

גרשון החליט להקים קבוצה חזקה בגליל ולהנציח את זכרו של מרדכי במשחקי אליפות הגליל לישובים. (בהתחלה נערכו המשחקים כל שנתיים). באותם זמנים הפועל דפנה שיחקה בליגה א' (הליגה השלישית) והיה לה סיכוי סביר לעלות לליגה השנייה. הקבוצה בעלת ממוצע הגובה הנמוך בליגה, אך נכשלה שוב ושוב בעליה לליגה גבוהה יותר.  

 

ספטמבר 1972 - אולימפיאדת מינכן

אולימפיאדת מינכן הייתה אירוע מכונן בהקמת הפועל הגליל העליון בסוגי ספורט רבים. גרשון ואבישי פלג השתתפו במשלחת הסטודנטים הישראלית שנבחרה לייצג את ישראל, כחלק מהמשלחת הגדולה לאולימפיאדה. לפני הנסיעה לאולימפיאדה, גרשון השתתף באספת החברים בדפנה ושכנע את חברי קיבוץ דפנה לאשר לאבישי את הנסיעה. בימים ההם רק אסיפות החברים בקיבוצים אישרו נסיעות לחו"ל.

המשלחת יצאה למינכן כשבוע לפני האולימפיאדה. בשבוע זה אבישי וגרשון ביקרו באימוני הנבחרות השונות בענפי ספורט רבים, למדו את המנהלה, את שיטות האימון (היקיות) וקיבלו שיעור מאלף בחינוך לספורט נקי והוגן. (אבישי ממשיך להרביץ ולבכות במשחק הכדורסל גם היום לאחר שעבר את גיל 70).

"במשך כל האולימפיאדה צילמתי תמונות אוטנטיות מאוד וביניהן מפגש אקראי ומרגש עם שני האתלטים הגדולים במאה הקודמת אמיל זאטופק מצ'כיה וגסי אוונס מארצות הברית. עם זאטופק שוחחנו על האביב הצ'כי שהוא היה בין יוזמיו והתבררה לנו אהדתו הגדולה לישראל. לצערי התמונות נשרפו בפיתוח. ונותרה לי רק חתימתם", מספר גרשון.





בערב שלפני הרצח, גרשון בילה עם מוני ווינברג ויוסף רומנו זיכרונם לברכה. מוני הזמינו להצטרף אליו למופע של רודנסקי במינכן. באינטואיציה מקפיאת דם, לאחר שסיימו ארוחה קלה, זמן קצר לפני השעה 22.00, דקות לפני תחילת ההצגה, הוא החליט לעזוב את השניים ולחזור למשלחת הסטודנטים הנמצאת בבית מלון סמוך, ובכך הציל את חייו. מוני ויינברג ויוסף רומנו נתקלו ברוצחיהם בבוקרו של יום המחרת.

לימים מתברר לו בשיחה עם אנקי שפיצר, שבעלה אנדריי הגיע מאוחר בלילה מאמסטרדם, ישן במיטה המוזמנת לגרשון ונרצח אף הוא.











תג כניסה לכפר האולימפי - מינכן 1972                


1973 - אליפות הגליל הראשונה בכדורסל לזכרו של מרדכי פימנטל 

מפעלו הראשון של גרשון כמנהל מחלקת הספורט במועצה. באליפות משתתפות כ- 20 קבוצות (שדה נחמיה, זוכה פעמיים ברציפות בגביע).




קבוצת שדה נחמיה עם חלק משחקני חולתה במשחק הגמר ב- 1973 שנערך בכפר גלעדי

משמאל לימין: מיקי נוי, יגאל צור, אלדד שוהם, יואב שוהם, רפי סלע, רמי אדן, גדי אדן, משה עמידור, יאיר שוהם,
ידון ארד, יאיר שלח, ואודי לוי ויובל גורן מחולתה. חסר גרשון פרינץ שעמד ליד מיקי נוי


  
הפתיחה לאליפות הגמר לזכרו של מרדכי פימנטל 1973


יצחק פימנטל מחלק את הגביע לקפטן שדה נחמיה יאיר שלח - 1973

מימין: עפרה פימנטל, דוד זוננפלד. ברקע השופט יוסי דיניסמן ואבישי פלג

  
1975 - שדה נחמיה זוכה באליפות הגליל השנייה לזכרו של מרדכי פימנטל בנצחה את מחניים בגמר.


גמר אליפות הגליל לזכרו של מרדכי פימנטל 1975 בין שדה נחמיה למחניים 

שלמה קוגל קורא דברים לזכרו. ברקע גדעון שלח



עומר טל ממחניים וגרשון פרינץ משדה נחמיה בקפיצת הפתיחה למשחק. צביקה שגב השופט וזכריה שנפר משקיף משמאל



גמר אליפות הגליל לזכרו של מרדכי פימנטל 1975 בין שדה נחמיה למחניים

יצחק פימנטל מוסר את הגביע לגרשון פרינץ ("הייתי ליצחק כבן"), ראש הקבוצה של שדה נחמיה. מימין שלמה קגל ומאחור גדעון שלח



למשלוח תגובות לגרשון spgp@walla.com




תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!