ספר הפרוטוקולים - דצמבר 1937- חלק ב'


אספה. מנהל מתתיהו. 18.12.1937.


מאיר פרנק מדבר על האפשרות להקמת ארגון של העולים ההולנדים בארץ. חשוב גם להולנד וגם לאנשים פה בארץ, אם הם מאורגנים. תפקיד גדול בשבילנו לעזור לעולי הולנד, וגם חשוב לנו אם יהיה הבנה בין אנשי הקבוצה והבודדים. צריך להיות איזה קשר ביניהם. אבל הקושי הגדול ביותר- מה לעשות ואיך לעשות את זה. הקבוצה עכשיו כבר קצת מסודרת במובן החברתי, ואפשר פה לסדר מרכז לתנועה קטנה. הקבוצה צריכה להתקשר גם עם הולנד, כדי לקבל אנשים חדשים משם. השאלה רק איזה אידיאולוגיה תשרור בארגון זה. ערך ידוע לתושבות הולנד. אבל אי אפשר להתמזג סתם עם רעיונות אלה, או לקבל למשל את הפרוגרם של חברת העולים, אבל כן אפשר להתעניין באידיאולוגיה. זה יכול להיות אחד היסודות. היסוד השני- העזרה לעולי הולנד. עכשיו מה לעשות? למנות סוכנים בכמה נקודות בארץ. אולי גם לסדר כינוס. יוסף שואל: מה הבסיס של הארגון הזה? התאחדות עולי הולנד או תנועה פוליטית? עם הדבר האחרון למה אז רק להתעסק בעולי הולנד?

מאיר עונה: כדי לעזור לעולי הולנד צריכים גם להכיר את מחשבותיהם. מתתיהו חושב שהיסוד הזה די חלש. אנחנו רוצים לכוון את התנועה בהולנד בכוון הקבוצתי, אבל בנוגע למחשבות אנחנו בעצמנו עוד באמצע התפתחותנו. מאיר עונה. טוב לחנך את האנשים לקבוצה, אבל לא כל האנשים ודווקא לא אנשי הולנד ייכנסו לקבוצה. ובכן לא מספיק החינוך הזה, אלא מצד הקבוצה צריכה להיות התעניינות כלפי הבודדים.

מתתיהו: החינוך לקבוצה הוא חשוב מאוד. ברור שלא כל אחד יבוא אלינו. אבל לארגן את האנשים האלה כדי לעזור להם זה עולה על כוחותינו.

יצחק תומך בדעת מתתיהו. החינוך הקבוצתי כעת הדבר היחידי שנוכל לעשות. התאחדות עולי הולנד עולה על כוחותינו. ובנוגע לתנועה פוליטית עוד לא בה זמנה.

יוסף: תנועה לפי מחשבת מאיר תדמה לפדרציה והולנדים מחברת העולים

המזרחיסטים וכו. לא יהיה איחוד במובן הפוליטי. לפי איזה מידה צריכים לבחור באנשים?

מאיר: רוצה גם במידה האנושית וגם הפוליטית, וחשוב שישמרו על הקשר בנינו ושידעו בהולנד שהקשר הישן ישנו עוד. ברוך חושב שהבסיס הזה איננו די חזק.


2. עמוס נותן דין וחשבון על המצב הכספי

המצב קשה מאוד, אבל כדאי לחכות עם הויכוחים עד שיבת פנחס.


3. ועדת דירות

יוסף רוצה להתפטר. הן מרוב התפקידים והן מכיוון שלא נתקבל הקו הפרינציפיוני שיוסף רצה להכניס לעניין זה. מתתיהו רוצה חושב שבן אדם אחד מספיק לוועדה זו, אבל כעת יכולים רק למנות בן אדם במקום יוסף. אסתר בעד לבחור בחירת שני אנשים. מחליטים לבחור בן אדם אחד שבאופן זמני יסדר את הדירות. לאה נבחרת ומקבלת את התפקיד הזה.


4. מנהל חשבונות זמני

במקום דינה ועמוס. יוסף יסדר את הפנקסים. יהודה בינתיים יהיה סדרן עבודה. צבי השחור מציע את יוסף בכלל להוציא מכל התפקידים. אסתר רוצה להתפטר מסידור האורחים. ברכה מקבלת את התפקיד הזה, בתור מחסנאית. אם יוציאו את יוסף תלוי הן במצב בריאותו והן ממהלך הדברים.


4. מטבח כשר

כבר החליטו למטבח כשר בשיחה שעברה. עכשיו נדבר על הנימוקים, ועל איך ומה. צבי השחור : מטבח כשר על עצמו  זה שטות. אז צריכים גם לסדר את כל החיים הדתיים. צבי הלבן: אנחנו באופן פרינציפיוני איננו עובדים ביום שבת. גם זה דבר כזה. עכשיו נמשיך במטבח כשר וכו. אם לא נתחיל עכשיו זה יהיה אחרי כן יותר קשה. מרדחי: אם אחרי שנתיים אכילת טרייפה אצל האיכר, אנחנו רוצים מטבח כשר, אז יש סיבה לכך.

ברוך: ברגע של רשלנות עזבנו את המטבח הכשר. אנחנו הולכים בכיוון לא נכון. יש פחות ופחות תוכן יהודי בחיינו.

זאב: אי אפשר לדבר בבת אחת על כל הדברים האלה. רק דבר אחד ניתן הזדמנות למטבח כשר לאנשים הרוצים בכך.

רבקה: לא נכון לשאול לנימוקים.

מתתיהו: נכון . רק נדבר על הנימוקים מטעמים אנושיים, ולא לדון על זה, אם הנימוקים האלה הם שווים דבר מה.

צבי השחור: רוצה לשמוע ולהרגיש את הרצון להמשיך ולשנות את חיינו לפי המסורת ככה על עצמו ולבדו מטבח כשר אין לו תוכן וזכות קיום.

רות: מתנגדת לכל  מסורת שאיננה רואה בה זכות קיום. היא בעד שבת, אבל נגד מטבח כשר.

יהודה: הוויכוח הזה נוגע לכל התרבות בחיינו. הנימוקים בעד המטבח הכשר הם יותר עמוקים ויותר רחבים מירק לנוגע לאכילה.

לאה: גם אין צורך לעשן בשבת.

מתתיהו: יש קשר בין מטבח כשר לבעיה במלוא רוחבה, אבל אי אפשר לקבל בבת אחת את כל החיים הוותיקים. אנחנו צריכים פה ליצור דבר מה חדש. עלינו להתעמק בכל החומר הזה. רק אחר כך נוכל להוציא דבר מה.

יוסף: כן כדאי לדבר על העניינים האלה, כי בקבוצה צריכים רוצים ליצור צורת חיים משותפים. ומה שנוגע למטבח הכשר, לא נעשנו ליהודים ע"י היטלר. באנו לארץ ישראל ולא לאוגנדה. זה הכח המכריע. לא נכון להגיד , אם נקבל מטבח כשר נצטרך לקבל גם את המסכנות של חיים דתיים. לאט לאט נתקדם מתוך לימודים. אם נתחיל ליצור את היסודות הממשיות לחיים כאלה. המטבח הכשר הוא רק תחילה טכנית. ובנוגע לדעת רות, היא מביטה בעניין בעין של גוי.

רות: דבר כמו שבת יהיה טוב בכל תקופת תולדות האדם.

צבי הלבן: עכשיו אנחנו קובעים הקו גם לחיינו בהתיישבות.

צבי השחור: אני גם כן מביט על הענין בעין של גוי. שבת לא רק היום של המסורת , אלא גם כן של העם.

יוסף: אתה מתבולל. אתה מביט החוצה ולא פנימה.

צבי השחור: לא נכון. אבל המסורת פה דבר מה אחר מבחוץ לארץ.

יוסף: איננו מבין את ההבדל בין המסורת בחוץ לארץ ופה בארץ. הוא כן רוצה לקשור למסורת הארץ.

מרדכי: צריכים גם לקחת בחשבון את האנשים הבאים אלינו.

יעקב: רוצה לענות לרות. השאלה איננה שאלה של תועלת, אלא כי אם דבר הרגשה. כמו למשל ארץ ישראל. ורק לדבר עברית, ולראות ארץ ישראל זה לא מספיק.

לודי: המסורת היא יפה מאוד, אם אני מבין דבר ממנה. אבל במקרה שאינני מבין ממנה שום דבר, אז אין צורך לקיים אותה. צריכים לחדש ולהתקדם. מתתיהו: אנחנו רחוקים מאוד מכל החומר הזה, מפני זה אסור באופן שטחי להתייחס אליהם. אנחנו מתחילים עכשיו לבנות חיים חדשים. למה עזבתי את הדברים האלה ? מפני שהרגשתי כי הייתי קשור בהם יותר מידי רק מהרגל, רק מתוך לימודים אוכל לשוב אליהם.


(מפסיקים את הסיחה).

 

מתתיהו.


תאריך מאמר מקורי
19/2/2014
גלריית תמונות
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!