מראה מקום 35 גלית שלח - 2010

19.4.2010

לחברים שלום,

השבוע איבדנו את חברנו ראובן רוזן. ראובן היה בן 93 במותו. שנת חייו האחרונה לא הייתה קלה עליו ועל משפחתו אך אין בכוחה להעיב על זיכרון הווייתו. ראובן היה איש שכולו דעה מוצקה, עקרונות לוהטים, מעורב, אכפתי וכל מעייניו מכוונים לשמירה על הכלל והכללים.

דמותו תחסר בנוף של שדה נחמיה לאחר שנים כה רבות בה היה חלק משמעותי ממנו.

תנחומינו לדיני, יהודית, רחלי, מרגלית ולכל המשפחה הרחבה. יהיה זכרו ברוך.

 

קבלה לחברות: ברכות לאלון ומיטל שהם עם קבלתם לחברות. בכך עומד מספר חברי שדה נחמיה על – 172 חברים ומתוכם 9 במסלול של עצמאות כלכלית.

 

אי קבלה לחברות: אני לא יודעת לנתח את הסיבות בגינן לא התקבלו אייל ומורן כחברים,

אך לאור התוצאות, כאב המשפחה ברור ותחושת הפגיעה והעלבון מובנת, איש מאיתנו לא היה רוצה לעמוד במקומם.

עם זאת, לכנות את המצביעים רכילאים חסרי סובלנות ולהאשים אותם באנטישמיות, זהו מעשה לא הגון ולא ראוי אשר מעורר כעס רב בקרב הציבור, אותו ציבור בדיוק אשר באותה הצבעה בדיוק, הצביע "כן" לקבלת בן אחר.

לאגודה מסוג קיבוץ יש כללי התנהלות. חיי קהילה משמעם, בין היתר, קבלת החלטות משותפת. קבלת החלטות משותפת, משמעה, כי לכלל יש יכולת השפעה על חיי הפרט והמשפחה.

הדרך לקבלת החלטות משותפות בצורה דמוקרטית היא באסיפה ובהצבעה בקלפי.

גם במקרה הזה, התקיימה אסיפה אליה יכלו להגיע כולם, לשמוע ולהשמיע וכנהוג, שבוע לאחר מכן התקיימה הצבעה שמועדיה פורסמו הן על לוחות המודעות, הן ע"ג הלוח האלקטרוני ובנוסף נשלחו תזכורות ב-  SMS.

למרות שהקלפי אינו כלי חף מפגמים, הוא עדיין הכלי היחיד בו יכול כל חבר להביע את עמדתו, ומשקלו בקבלת ההחלטה שווה למשקלם של אחרים.

לבחור בחיי שיתוף ולהלין על אופי קבלת ההחלטות היא דבר והיפוכו.

כללי הקליטה לחברות גובשו ע"י כולנו בהליך מסודר, ארוך ומובנה שאושר בקלפי.

בכללים קבענו כי קבלה לחברות אינה אוטומטית, גם לא לבנים של חברים.

כללים ניתן כמובן לשנות, אך יש לעשות זאת באותו אופן בו התקבלו ע"מ לשמור על תוקפם.

אירועי הימים האחרונים מדרדרים את הקהילה למצב מסוכן ובו כאשר התוצאה אינה נושאת חן, נתקף התהליך. אם לא נכבד את התהליכים אותם קבענו, נשאר ללא כלים לשנותם אם נחפוץ.

אני מבקשת מהזועמים בשני הצדדים, להוריד את גובה הלהבות, להתבטא ולפעול בצורה אחראית ע"מ להישמר מערעור היסודות עליהם כולנו נשענים.

 

"אגרת ביוב" – מדובר באגרה נפרדת מהארנונה והמחושבת לפי 11 שקלים לנפש לחודש.

עד עתה נשא המשק באגרה זו. בהנהלת הקהילה הוחלט כי יש להשית חיוב זה על החברים.

עוד הוחלט לעשות את המעבר באופן הדרגתי על פני שנתיים, בשנת 2010 יישאו החברים במחצית הסכום ורק החל משנת 2011 הוא יושת במלואו על החברים.

 

מיסים: בקיבוץ שלושה סוגי מס:  מוניציפאלי, אגרת קהילה, ומס פרוגרסיבי.

המס המוניציפאלי ואגרת הקהילה הם מיסים אחידים וקבועים בהם נושאים כולם.

המס הפרוגרסיבי הינו פועל יוצא של גובה ההכנסה, כלומר, הוא אינו אחיד, הוא אינו קבוע ונושאים בו רק חלק מן החברים (אלה שמשכורותיהם גבוהות יותר).

עד עתה ראינו בדפי התקציב את המס המוניציפאלי בשתי שורות, שורה אחת הנקראת "מס מוניציפאלי" בסך 350 ₪ ושורה נוספת הנקראת "שמירה" בסך 15 ₪.  (סה"כ 365 שקלים).

ע"מ לעשות סדר והגיון מעתה יוצגו המיסים בדפי התקציב בשתי שורות:

א.      מס מוניציפאלי – 125 . סכום הזהה לסכום אותו משלמים חברי ההרחבה ואשר מופנה לתקציב האג"מ ולשימושיו.

ב.      מס קהילה – 240 ₪. סכום המורכב מאותם 350 ₪ בתוספת 15 ₪ "שמירה" ובניכוי 125 ₪ העוברים לאג"מ.

אני מצרפת שלוש טבלאות המפרטות את השימושים הנעשים בכל אחד מן המיסים ע"מ שהמידע יהיה שקוף ונהיר.

 

 סוף שבוע נעים

גלית

תאריך מאמר מקורי
19/4/2010
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!