מראה מקום 43 גלית שלח - 2010

25.7.2010

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏לאוכלוסיית שדה נחמיה שלום,


החלפת עובדת סוציאלית: לילך אשר ליוותה אותנו בשנה האחרונה יוצאת לחופשת לידה ארוכה ואת מקומה תתפוס דלית שניידר. אנחנו מבינות את החשיבות של יציבות והמשכיות בתחום זה ועושות מאמצים למנוע תנודתיות אך לעיתים הנ"ל אינם בשליטתנו. דלית תעבור חפיפה מסודרת ותפרסם את הדרך ליצירת קשר עימה. כמובן שהחלופה של יצירת קשר דרך חנה קיימת אף היא.


רקוויאם לשרקן ולארנבת: בגן המייסדים שלנו התגוררו בשנה האחרונה פרוונים צמחוניים. הנ"ל הוכנסו לשם ביוזמתו של עמי פורטנוי כתוספת חיננית לשמחת בני השנתיים המגיעים לצפייה נרגשת והאכלה מזדמנת מלווים בסבים והסבתות שלהם. למרות הרצון הטוב ומאמץ לתחזק את המקום באמצעים קיימים, הנ"ל מייצר עלויות שאין להן מקור ומעמיס התחייבות טיפולית שלא ניתן למלא במשאבים הקיימים. אי לכך, אנחנו נפרדים ומאחלים לבע"חים היקלטות מהירה

בביתם החדש.


רכזת תרבות: צביה ביקשה לסיים תפקידה. דומני כי אין חולק באשר לאופן בו ביצעה אותו. המסירות, הרמה התרבותית, תוצרי העשייה ושילוב הקהילה בה יצרו נעליים גדולות מאד למילוי. את רחשי ההערכה והתודה חשה הקהילה כולה !!

השבוע ייצא מכרז ובו הגדרת התפקיד והנחיות מסודרות לאופן הפניה.


ועד מוניציפאלי: שרלי אילוז ביקש לסיים תפקידו בוועד היות ואינו יכול להגיע לפגישות. בהתאם לנוהל פנינו לחבר הבא (איל יונאי) מהרשימה המקורית אך גם הוא אינו יכול להתפנות למשימה. היות וכך, יפורסם מכרז לאיוש החברות בוועד. מכרז זה יהיה פתוח לחברי ההרחבה בלבד (ע"מ לשמור על מפתח חלוקת הקולות עליו הוסכם). במידה ויהיה מועמד אחד, ההצבעה תהיה בעד ונגד אותו מועמד, במידה ויהיו יותר מועמדים, תהיה הצבעת בעד בלבד ויבחר זה שקיבל יותר קולות.


נוהגים כחוק ובתבונה: שוב ושוב ושוב ושוב..... ההתפרעות על שבילי הישוב הכוללת נסיעה על מדרכות  ומהירות מופרזת פשוט חייבת להיפסק וזאת לפני שנמצא עצמנו מתמודדים עם אסון בו אף אחד לא רצה.....


כלבים: מטרד בן אלפיים שנות. להזכירכם, כלבים חייבים להיות קשורים בכל עת ליד ביתם וכן להיות מחוברים לרצועת בעליהם כאשר הם יוצאים לשוח.

הנושא מלא אמוציות והאוכלוסייה נחלקת לשניים בהתייחסות אליו: בעלי הכלבים, ואלה שכלבים הוא לא חלק ממערכת התחביבים שלהם.

הראשונים מוכנים להישבע כי למרות שיש להם שתי רגליים יותר, רווחתם הנפשית של בני טיפוחם שווה למיגור הרעב באפריקה, נביחותיהם מוזיקה לאוזן והשאריות שהם מרוקנים ממעיהם על הדשאים של כולנו, תורמות למאזן האקולוגי.

האחרים סבורים כי להתעורר מנביחות ולהמתין לגאולת השחר אינה חוויה מיסטית, רווחתם ורווחת ילדיהם (הכוללת נסיעה נטולת חשש בשבילי הישוב) חשובה יותר מרווחת בעלי החיים  וחרא על הדשא הוא פשוט חרא על הדשא.

הנושא נדון בוועד המוניציפאלי הוחלט לפעול באופן הבא:

א.      פרסום חוזר לציבור ובקשה לקיום החוק ובעיקר ההתחשבות (להלן).

ב.      לקיים מבצע מתמשך ללכידת כלבים שאינם קשורים ברחבי הישוב.

 

 

המשך שבוע נעים

גלית

תאריך מאמר מקורי
25/7/2010
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!