מכתבו האחרון של רפי ערב הוצאתו להורג 19.11.1944

בנובמבר השנה מלאו 70 שנה להוצאתו להורג של רפי רייס - חבר קיבוץ שדה נחמיה.

מתוך האתר הרשמי הצנחנים - עשור ראשון:

כאשר הגיעו לארץ הידיעות על ממדי ההשמדה של יהודי אירופה במלחמת העולם השניה, הציע ארגון ה"הגנה" למודיעין הבריטי לשתף כוחות יהודיים מתוך הישוב בארץ ישראל לעזרה. הוצע שיחידות פלמ"ח תישלחנה בדרך הים או האוויר אל מעבר לקווי האויב הגרמני, אולם הבריטים הסכימו להחדיר לדרום מזרח אירופה רק מספר קטן של סוכנים. ההגנה גייסה למשימה זו אנשים מתאימים יוצאי ארצות הכיבוש. הבריטים העניקו למתנדבים אימון מקצועי מיוחד שכלל לימוד צניחה, קריאת מפות ואימון בשיטות פעולה של קומנדו ומחתרת. הפעלתה של תוכנית ההצנחה החלה בשלב מאוחר של המלחמה, בשנת 1943 אך בעיקר במהלך שנת 1944 ונתאפשרה רק כאשר הבריטים היו זקוקים לצנחנים כדי להציל צוותי אוויר שלהם שנטשו מטוסים וצנחו בשטחי אויב. רוב המועמדים לתכנית נבחרו מקרב לוחמי הפלמ"ח וחלקם מה'מחלקה הגרמנית', כמו כן נבחרו מועמדים מקרב מתנדבי היישוב ששירתו בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי ומקרב חברי התנועה הקיבוצית. רובם התגייסו דרך ועדה מיוחדת שהקימו הסוכנות היהודית, המוסד לעלייה ב' וארגון ההגנה. מעטים גוייסו במישרין בידי הארגונים הבריטיים. כ- 250 נשים וגברים התנדבו, 110 עברו הכשרה (כולל קורס צניחה בבסיס חיל האוויר הבריטי ברמת דוד), אך מחמת קשיים שונים אומנו והוכנו לפעילות מבצעית רק 37 צנחנים

.רפי רייס, מצנחני היישוב אל מעבר לקווי האויב באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה, נולד ב- 11 באוגוסט 1914 בבודפשט בירת הונגריה, ונפל במילוי תפקידו כאשר נרצח בידי הנאצים ועוזריהם הסלובקים בקבר אחים בבנסקה ביטריצקה, ב- 20 בנובמבר 1944.

אחרי מלחמת השחרור הועלו ארצה עצמותיהם של שבעת הצנחנים שנפלו מעבר לקווי האויב. רפי רייס וחביבה רייך הוצאו יחד להורג. ארונותיהם הובאו ארצה ב 1954 ונקברו בחלקת צנחני הישוב בהר הרצל.

אני מביאים כאן את מכתבו האחרוןשל רפי רייס (מקור ותרגום) שנכתב ב19.11.1944 בקרמניצ'קה, סלובקיה, ערב הוצאתו להורג. ואת הדברים שהוקראו על קברו. התמונות נמסרו לנו ע"י עדנה לשם (רייס)

מכתב אחרון

נעמי היקרה, עדנה. 

רפי רייס עם נעמי ועדנה

אין לי שום מושג אם מכתבי זה יגיע לידיכן. הוי, מה מאוד חפצתי שיגיע. בזה אני רוצה עוד פעם להיפרד מכן לעולם.

אין זאת הפעם הראשונה, אבל הפעם הדבר הוא בלי שום ספק רציני, משום, שלפי כל הסימנים, אפשר להכיר כי הגעתי, אם לא לקצה מטרתי, הנה על כל פנים לקץ חיי. הדבר נשמע בנאלי כלכך, שבעל כרכי עלי לצחוק. זה זמן ארוך למדי אני יודע שימיתוני ביריה, ובכל זאת זה מוזר לשבת פה בכלא ולדעת כי ערב זה הוא האחרון בחיי. עדיין איני עיף כלל מהחיים, אבל חייתי מספיק כדי שאוכל בשקט להיפרד מכם, לפני מנוחת הנצח.

אבקשכם, לא להתייחס לדבר בצורה טרגית ביותר, למרות שכאן מדובר בי. הרי תבינו כי אינני אלא אחד מהמליונים.

נעים לי לדעת שלא איעלם בלי עקבות אחרי. אני מתכוון בזה לעדנה ולאהבתכן העזה אלי. איני דורש לעצמי כל מצבה אחרת, ואף מתנגד אני לכל ניסיון של אידיאליזציה. איני רוצה שיעשוני לגיבור לאומי. אין כמוני יודע שלא היתה זאת גבורה כלל. תמיד ציערני הדבר כאשר העריכוני יתר על המידה, ויש לי הזכות לדרוש שבתי תכיר אותי כאדם פשוט על כל מעלותיו ומגרעותיו. הן את תביני, נעמי: איני רוצה שעדנה תבין במושג "אבא" איזו דמות אגדית שאינה דומה אלי כלל. אני שקט ושלו, מפני שהיא נשארת בידיים טובות. ברי לי שהיא תקבל חינוך טוב ותהייה לך בקרוב לעזר.

אני רוצה שתדעי נעמי, כי אם תינשאי לאיש הרי זה לפי רצוני, ומוטב שתמהרי לעשות זאת ככל האפשר. נשים כמוך ראויות לפחות לארבעה ילדים. למי תינשאי - דבר זה אני מוסר לשיפוטך שלך, וברי לי שאת תיטיבי לבחור גם לעצמך וגם לטובת עדנה. כאשר תקראי שורות אלו בודאי תכעסי, אבל לאחר מספר חודשים תוכחי לדעת כי רצוני זה נאות הוא, ושום איש לא יראה זאת בעין רעה שיש לך הזכות המלאה לאשרך.

נעמי ורפי רייס עם מיכל וצבי בן יעקוב פרידה בחיפה לפני השליחות פלגה לאיטליה 1944

אפשר כי בקרב הימים יודעו לכם כמה פרטים על פרק הזמן למן ביקורי האחרון בבית, צר לי שלעולם לא תדעו עוד את הכל. זמן קצר זה מבחינה יחסית היה כל כך מלא, רב גוני, משמח וטראגי גם יחד. שיחק לי מזל יוצא מן הכלל, ובמקרים רבים מאוד נשארתי בחיים רק במקרה. וגם כאשר תפסוני ב-31.10 נפצעתי רק פצע קל ביותר (כדור פגע בשכמי, שחברה אחת הוציאה אותו משם) ובקרוב יגליד. אבל אין המזל נצחי והוא נפסק פעם. 

רושם מדכא עשתה עלי הידיעה, כי הנני עד ראיה לחיסולן של המאות האחרונות של אנשי שלומנו. נאלצתי לראות בנפול הטובים ביותר על ידי. זהו זרם עצום של הולכים למות שאליהם אצטרף מחר. נכון לאמר: נצטרף, כי איתי יחד חביבה, הידועה לכם מככור.(חביבה רייך א.א.)

רפי רייס במדי הצבא הבריטי

תמונותיכם לא בלבד שליווני בדרכי, כי אם גם עזרו לי פעמים אין מספר. אף פעם אחת לא הייתי עזוב לחלוטין. וכשהיה לי קשה, הוצאתי את התמונות וקפצתי "לביקור קצר הביתה". שניים מעדי האלמים אני מחזיר לכם, למען יהיו לכם לעדים על דרכי עד כה. את היתר אני לוקח אתי לטיול האחרון. 

אל תבכי נא, נעמי, כי הלא הלכתי בעיניים פקוחות. אני בטוח בעצמי ואיני מתחרט אף על צעד אחד שצעדתי.

המכתב אמנם שלוח אליכם, אבל הוא מיועד גם לדן ומרטה (אחיו וגיסתו א.א.) כמו גם אהבתי לכולכם. דרישת שלום לבבית ביותר לכל חברי.

מנשק לכם ומברך אתכם בכל טוב, אביכם, בעל ואח אבל קודם כל חבר.

רפי




בית הקברות בבנסקה ביטריצקה בסלובקיה הצלב על הקבר של רפי רייס

התמונה מתוך תערוכה לזכרו של רפי רייס שהתקיימה בחדר הספרייה (בחדר האוכל), כנראה במועד העברת ארונו מצ'כיה לישראל (1954).

המגן דוד המוצב על הכן, על רקע הבד שחור, היה המגן דוד שהוצב על קברו של רפי בסלובקיה.

המפה הטופוגרפית התלויה על הקיר עשוייה דיקט, עבודת יד של רפי.

שני פריטים אלה היו בקיבוץ בשנות החמישים ומאז לא נראו . אם יש מישהו שנתקל באחד משני הפריטים הללו נשמח לדעת על כך.






דברים על הקבר בהר הרצל - כתב אריה גל, קראה בינה רוזנברג

אזכרה בהר הרצל ביום השנה הראשון לרפי רייס מקריאה בינה 1955 רוזנברג



אזכרה בהר הרצל עדנה מניחה זר על קברו של רפי רייס 1955


תאריך מאמר מקורי
26/11/2014
גלריית תמונות מספרות
מסמך מצורף
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!