משפחת צור – פנינה ויגאל צור - עלי גדה

 יגאל מספר:

מרחם אימי (ז"ל) הישר לשדה נחמיה הגעתי, אפילו בביה"ח לא עצרתי. בעקבות המלחמה בשנת 1948 גם אותי וגם את עליזה פינטו יילדו ממש כאן בכותלי המשק, כי לא הייתה אפשרות בכלל לעלות לביה"ח.


חוויתי ילדות מאוד מאושרת בקיבוץ, גדלתי עם כל חבריי בבית הילדים. מבוקר עד לילה למעט הפסקה של מספר שעות אחה"צ בהן היו מגיעים ההורים ואוספים אותנו לבילוי משותף בבית. עם ערב  היינו חוזרים לחברים, למטפלת ולשומרת בבית הילדים לשנת הלילה. בשנת 1967 יצאתי מהמשק לשנת שירות. שדה נחמיה אימצו את תל-קציר וסייעו להם הן מבחינה כלכלית והן בכוח אדם. היינו שם ארבעה חבר'ה מחוליות. שמעון שברק שמתגורר היום בהולנד, חווה ואורי גרצר ואנוכי שסייעתי ברפת של תל קציר. בין משמרת אחת לשניה כרפתן פגשתי את פנינה חיילת יפייפיה ששרתה שם בקיבוץ. לאחר מספר שנים טובות נישאנו בבריכת השחייה של הקיבוץ. בימים ההם עוד נשאו אותנו על אפריון לחופה. פנינה מיילדת מזה שנים רבות בביה"ח זיו צפת. היום יש לנו חמישה ילדים  נפלאים (שתיים מתגוררות כאן בשדה נחמיה ועוד שלושה מחוץ לקיבוץ). את אריאלה סגל אימצנו אל משפחתנו כשהייתה צעירה, היא הייתה אלופת הארץ בקליעה למטרה והכניסה שמחה גדולה וגאווה לביתנו. ברבות הימים נולד אורי בנה של אריאלה שהיום משחק בנבחרת ישראל בהוקי ומסב לנו גאווה ונחת.  


את רוב שנותיי בילית/עבדתי במטעים, קרוב ל40 שנה ריכזתי את הענף. בדרך כמובן היו מעט הפסקות בהן הספקתי לעבוד קצת בנוי ובחוות המטעים של הגליל העליון בתור מנהל מקצועי. בהתחלה עיקר המטעים שלנו היו תפוחי עץ אך כשהבנו שמזה לא תבוא ברכה כלכלית עברנו לגידולים אחרים. כיום מגדלים שקדים, פירות קיץ והדרים. איחדו יחד את הפרדס והמטעים והיום מנהל את הכל ירון פינטו (בנה של עליזה). לאחרונה אני עובד בחצר המשק ואחראי על הגז והנפט, איש שרות שעוזר תמיד למי שצריך. 

תאריך מאמר מקורי
21/1/2015
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!