מיכל מאיר - האחות - נפרדת מקהילת שדה נחמיה - מאת מיכאל בן דרור


למיכל מאת מיכאל בן דרור


פעם נפגש הכפר בבאר,  /  אחר כך -  במועדון לחבר.

או בחדר-אוכל. במבואה.   /   והיום נפגשים פה – במרפאה.

זה חיגר, זה צולע, זו מתעטשת,   /   זו הרבה חסויה וקצת מתביישת.

זה זעוף ומכווץ, לא יוציא מילה.  /  זו, - "אני? -  יש לי רק שאלה".

אלו עם "את", שקועים בקריאה.  /   בחיוך פיליפינית. – (שכחה מטריה...)

ו ה ה ו א  (להדגיש)  מבטו מרים ומעיר: -  /  "ואני  ל מ י כ ל . - ל מ י כ ל  מ א י ר !".

מיכל מאיר שלנו!  כי מה-תה-יודע?  /  ומה היינו עושים בלעדיה?

 

ובפנים  מ י כ ל.  עיניה בדף,  /  ידה במחשב וליבה על מדף.

שקודה במזרק,  בדיקת דם, או טיפות  /  מרעיפה כדורים על פי סל התרופות.

חובשת שריטה עם פדים ויוד  /  רושמת הכול לפי שם. לפי קוד.

- אנילין, ונילין, דיאלדרין, ארפקל, / לציטין, זמבונטין,  פירוקסין ופסקל.

משחה אנטי-ביוטית,  קיבוע מהיר.  /  "תגיד אההה גדול..."  מיצמוץ בנחיר.

"הפשל חולצתך".  (פששש פששש בתרסיס.)  /  "יעבור תוך דקה".  הבאת כרטיס?

סוכרייה לילד,  כיבושין לאימא,  /  גלגול מגילת א.ק.ג  לרימה.

גם טופס "כללית" תמלא בפירוט.  /  מצלצלת לצפת,  מסתודדת עם רות.

 

מ י כ ל . -  שבית את לבנו  כהוגן  /  אחות-נשמה,  מפלסטר עד חוקן.

כולך אכפת, סמכות וטוב לב /  מקצועית ושקולה מול כל חולי וכאב.

נסיכה במעיל שחור או לבן  /  אצילות.  (נובלס אובליז', כמובן).

תחסרי לכל ילד, אישה ואיש. /  תחסרי על מדרכת, בחדר,  בכביש

פוקדת בקלאב-קאר את כול העולם,  /  מזהה אנשים על פי שיעולם.

 

תחסרי שעונה אלי קיר בכניסה  /  עם סיגריית-סתר, - גלויה-מכוסה.

שלווה ושוקטת,  כרויה לקובלים  /  ככומר זה בתא ווידויים.

ברכתנו תלווך ונלחש בלאט  /  תבורכי, מכולנו. - הישארי כמו שאת.

 מתוסכלים נלחש לך בסוד-לא-כמוס: -   /   אחותנו - מ י כ ל. –

 

             (ביחד, בקול ולאט)      (  א י ז ה   פ ס פ ו ס...)

 


פתיחת המרפאה ב 1967 - דוד זוננפלד מברך



לבית שדה נחמיה

פרידה ממקום עבודה היא תמיד

מצד אחד אתגר ומצד שני תמריץ.

לפרוש כנפיים ולעוף אל על

לנסות למצוא אתגרים מחדש.

אך תמיד קשה לעזוב ולאמר שלום,

ולהגיד תודה לכולכם על התמיכה והחום.

האמת לא נראה לי שזה אמיתי,

אחרי כל כך הרבה זמן זה לא מציאותי.

לקום ולעזוב מקום עבודה,

שיש לי אליו קשר חם ואהדה.

מה שלא יהיה הרי תמיד מבחינתי,

המקום הזה ישאר כמו ביתי.

ובאשר לכם,

רציתי לאמר הרבה תודה.

להבטיח שאתכם לרגע לא אשכח.

כי לאורך השנים נעמתם לי כל כך.

נשמור על קשר זה בטוח.

קשה לעזוב מקום שאוהבים.

עם אנשים כל כך טובים.

ולהתראות ולא שלום.

אפילו שאנו כאילו נפרדים היום.

                                  

 

                                                      מיכל מאיר


למיכל היקרה

 

לרגל סיום עבודתך במרפאת שדה נחמיה

 

הן כאחות קהילתית והן כאחות טיפת חלב,

 

רוצים להודות לך מכל הלב על 9 שנות עבודה מסורות,

 

על השקעה אישית בכל אחד ואחת מהחברים והתושבים

 

על אחריות ורצינות ועל הצלת חיים ...

 

מאחלים לך הצלחה רבה בדרכך החדשה

 

ולגלה שמחליפה אותך שלא תהייה לך עבודה רבה...

 

וקליטה נעימה ....

בית שדה נחמיה

 

תאריך מאמר מקורי
4/3/2015
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!