מפת המחנה הראשון 1940 (המפה צוירה ע"י אריה גל)
המחנה הראשון הוקם בדיוק במפגש החצבני עם הבניאס, מעט צפונית לשער הדרומי של הקיבוץ היום. המחנה נקרא מחנה דוורה על שם כפר ערבי סמוך (מזרחית מחוליות, צפונית לעמיר)  שעל אדמותיו שנרכשו ע"י הסוכנות היהודית במסגרת התקציב לייבוש החולה (כך מסתבר מדבריו של הסופר משה סמילנסקי *)  נבנה קיבוץ חוליות.


המפה אותרה לאחרונה ע"י מגדה בארכיון

כך כותב הסופר משה סמילנסקי - (מהספר "ימים בחולה - מיכאל בן דרור)


יום מעונן וסגרירי. רוכב אני על סוסי וחוצה את שבילי הבוץ בחולה.

(לאחר שש שנים של מילים מפוצצות, עדיין לא המציאו "שמונה המיליונים,  הכול יכולים", את האמצעים ליבש את החולה).

ופתאום, שפשפתי את עיני.  מה הן רואות? האם חלום ליל או חזיון קסם?  במקום ששלושת הנחלים:  דן, חצבני ובניאס, נשפכים לחריץ אחד  ומהווים את הירדן, רואה אני "מחנה" קטן על שפת אחד הנחלים. שלושה אוהלי בד ושלוש מחצלות מתוצרת הפפירוס של החולה. ובין האוהלים מתרוצצות   שתי בחורות עבריות.  מי הן? לבדן כאן?... מי הביאן למקום, כמטחווי הקשת מהגבול הסורי, במקום שכוחות חשוכים מתרוצצים עתה במסתרים?   לא.  – לא לבדן הן. עוד שמונה בחורים  עימהן. "מנין" אחר בלב הביצות של החולה.


הס.... אל תגיד... אלה עדיין "בלתי ליגליים" הם  - לוחש על אזני מלווי.  ולא מטעמים חיצוניים. מטעמים פנימיים הם  "בלתי ליגליים".  מטעם  "התקציב". האדמה נקבעה להם. אבל האמצעים לא הרשו לפי שעה את העליייה.  האמצעים ניתנים על ידי "שמונת המיליונים" – טיפות טיפות הם נסוגים. והטיפות זורמות ומתפשטות בצינורות רבים. מדיניים וחברותיים. ואת האדמה אינן מספיקות להרוות.


ה"מנין"  שיך לחבר – הקבוצות, "חוליות" שמו, כלומר : חוליות, המקשרות בשרשרת אחת את האבות ואת הבנים. אבל אין השרשרת חזקה ומהודקת, כנראה, ביותר. האבות של ה"מנין" הזה היו שייכים לאחד הקיבוצים העבריים היותר עשירים  בגולה, שרק לפני  עשרה חודשים נפלו בשבי היטלר ונשדדו. והבנים נמצאו זה שלוש שנים בכור העוני של פועלים חקלאיים ביהודה, ורק לאחר חורבן הוריהם לפני ארבעה חודשים, באמצע ימי החורף,  עלו והתיישבו בין ביצות החולה, ללא קורת גג על ראשם, וללא דרך סלולה שתקשרם עם הישוב. ובאופן פרימיטיבי חרשו וזרעו יותר מאלף דונם קרקע, ומן השמים נענו להם. מעטות מאוד חלקות הדגן, שראיתי בארץ, כה יפות כחלקתן.  וגם  "משאבה"  התקינו לעצמם. מוט עץ ליד הנחל  ובפח הקשור לחבל "ישאבו" מים.  מים לשתיה וגם לערוגות ירקות אחדות.


* מאמרו של הסופר משה סמילנסקי  ( "חוואג'ה מוסה") , אביו של הסופר ס. יזהר, בעיתון "דבר"   בינואר   1941  בעקבות ביקור אקראי , כחודש לאחר העלייה על הקרקע.

 

 

שחזור המחנה הראשון - מתוך סרט לחג העשרים


המחנה הראשון - צילום מ 1942

הטרקטור הראשון היום באתר המחנה הראשון (ראובן רוזן) 

תאריך מאמר מקורי
30/9/2015
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

מס' תגובות: 2

  • מקסים
    23/10/2015

    מיה אור (ארד)

    מקסים

    ממש נעים לראות את המפה והפרטים הראשוניים האלה ומאד משמח שהחומר נאסף ונשמר.

    כל הכבוד
    מיה

  • יסוד חוליות
    2/10/2015

    רוני

    יסוד חוליות

    קראתי את המאמר כבר ודאי יותר מ-5 פעמים...קצר ומכיל כל כך הרבה.
    גם המפה נפלאה.