מעשיות "שישו" המכונה משה גבאי - גרשון פרינץ

מעשיות "שישו" המכונה משה גבאי, שהלך לעולמו השבוע פברואר 2016


הכרתי את שישו באקראי. זו הייתה הזדמנות בלתי רגילה ללמוד פרק בלתי ידוע על קריית שמונה.


מאת גרשון פרינץ

 

הפרק הרומני


באחד מהימים, אי שם בסוף שנות השישים במאה הקודמת, הגעתי לשדה נחמיה. בתחילת דרכי הייתי "פעיל" בשדות שדה נחמיה- פלח לכל דבר ועניין עם בוץ על הידיים.

באחד הימים הקיציים, פנתה אלי בינה, אמה של נעמי [אז חברתו של שישו] וביקשה לשוחח איתי על כוס קפה. היינו לבד בביתה וביקשה ממני להביא את שישו לשדה נחמיה בכל מחיר ולהכניסו ל"מסגרת" מסודרת, מה שנראה אז כמשהו בלתי אפשרי. אין לי מושג מדוע בינה בחרה בי, העובדות הן שכנראה צדקה. שישו ואני התיידדנו ומאותו הרגע בילינו בכל ה"מקומות" בהם שהו חבריו.  התנאי- קמים בבוקר לעבודה, מעבירים קווים בגידולי השדה, לומדים לנהוג בטרקטורים ובהגיע תורנו פותחים את המים אחה"צ בשטחי הפלחה וסוגרים בלילה. ובין לבין ..זה בינו לביני.

באחד מימי השישי, יצאנו אחה"צ לפתוח ברזי מים , בשטח ליד הירדן [היום כפר הנופש]. שישו נהג בטרקטור הגדול [ברומני] ואני באחר.

פתאום אני שומע זעקת בהלה: "גרשון איפה הטרקטור? משהו גנב אותו". שישו רץ באמוק לחפשו בשטח, לא יודע את נפשו מרוב צער. נעלמו עקבותיו של הרומני. חיפשנו וחיפשנו. לפתע שמענו קול קורא מכיוון הנהר. "הרומני" נח לו הפוך ליד הירדן. ככל הרומנים גם הטרקטור יצא ללא פגע. למרות שנפל לנחל, המשיך הרומני לנסוע בידיו המאומנות של שישו..

אחרי תקופה קצרה קיבלנו את שישו לחברות, כי איש לא הצליח כמוהו לשלוט ברומני.

 

הברידג' -הפוקר החדש


מלחמת יום כיפור. כולנו מגויסים. מאי שם מגיח יוסי פינטו ומשחק חדש צץ ועולה. עוד לפני שידענו מה שמו של המשחק, טובי המוחות בשדה נחמיה הוזמנו לצריפו של יוסי, ללמוד משחק "פוקר" חדש. חברנו שישו התעקש לנסוע ל"חברים" במערב הפרוע. הודעתי לו שמצאנו שיטה חדשנית ומעניינת בפוקר. משה התייצב מיד ומאז החבורה נפגשת בערבי שישי, אחרי הדלקת הנרות, אצל אחד מהחבורה, כאשר שישו המארח התמידי עם שתייה ועוגות נעמי . ולמחרת  בשבת במועדון, מתקיימים קרבות רחוב ממש על המקום בשולחן. קקטוס המכונה גם מר ינאי שומר על מקומו מהבוקר.

נכתב לזכרם של חברים למשחק, אנשי הברידג: גדי מצר, יוסי פינטו ושישו זכרם לברכה.

 

קבוצה חדשה באה לגליל


קריית שמונה הייתה מאז ומתמיד מעצמה עולמית בכדורגל. ופתאום משום מקום צצה ועלתה אגנדה חדשה. מנסים כדורסל. קבוצת הפועל הגליל העליון החדשה הגיחה בכפר גלעדי והחלה למלא אולמות. גם במשחקי אליפות הגליל לזכרו של מרדכי פימנטל השתתפו מעל 20 קבוצות. ידידנו משה מוזמן למשחקים, אך מודיע חגיגית שהוא אינו מעוניין להשתעמם במשחקים ובטח לא ללכת בטל. הודעתי לו שמעכשיו והלאה הוא יגיע למשחקים עם כינור תלוי על כתפו, חצוצרה מהסוג הרעשני ותופים מרובעים. וכך משה מצויד בתזמורת מהלכת מתאמן בביתו ויכולותיו נשמעות למרחק. ובהגיע המשחק, מחליף ידידנו את כלי הנגינה בהתאם לצרכי יריביו. בראותי כי טוב הוזמנו למשרדי הגליל שלושה מוסקטרים. שלמה קוגל מצויד במצלמה גדולה כדוגמת הפריסקופ של פרץ, שכולם ידעו שהוא האיש, יובל סביר מלווה  בעפרון ארוך, יומן אירועים ומשקפי שמש גדולים וידידנו משה מלווה בכלי התזמורת. וכך במשך שנות דור נעשו שלושתם חלק מהחמישיה הפותחת של הגליל : האחד צלם הקבוצה, השני מארגן ההסעות והשלישי המנצח על תזמורת הקהל. למוטב לציין ששלושתם פעלו לתפארת מדינת ישראל.

נכתב לזכרם של שלמה קוגל, יובל סביר ושישו המכונה גם מוש גבאי זכרם לברכה.

 

 

 

 

תאריך מאמר מקורי
17/2/2016
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

מס' תגובות: 1

  • לזכרומשל שישו
    18/2/2016

    אברהם ברומט

    לזכרומשל שישו

    אני מבקש להביע את רגשי השתתפותי באבלה של נעמי גבאי על פטירתו של שישו ז"ל.הוא הגיע לקיבוץ בטרם עזיבתי. דמות ססגונית ומיוחדת ןחריגה בנוף הימים ההם. בהזדמנות את אכן נכון להזכיר את החבורה שסובבה אותו , מאחחרי הקלעים של קבוצת ה"פועל" גליל עליון המיתולוגית , יובל , שלמה ק.זכרונם לברכה, כמו גם גרשון ועמית גל , יבדלו לחיים ארוכים.אני עוקב ממרחקים תוך געגועים לאותם ימים יפים אחרי האירועים במשק ובסביבתו. גם זכורים לי היטב , משחקי הברידג' בשבתות במועדון . אז  לא ידעתי כלום בנדון. כיום אני בעצמי משחק בתחרויות ובעל תארים בברידג'.בקיצור , מתגעגע!! שלום לכל חברי בקיבוץ.

                            "ברומטייה".