הגדת שדה נחמיה - פסח 1970

עד 1969 ניהל את ליל הסדר בשדה נחמיה ירמיהו סביר (ירי). ירי היה המוסיקאי של הקיבוץ. הוא גם הלחין כמה משירי הסדר. למשל את שיר הפתיחה "הגיע ליל סדר" ואת שיר הסיום "חסל סידור פסח כהילכתו" שני השירים הושרו ע"י רפי וינמן. בתקופת ירי התקבעו שירי העוגן המיוחדים שנתנו לערב הסדר של שדה נחמיה את הגוון המיוחד. תרמו לכך בעיקר הסוליסטים.

שפרה ברומט, ששרה בקול רועם ועמוק, השרתה אווירה חגיגית הירואית בשיר "אל רם נישא, שבח לך, על נפלאותיך בים". (מתוך יציאת מצריים של הנדל).

אורי גורן, בטנור צלול ובוטח העצים את גודל המעמד  "הים ראה וינוס... מלפני אדון חולי ארץ"

כשהגענו לתפילה האין סופית "אדיר במלוכה... לך ולך" פרץ קולו של לודי כהן. הקשבנו בדריכות לקולו המסתלסל, מצפים לשמוע כמה בתים יצליח לשיר בנשימה אחת.


ב-1969 התחילה עפרה ארבל ללמד מוסיקה בבית הספר של שדה נחמיה. כמקובל באותם ימים, מורה המוסיקה היה אחראי על התרבות המוסיקלית של הקיבוץ ובכלל זה ליל הסדר. עפרה ירשה את ירי גם בניהול ליל הסדר.

בשנה שבין ליל הסדר של 1969 לליל הסדר של 1970 הפקנו הגדה חדשה. 

קדמה לכך בחירת הטקסטים. באווירת הימים של אז הרגשנו חופשיים בבחירתם. בקיבוצים רבים הייתה נהוגה הגדת הקיבוצים המשותפת. והיו גם קיבוצים שהפיקו הגדה משלהם. עם כניסתה של עפרה לתפקיד רצינו להוציא הגדה משלנו. דפדפנו בהגדות קיבוציות רבות, כולל כמובן בהגדה המסורתית. הסינון היה לא פשוט. עזרו לנו בכך מאוד מיכל גור אריה ושמעון ווגה.

עפרה בחרה את השירים על פי טעמה המוסיקלי והיכולות הקוליות שהיו אז בקיבוץ - המקהלה (שפעלה בניצוחה של עפרה כל השנה), ובעיקר סוליסטים.

דיני פרינץ - המאיירת והמעצבת. דיני ציירה את ציורי יציאת מצריים, עיטרה, עיצבה  וכמובן בחרה את הצבעים הלוהטים שהכניסו להגדה ולחדר האוכל את האביב.

ההגדה, שעותק דיגיטאלי שלה מצורף כאן, סובבת סביב ארבעה נושאים. אביב, סיפור יציאת מצריים, נפלאות האל, השיבה לציון. בפתח כל נושא שובצה הרמת כוסית לקיום מצוות ארבע כוסות.


ניתן גם להדפיס את ההגדה. לשם כך יהיה עליכם לגלול את הדף עד סופו ולהוריד קובץ PDF.



להלן מספר ההערות וההארות המתייחסות לחלק מהטקסטים לזמרים ולקריינים. אשמח לקבל תוספות תגובות ותיקונים.


הערה לגבי טקסטים שאינם מופיעים בהגדה

שני טקסטים מרכזיים שהוקראו בכל הסדרים עד 1970 הושמטו בעת עריכת ההגדה והם בולטים בהעדרם:

האחד הוא "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך..." מהמקרא, והשני "קומו תועי מדבר...." מתוך "מתי מדבר האחרונים" של ביאליק. השיר של ביאליק המכיל השורות בעייתיות במיוחד:  "אַל-נָא יַעַצְרוּנוּ פִּגְרֵי הַנֶּחֱשָׁלִים, שֶׁבְּעַבְדוּתָם מֵתוּ – נִפְסַח עַל-הַחֲלָלִים! יִרְקְבוּ בִקְלוֹנָם סְרוּחִים עַל-צְרֹרוֹתָם, שֶׁבִּכְתֵפָם נָשְׂאוּ מִמִּצְרַיִם אוֹתָם." בעת עריכת ההגדה הרגשנו שלא נוכל להזדהות עם המסרים הערכיים השלילים של שני הטקסטים הללו. הראשון בשל היחס לגויים והשני ביחס לגולה.


הערות לגבי טקסטים ושירים שכן מופיעים בהגדה

"הגיע ליל פסח..." (ע' 3) - טקסט תלמודי, לחן ירי סביר, שר רפי וינמן

"עורי צפון..." (ע' 9) - שיר השירים, לחן דב כרמל, שרה רוזין קאליפא

"כותנות פסים לבש הגן..." (ע' 13) - משה אבן עזרא,  לחן ראובן ירון (נפל בקדש), שרה גלנדה אליאש

"מה נשתנה הלילה הזה?..."  (ע' 17)  - מההגדה המסורתית, לחן עממי, שרו ילדי כיתה א'

"מעשה ברבי אליעזר..." (ע' 19) – מההגדה המסורתית – ניגון חסידי ע"ס טעמי המקרא מפי יעקוב עופר (מורה המוסיקה של המוסד בעמיר) – שר אליה דגן


"לך בוא מצרימה..." (ע' 27)  – דוד פרישמן,  קרא אמנון ארבל

גם שירו של דוד פרישמן ששולב בהגדות הקיבוציות הראשונות פורש עם הזמן כטקסט בעייתי. פרישמן שחי לפני שתי מלחמות העולם, קורא למנהיגות חדשה שתיצור עם חדש בארץ חדשה. יציאת מצריים משמשת לו כמטאפורה למצב היהודים בגולה. הוא מבקר באופן חריף את אלה שלא רצו לצאת ממצריים ומכנה אותם תולעים, אפרות ארץ. "ועשית מן התולעים – אדם, ומן האדם – עם, ומעפרות חול – ארץ". את הטקסט המכונן הזה שילבנו גם בהגדה של שדה נחמיה. לימים כשהבנו את המשמעות הצינית של הביקורת הזו, בפרט ימים שאחרי השואה, הוצאנו את פרישמן מההגדה.


"שלח את עמי..." (ע' 29) = שיר דת כושי, שרו הבחורים רפי וינמן, אליה דגן, ניסים דהאן, נעים דאי, אלדד שהם, יהודה קידר ועוד.

"נא אמון מבזל צירייך..." (ע' 31) - משירי מכות מצריים של אלתרמן,  קראה רות קגל

גם לגבי השיר הזה שינינו את טעמנו במהלך השנים. "כי צדיק בדינו השלח, אך תמיד בעברו שותת, הוא משאיר כמו טעם מלח, את דמעת החפים מחטא". אלתרמן התכוון ל"טוהר הנשק" פשוטו כמשמעו. במציאות של היום לא היינו משלבים בהגדה מסר המקנה לנשק סמכות מוסרית מוחלטת ללא התחשבות ב"חפים מחטא" בנוסח "יורים ובוכים".


"אל רם נישא..." (ע' 35) – מתוך האורטוריה "יציאת מצריים" של הנדל,  שרה שפרה ברומט


הסעודה (ע" 39) – שני עמודים לפני הסעודה היו בני החברה הבוגרת קמים ממקום מושבם ונגשים למטבח להגיש את האוכל החם.  בסיום הארוחה היו מעבירים את הכלים המלוכלכים לראש השולחן ומשם למכונת הדחת הכלים כדי שהחלק השני של הסדר יימשך על שולחן נקי.


בצאת ישראל ממצריים... (ע' 41) – שר אורי גורן

"ויבכו בני ישראל.... זכרנו את הדגים אשר נאכל במצריים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים..." – מהמקרא , קראה האקונומית חוה שלזינגר

"אדיר במלוכה בחור כהלכה..." (ע' 53)  תפילה,  שר לודי כהן

"חד גדיא..." (ע' 56) – הגרסה המודפסת היא הגרסה הארמית. בפועל שרו גרסאות שונות בעברית.

"חסל סידור פסח..."  מההגדה המסורתית, הלחין ירי סביר, שר רפי וינמן


המנגינה של השיר הפותח "הגיע ליל ..." והמנגינה של השיר הסוגר "חסל סידור..." היא זהה. ירי ביטא בכך את סגירת מעגל הסדר.


עותק להדפסה: יש ללחוץ על תמונת הקובץ המצורף כדי להוריד אותו למחשב המקומי ולשלוח להדפסה.

הערה חשובה למעוניינים בעותק מודפס: הפורמט של ההגדה הוא פורמט קטן F5. מדפסת ביתית עשויה להגדיל את הפורמט לנייר מדפסת רגיל A4. זה ייראה ענק וגם "יבזבז" 60 דפים. מומלץ לבצע את ההדפסה במקום שיש בו שירות דפוס מהיר בפורמט A5 משני הצדדים. 


תאריך מאמר מקורי
3/4/2017
מסמך מצורף
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

מס' תגובות: 3

  • תודה
    6/4/2017

    גאולה מרוק-כאהן (פימנטל)

    תודה

    אמנון יקר.

    המון תודה על עריכת ההגדה באתר של חוליות,
    דברי ההסבר שהוספת, השירים, שמות החברים ואפילו חלוקת המרק של החברה הבוגרת,
    החזירו אותי לזכרונות רחוקים וגעגועים לזמנים כל כך אחרים.
    תודה מקרב לב.
    גאולה

  • הגדת פסח
    6/4/2017

    אורי יוגב

    הגדת פסח

    אמנון יקר,

    הדפסנו לנו 20 עותקים לסדר אצלנו בבית. אדפיס גם את דף ההסבר שצרפת כדי שנזכר בסילסוליו של  אליה,  ברפי שהתחיל ונעל, חברה בוגרת נא לפנות, קומו תועי מדבר האלמותי של רותקו , נשים לנו את רחש הירדן המפכה ברקע , ניזכר בגל האחווה שאפף את חיסול הסדר (אנשים באו מהבית במיוחד לקטע הזה) וניזכר באהבה בסבנטיז...


    תודה איש יקר


    אורי

  • מעורר השראה
    6/4/2017

    חנה נחשוני

    מעורר השראה

    אמנון, אין כמוך, 

    מדהים, מרגש, ואיכותי.
    כמה יפים הזכרונות מימים עברו, ואיזה תוכן וערכים ..
    בהערכה רבה מאד חנה