מאפלה לאור גדול ומאור גדול להפסקת חשמל 1944, 2017

לפני כשבועיים פגעה משאית בעמוד מתח בקיבוץ מה שגרם להפסקת חשמל של 13 (!) שעות בחציו המזרחי של הקיבוץ. האירוע החריג גרר אחריו שיחות מדרכה ודיונים פורמאלים סביב השאלה כיצד להיערך לאירוע כזה בעתיד.

שתי תגובות התפרסמו האחת של אורית שממליצה לא לקפוץ מיד להוצאות גדולות והשנייה של דודו תבור שטוען שחייבים להיערך ומתייחס להיערכות לשעת חירום.

על רקע האירוע הזה, בהמשך לשתי התגובות, מצורף שיר שחובר ע"י ירי סביר או ע"י אהרון בן דרור לנשף שהתקיים לרגל פתיחת רשת החשמל בחוליות בשנת 1944. שוו בדמיונכם שמשנת 1940 עד 1944 היה הקיבוץ ללא חשמל.

שתי התמונות המלוות את הכתבה מתעדות את התקנת החשמל במועדון לחבר ב-1965.

התקנת לוח חשמל במועדון לחבר 1965. מי מזהה את המצולם בתמונה?


התקנת לוח חשמל במועדון לחבר 1962. מי מזהה את המצולם בתמונה?

 

אורית שלזינגר מתייחסת לתקלה בחשמל


לחברים שלום

אמנם אני לא נמצאת פיזית בקיבוץ אך גם ממרחקים אני עוקבת אחר הנעשה בכל תחום בקיבוץ ובקצב החיים. הריחוק מהעשייה ומהחיים בקיבוץ מאפשר לי ליצור נקודות מבט אחרות שלא היו לי בעבר.

כמו כולנו קראתי את הדף שפרסם נעם על התשתיות והרגשתי שלמרות שאיני חייה בקיבוץ אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שעלו בדיווח.

חשמל וגיבוי - הגעתי לביקור ביום שישי 28.7.17 ושמעתי על התקלה שהייתה בחשמל, על השעות ארוכות בלילה חם במיוחד כאשר חצי המזרחי של הקיבוץ היה ללא חשמל, מילא האור אבל המזגן ... קצת לא נעים לי להעיר הערות על כך היות ואיני מתגוררת כאן וגם אם הייתי מתגוררת כאן לא הייתי בחלק הסובל של הקיבוץ אך בכל זאת מספר הערות. כולנו זוכרים לילות וימים של הפסקות חשמל מרובות וארוכות מהעבר. היום חברת חשמל מתנהלת אחרת. פעם כל קו חשמל שהיה נפגע היה מנתק חשמל בישוב למשך זמן ארוך. היום חברת חשמל מגבה כל קו ממקור נוסף וכאשר יש תקלה בקו,  קו אחר מספק חשמל לישוב. היום כבר יש לנו הרבה פחות הפסקות חשמל וכאשר יש הפסקה היא בד"כ קצרה ממה שחווינו בעבר. ההחלטה שקבלנו  בעבר לא להשקיע מאות אלפי שקלים ואולי אף יותר מכך בגיבוי גנרטור לכל הקיבוץ היא החלטה נכונה אף על פי שהיא מעמידה חלק מהקיבוץ במצב לא שווה לעומת האחר, הצד המואר של הקיבוץ לעומת הצד הלא מואר. נכון אין צדק ואין שוויון, אך האם בשם השוויון אנחנו צריכים עכשיו להשקיע כל כך הרבה כסף כדי לגבות את מערכת החשמל ? האם בעקבות הפסקות בודדות בשנה אנו נשקיע עכשיו במערך גיבוי שבנוסף יצריך גם השקעה חודשית בטיפול ואחזקה שוטפת?

לי נראה שכדאי להשקיע את הכסף בדברים אחרים בחיינו המשותפים כאן ולגבי פתרונות לאנשים שחייבים חשמל (המבוגרים עם מכונות ההנשמה וכו') נשקיע כמה אלפי שקלים בפתרונות ספציפיים שקיימים היום בשוק אם צריך.

 בברכת שנה טובה ומאושרת לכולנו , בואו לטייל בסלובניה היפה גם שם יש הפסקות חשמל מידי פעם אבל לא כל כך חם.


שבת שלום אורית שלזינגר



חיים סלע (פן פיפלה) החשמלאי המיתולוגי מתקין חשמל במועדון לחבר 1965


חיים סלע (פן פיפלה) החשמלאי המיתולוגי מתקין חשמל במועדון לחבר 1965


 עונה לה דודו תבור


קראתי את מה שאורית כתבה לנו בסוף השבוע בעיון. יש לי מספר השגות  על המסקנות שהיא מסיקה. בעיתון מעריב של סוף השבוע הזה ,הייתה כתבה גדולה על מצב העורף הישראלי ועל המוכנות שלו לקראת מלחמה או אסון אחר כמו רעידת אדמה. המסקנות היו עגומות. הפסקת החשמל האחרונה שהייתה במשק  היא רק קדימון למה שעלול להתרחש במקרה של מלחמה. זה לא סוד שחיזבללה הצטייד באלפי טילים מדויקים והוא יכוון אותם לתשתיות שלנו. במקרה כזה הפסקת חשמל יכולה להיות גם ימים שלמים ואולי אפילו שבועות. לכן לדעתי רצוי שכל ישוב ידאג לכך שתהיה לו אפשרות לספק לתושביו חשמל מים ומצרכים חיוניים אחרים. אורית הזכירה שוויון,אני לא מדבר כלל על שוויון. בקיבוץ המתחדש אין שוויון וצריך להשתמש במושגים אחרים כמו מוכנות לשעת חירום. אני כחבר באגודה השיתופית משלם מסים ומצפה לקבל תמורה בעדם. אני מאד מקווה שהמשק אכן מכין את עצמו למקרה חירום כזה או אחר. לכן אני חושב שצריך וחיוני להשקיע כדי להיות מוכנים לכל צרה שלא תבוא.


בברכה דודו תבור



מאפלה לאור גדול - שיר שכתב כנראה ירי סביר ב1944 לרגל פתיחת רשת החשמל בחוליות

הרבה שורות סתומות יש בשיר הזה. מתחת לשיר נעשה ניסיון לבאר חלק מהם.


הביאורים לשיר מתבססים בחלקם על זיכרון וחלקם על פרשנות לרוח התקופה ולנפשות הפועלות. אודה לכל מי שירחיב או יעיר הערות לפרשנות שלי (אמנון)


כותב השיר בא חשבון בשיר הזה עם כל בעלי התפקידים. ברוח טובה ובהומור מביע אי שביעות רצוו מהמצב או אולי סרקזם. הוא מתאר את עצמו כמסכן ה"מסתובב כאן עד אין סוף". אולי רמז לתלאות ביורוקרטיות הקשורות לרשימת בעלי התפקידים בהמשך.


אריה אנגל (גל) - איש הצבא האולטימטיבי כנראה מרר למשורר המסכן את החיים בכל מיני דרישות בטחוניות.


בועז (אהרון) טינו - שהיה מרכז משק ב 1944 ובתוקף תפקידו נדרש לדואג לשיכון לפועלים הזמניים כנראה. טינו בועז, זוכה לכינוי "נועז". טינו היה מומחה למים. שמו נקשר בפרויקטים גרנדיוזיים כמו הצפת שטחים מצפון לקיבוץ באמצעות סכרים. ולימים יהיה בעל תפקיד מרכזי בייבוש החולה. 


אריה פישמן (ארבל) הרזה ישמין מנחת לרגל פתיחת רשת החשמל שהוא ביחד עם חיים ון סקסן (סלע) היו אחראים להקמתה.


חיים סלע (ון סקסן) היה מכונה פיפלה או כיאה לאצולה ההולנדית ואן-פיפלה. החיוורון בפניו של חיים סלע נבע כנראה מהחרדה שאולי לא הכל יעבוד כמו שצריך.


יצחק סלייפר (שלח) - עבד כנראה בשלחין ודאגותיו התייחסו לכך שאין מספיק שעות ביממה כדי להספיק לזרוע ולחרוש


דוד זוננפלד - היה כנראה אחראי על הדיור. 

פינה - המונח "פינה", המופיע בבית על דוד זוננפלד דורש הבהרה: בבתים הראשונים היו 4 חדרים למגורי זוגות.  את קצה המסדרון שעבר מקצה הבית ועד סופו  היו סוגרים. כך נוצרה פינה. בפינת היו משכנים רווק. מגורי הרווקים נקראו בשל כך "פינה". הדרישה למגורי רווקים הייתה כנראה גדולה מהדרישה לזוגות ולכן מציע כותב השיר פתרון בדמות בית שיש בו רק פינות.

ובהקשר למגורי רווקים נזכיר עוד מונח שרווח באותם ימים "פרימוס" רווק ששוכן שלישי בחדר משפחה נקרא פרימוס, על שם מתקן הבישול שעבד על תערובת אוויר עם אדי נפט.


הבית האחרון מוקדש למנחם מנצ'ר שהיה נציגנו במפלגה (סיעה ב'). סיעה ב' הייתה התנועה לאחדות העבודה שפרשה ממפאי. הקריצה בסוף היא לבחירות הפנימיות ולשאלה האם מנחם ייבחר שוב להיות מזכיר.

תאריך מאמר מקורי
16/8/2017
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!