בינה רוזנברג - מחנכת ומורה - סיפורים קטנים על אישה גדולה - חלק א'
בסוכות, לפני שנתיים, נפרדנו מבינה רוזנברג.  בשנה שעברה התכנסנו, חניכיה ובני המשפחה לספר סיפורים. בדף זה רוכזו הסיפורים שסיפרו החניכים והתלמידים של בינה.

פתיחה - אמנון

אמא לא הייתה אישה של מילים כתובות. לדבריה שנאמרו בעלפה היה כוח רב. הם נשלחו כחיצים של אהבה ושל מוסר ונחתו היישר בעומק הנשמה. מרגש לדעת שבדרך זו או אחרת אמא הייתה מחנכת של כמעט כל היושבים כאן. זאת בתור מטפלת, מורה למלאכה או מורה לכלכלת בית. שנים רבות עברו מאז שאמא סיימה להיות מטפלת. היא טיפלה במשך 13 שנים, מהגן ועד הצבא, בקבוצת אחת – קבוצת בולבול. במקביל, בארבע השנים האחרונית הספיקה לטפל בקבוצת נחליאלי גם בקבוצת חוחית. אנחנו, ילדיה, רצינו שנכדיה וניניה של אמא, שלמעשה לא זכו להכירה בתקופת הזהר של היותה מטפלת, מחנכת או מורה יישאר זיכרון של עדות ראשונה מפי אלה שכן זכו לה.

בחרנו להתרכז בסיפורים אישיים. חלקם כתובים וחלקם ספונטאניים. כל מי שירצה לדבר מוזמן. אני מקווה שהמצלמה והמיקרופון שנועדו להנציח את הסיפורים לא יפריעו לאף אחד לדבר.


אישה דגולה - כתבה ציפורה קדר קורא יהודה

לחצו להצגת הסרט



החמישה סיפורים - כתב מיכאל בן דרור - קוראים גדעון שלח וניסים דהאן

רפי רייס

השכמה

הכד

שטיפת רצפה

החלילית

לחצו להצגת הסרט



דידיטי - יגאל מגדל

לחצו להצגת הסרט




יבלית - נעמי

לחצו להצגת הסרט




דרך אגב - אמנון

לחצו להצגת הסרט



לתפור כפתור - תמר לוי

לחצו להצגת הסרט




מכונת תפירה - כתבה נעמי - קוראת איילה ארבל

לחצו להצגת הסרט



סלע - כתבה רינה ורמר יוגב - קורא אמנון

לחצו להצגת הסרט



תאריך מאמר מקורי
11/10/2017
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

מס' תגובות: 1

  • חסרה לי
    18/10/2017

    אסתר הורנסקי

    חסרה לי

    כל פעם שאני עוברת ליד הבית של בינה, אני זוכרת אותה יושבת במרפסת, מוקפת עציצים וגינה מטופחת לפני המרפסת.

    יהי זכרה ברוך. היא חסרה לי.