יומן דווארה - מרץ אפריל 1941 - דוד זוננפלד


דף 20 המשך

1 במארס 1941

יום שבת ולבסוף בכל זאת קצת גשם, שחיכינו לו כבר כל כך הרבה זמן. חנן נסע לחופש לשבוע ימים לנטעים. חיאם לקחו היום את הפלטפורמה שלנו, כדי להוביל את הלול שלהם מחלסה. שקעו ובאו ב-5 אחר הצהריים לבקש את עזרתנו. אפרא וצבי יצאו עם זוג, על יד חלסה שקעו, - ולא חזרו עד 9 בערב ודוד יצא עם פנס לקראתם ופגש אותם אחרי נעמה. ביחד חזרו הביתה, אך העגלה עם אנשי חיאם נשאר וקיבלו תגבורת מהקיבוץ. ינסו עוד בלילה לצאת. בערב הייתה שיחה. החלטנו לכתוב לנטעים, שיפנו למזכירות החבר, לשלוח אלינו טרקטוריסט מאחת הקבוצות שיכניס אצלנו כמה חברים לעבודת הטרקטור. דיברנו גם על בקשתו של משה מחיאם להתקבל אצלנו כאורח וכתבנו את דעת החברה לנטעים לדיון בשיחת חברים.


אפרא רצה להפוך את הפרדה הלבנה לסוס-צירקוס (קרקס), והצליח באופן יוצא מן הכלל. קהל רב השתתף בהצגתו.


2 במארס 1941

יום גשם ממושך, כמעט כל החברה ישבו בליפט כל היום. החזירו היום את בנימין לדירתו של כמאל אפנדי. נפרדנו ממנו בעיניים מלאות דמעות, בפרט הבחורות, שלא תקבלנה כבר שיעורי רכיבה.

3 במארס 1941

גם היום גשם, במידה יותר חזקה. מרדכי הראה גבורות ורכב לכפר גלעדי לקחת את המכתבים ואת העיתון מחלסה, אך היו רק מעט מכתבים. ראובן, ששלשום נסע לחולתה בכדי להתעניין על רשת לציוד דגים חזר, רטוב ועייף, אך מלא מרץ לייסד אצלנו ענף לדייג.

4 במארס 1941

ועוד גשם. אולם לפנות צהריים התחיל להתבהר ובאמת אחרי הצהריים בא

דף 21


נוח, שכבר הרבה זמן לא היה אצלנו. כמעט ביחד אתו בא גם יהושוע, שנתן שיעור ומאוד התאונן, שלא למדו טוב את השיעור. בערב התיישבנו עם נוח שסיפר לנו על התכניות בקשר עם ההשקיה. רוצים לקחת מים מהסוד-אל ברש וממנו להשקות את כל האדמות עד לסלחיה, וחיאם אל-ואליד. אז יהיו לנו מים בשפע. את התכנית הזאת גם נמסרה לד"ר מר, שמיד טלפן, שהוא דורש, שאת אדמותינו ישקו מהירדן. האדמות של האמיר פארוק קנויות, ותעברו בקרוב לידי קק"ל. שתינו קפה טוב ושמענו קצת תקליטים, נוח הביא גם טבק הולנדי מצוין ומעשני מקטרות מאוד נהנו ממנו. היה נעים מאוד שנוח שוב פעם היה בתוכנו. צבי קשר היום את הבהמות במרעה ולפי כך כולן שיחררו את עצמן במשך היום וברחו ולשלושה אנשים היה כמעט יום עבודה שלם, כדי לתפסן.


5 במארס 1941

השכם רכב דוד עם נוח לסלחיה, כדי לסדר את עניין השעורה, שאנו מקבלים מהחדש אחמד לפי חוזה על 300 ג'ת בשביל 11.25 גרוש הג'ת (ג'ת=14 ק"ג). כעת המחיר עלה ולקחנו רק כ-200 ג'ת. לא מצאנו את בעל המחסן בבית. אחר הצהריים דוד ואריה נסעו עוד פעם, אך גם לא הצליחו לגמור. אריה ודוד גם היו אצל המוכתר של דווארה, כי קורה לימים האחרונים לעיתים קרובות שהעדרים עולים על הזרוע, ושלא יקרה הדבר שוב.




6 במארס 1941

אריה ודוד היו שוב בסלחיה, וגם עגלה נסעה שמה, אך קיבלנו רק 10 ג'ת שעורה, כי בעל המחסן איננו רוצה לתת בלי פתקה מאת החדש, אשר גר בחלסה. אריה ודוד נסעו אחר כך לחלסה, אך לשווא, כי החדש לא היה בבית. נקווה שנוח בשבוע הבא יסדר את הדבר. הגשם נפסק, ומזג האוויר היום היה די חם. קיבלנו אתמול מכתב מאת יוסף, בו כתוב שיש בדרום צרת יובש. אמנם גם אנחנו שמחנו על הגשם, אך בוודאי הייתה האדמה פחות יבשה מאשר בדרום. שמחנו מאוד על מכתבו של יוסף.

7 במארס 1941

יום יפה ובבוקר נסעו לחיאם, כדי להביא פרודוקטים וסולר ולא שקעו, נסעו אחר הצהריים עוד פעם, כדי להביא את המגוף ליחידה, אנו צריכים עכשיו להשתדל להביא את כל הכלים בשביל החציר מחיאם הנה, כי צריכים להכין אותם, בעוד כמה שבועות אפשר יהיה לקצור. דוד ושושנה רכבו גם כן לחיאם. דוד

דף 22

כדי לשלם את החשבון על פרודוקטים עד 1 במארס, ושושנה, כדי על מכונת התפירה שם לתקן כמה דברים. אחרי הצהריים המשטרה ביקרה אצלנו. לא הייתה להם מטרה מיוחדת, תפסו ערבי אחד שהבריח נייר סיגריות ונעליים. בערב הייתה כרגיל עונג שבת קטן, המשכנו לקרוא בקהלת. לוי מחיאם, שחזר, סיפר לנו שראה את יצחק, גמרו בתכנית המשקית, אפילו כבר לפעם השנייה, כי עשו גם תכנית בלי טרקטור, כי הם רוצים למכרו. לפי דעתנו בשום אופן לא צריך להסכים לזה. על האדמות שלנו תמיד אפשר יהיה לעבוד בטרקטור. קויפמן עושה יום יום רשימה חדשה לתכנית הנקודה, אך איננו מתקדם מהר. יצחק עסוק בעניין הצריפים משאר ישוב, אבל לפי הנראה זה עוד לא מסתדר, כי שאר ישוב אינם מסכימים להעביר את הצריפים, זאת היא בשבילנו שאלה קשה וחשובה מאוד, כבר מתקרב אפריל.

8 במארס 1941

יום שבת. בבוקר השכם יצאו אריה, יורם, שושנה וקרה ברכיבה לטיול לתל-אל קאדי, למפל של הדן ומקור הבניאס, נשאר הבית בלי בחורות אך זה רק השפיע טוב על ארוחת הצהריים, שראובן בישל. מזמן לא אכלנו כל כך טוב, בלי נפט ולא נשרף. אחרי הצהריים בא ה"חדש" אחמד מחלסה, בעל השעורה, שאנחנו לוקחים ממחסנו בסלחיה. נוח דיבר אתו ונוכל שוב לקחת שעורה לאותם תנאים כמו קודם, עד שנמלא את ה-300 ג'ת. אחר כך באו שני חברים מלזזה, כדי להגיש חשבון על ימי החריש אשר חרשו אצלנו בבהמותיהם. אחרי כן חזרו 4 החברים מטיולם, ונהנו מאוד מיופי הנוף אשר ראוהו. שושנה רק הייתה חצי שעה בבית וכבר שפכה נפט לתוך העגבניות ושפכה את הדייסה. בערב הייתה שיחה על אודות המכתב אשר צריך לשלוח לנטעים. היות הצייר איננו מרגיש את עצמו טוב, צריכים לוותר על ציורים בשביל הימים האחרונים.

מכאן חסרים 11 עמודים

דף 34

4 באפריל 1941

הבוקר נסעו שתי העגלות לשאר ישוב. שני נגרים של חיאם עזרו בפירוק הצריף. האוטו של דן הוביל בשתי הובלות את כל הרעפים אלינו וגמרו היום בפירוק הצריף. דוד נסע – עם האוטו-משא של חיאם – לחלסה כדי לתפוס את נוח והביא אותו הנה. אחר כך נוח נסע לכפר. הוא לא יכול היה לבוא לידי הסכם עם הפלחים, אבל בכל זאת הם לא יחרשו. צבי וונש ומנחם אמרונגן באו, שיישארו כאן. צבי – שכבר בימי החריש הראשונים היה בחיאם – צריך להיכנס לענף הפלחה ולעבודת הטרקטור ומנחם יהיה שומר שדות. הלילה ילון אצלנו קורפורל ערבי משוטרי המכס ושרוצה כאן לתפוס מבריחים שעוברים את הדרך. היה עונג שבת כרגיל. משה ובת שבע בבוקר שוב נסעו מכאן.

5 באפריל 1941

יום שבת. העגלה יצאה השכם לשאר ישוב, כדי להוביל עוד הובלה אחת מהצריף. מחר האוטו של דן שוב ייסע. לפנות צהריים בא ד"ר מר עם אשתו ושני ילדיו. את משפחתו השאיר אצלנו ונסע לכפר. הוא רוצה בכפר להקים מרפאה, כל עוד לא בנויה המרפאה הגדולה אצלנו. הוא רוצה עכשיו גם אצלנו להקים צריף, כי ל-4 ימים בשבוע יהיה אצלנו וביקש את הסכמתנו. כמובן שהסכמנו לכך. יתכן שנעבוד גם בפירוק, הקמת והובלת הצריף. כל החברה הלכה לשחות עקב מזג האוויר החם וכמעט קרה אסון. שושנה, שנתנה לזרם לדחוף אותה שוחה על הגוף וכך לא הסתכלה טוב, נדחפה עד לגשר ולא יכולה הייתה לצאת בעצמה. אריה וראובן ניגשו לעזרתה ומהצד השני כבר כמה ערבים רצו לקפוץ לתוך המים. אריה גירש אותם מרחוק והם שניהם הצליחו לסחוף את שושנה על היבשה. הואיל והתרבה האוכלוסייה שלנו ישנים עתה גם בסוכה, עד שנקים את הצריף. בערב היה כאן יוסוף אל-נמר, מוכתר עבסיה, שרוצה שאנחנו נקצור אצלו במקצרה עבור חלק החציר. מחר ייגשו שני אנשים לראות את החציר.

6 באפריל 1941

דוד נסע בבוקר לחולתה, שם התקיימה פגישה של חברי ועד הגוש עם קציני הצבא בראש פינה, נכנס אתה גדוד חדש והגוש רצה לבוא איתם לקשרים. הפגישה הייתה מוצלחת מאוד. דוד עוד ביקש, באופן מיוחד, שלא יעשו קשיים, כשנביא עכשיו חברים במידה יותר גדולה

דף 35

דרך הגבול. אריה ומרדכי היו בסלחיה, ודיברו שם עם מחמוד אחסין אפנדי על הובלת אבנים בשבילו מחיאם אל וואליד לזוויה. גמרו אתו למחיר של 30 גרוש הובלה. אפשר יהיה להספיק ביום 3 הובלות. אחר כך הם היו בעבסיה, כי שם יש עבודה למקצרה בחציר. גמרו שם ל-90 גרוש יום עבודה למקצרה ו-50 גרוש למגוף ליחידה. ביום ד' נתחיל לעבוד שם. ישנם בערך 10 ימי עבודה למקצרה. המשכנו גם היום להוביל קירות הצריף עם האוטו של דן, אך האוטו לא יכול היה לעבור את הגשר והורידו את הקירות לפני הגשר. בלילה סחבנו אותם בידיים מעל הגשר, שם העמסנו אותם על העגלה והובלנו אותם הביתה. עבדנו עד 1 בלילה.


7 באפריל 1941

היום שוב יצאו לקצור ואחרי הצהריים שמו את החציר היבש בערימות. צבי יצא לעבודת חוץ להובלת אבנים בשביל כמאל אחסין אפנדי מחיאם אל וואליד לזוויה, הוא הספיק 3 הובלות ועוד בא מוקדם הביתה. כבר קיבל תשלום עבור ימים, הכסף הראשון שאנחנו מרוויחים כאן. יעקב בא, נוסף חדש לעגלונים שלנו.

8 באפריל 1941

אריה ודוד נסעו בבוקר לחלסה, היה שם משפט נגד הרועים, אולם באופן רשמי לא הודיעו לנו על זה, אבל כשנכנסנו למשטרה, אמרו, שלא הייתה להם עוד הזדמנות להודיע לנו הנה. הרועים בקשו מאוד רחמנות ולבסוף גם הסכים אריה לסלוח להם והודיע כך במשך המשפט. קבלו עונש של חצי לירה כל אחד או 35 מכות במקל. 



אחרי הצהריים בא הקצין הממונה במחוז זה, פיט, בליווי של סרג'נט מרטין, אחיעם קרול ומשה אליוביץ', וכמה גפירים מכפר גלעדי. פיט הבטיח את עזרתו המלאה. ביום הראשון שיקימו בתים גם יהיו רובים וגפירים משלנו.


 

בערב באה חיה, שתעבוד כאן, כל עוד שתי הבחורות שהוחלט שתבאנה הנה לא באו – וילמה ורחל ר' -. אחר כך היא תקבל הכשרה במכוורת, כשיעבירו את הכוורות מדן אלינו כפי שמדובר. בערב הייתה שיחה בקשר עם כמה קניות. ראובן בערב רכב לחיאם, כי הודיעו לנו שאהרון בועז נמצא במטולה אצל נחמן עם הרשימה, על מקום הצריפים הראשונים. ראובן יזמין את הנגרים מחיאם כדי לעזור לנו בהקמת הצריף.

9 באפריל 1941

בשבת בא האוטו של נחמן ואתו אהרון בועז ועמיחי קרול. הם הלכו

דף 36


מיד למדוד את המקום בשביל הצריפים. עם עמיחי סידרנו כמה חשבונות ודיברנו בקשר עם קניות וסידורים לקראת החציר. בחיאם עומד לרשותנו מכבש לסוס, שהסוכנות קנתה בשבילנו. העגלה נסעה לקחת אותו, אך טרם אנחנו יודעים אם נרצה להחזיק בו, כי בכוונתנו לרכוש מכבש נודד לטרקטור. בקשר עם הקמת הצריף רבינוביץ' מבקר בימים הקרובים אצלנו. קרה ויעקב נסעו בבוקר לטבריה לקנות פרודוקטים לקראת פסח. יעקב צריך גם להגיש בבקשה לאזרחות. בערב הם חזרו. בערב הייתה שיחה בקשר עם קניות של אהרון בועז, והמשלוח כשבקרוב האוטו שלנו יבוא. נצטרך גם עתה לנקות את הלוחות של הצריף כהוגן, בפרט מהפרעושים שהעברנו משאר ישוב הנה והיום עוד כנראה נתחיל להקים אותו. גם אריה נסע בבוקר לנטעים לכמה סידורים.


10 באפריל 1941

העגלה נסעה בבוקר לסלחיה כדי לקנות תבן. נוח בא לביקור קצר עם בחורתו של משה אליוביץ', וכשהם כבר נסעו בא גם אחר כך משה. אחרי הצהריים ביקר כמאל חסין אפנדי אצלנו. הוא מסר לאחמד שיזמין למחר את כל הפלחים ואת נחמני לזוויה וירצה לגמור את מו"מ בקשר עם האדמות. בערב בא יוסף, שייתן את הסדר אצלנו ואליהו פ' שיכנס בדפנה בהכשרה בבניין.

11 באפריל 1941


הואיל וגם יוסף לא הביא שום דבר בשביל פסח נסעה שושנה לטבריה כדי לקנות מעט מצות ויין. גם ראובן נסע אתה שהמשיך אחר כך בחיפה, איפה יבלה את חג הפסח. בבוקר התחיל לרדת גשם ואולם השתדלנו להביא את הכול לערימה אחת, אך הגשם הקדים להם. אין דבר בשביל התבואה הגשם הזה מועיל מאוד. קנינו כבש קטן ושחטנו אותו מהכסף שהטרקטור הרוויח היום בהוצאת אוטו משא מהבוץ. בערב גם חזר אריה ושושנה, הם הביאו מצות ויין וכמה דברים אחרים. ערב פסח. יוסף ניהל את הסדר, שתינו יין ואכלנו מהכבש השחוט. היה מוצלח מאוד. אריה הביא מאמר מ"הארץ" משלשום, מאת משה סמילנסקי על ביקורו כאן. המאמר מצא מאוד חן בעיננו.


סוף היומן


 

 

 

לדפדוף קדימה או אחורה יש להתקרב עם העכבר אל הקפל בפינה השמאלית התחתונה וללחוץ.
מומלץ לצפות במסך מלא.
משתמשי טלפון סלולרי שימו לב: ניתן לדפדף רק בלחיצה על "מסך מלא". אם לא עוברים למסך מלא התצוגה יוצאת משובשת.


תאריך מאמר מקורי
4/1/2018
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!