עם פתיחת בית הכנסת בשדה נחמיה נובמבר 2017

תיאור ההשתלשלות של בניית בית הכנסת  בשדה נחמיה נכתב ע"י יואב שהם עם תוספות עריכה.

איך כל זה התחיל?

לפני כשמונה שנים התארגנה קבוצת צעירים, בני קיבוץ ותושבים, שהתקרבו למקורות ונהגו להיפגש לתפילות יום שישי ואף סייעו בקיום מניין בבתיהן של משפחות שיקיריהן נפטרו.

הקיבוץ העמיד לרשותם את הלובי של חדר האוכל ששימש לקבלות שבת ולקריאת מגילת אסתר למתעניינים. בשבתות נהגו ללכת לבית הכנסת בכפר בלום. צעידת שבת לכפר בלום בגשם ובשרב, הביא לכך שהקיבוץ העמיד לרשות המתפללים מקלט ששימש במהלך השבוע את פעילות ילדי הגנים. בשלב הבא הובא למקלט ארון קודש, ספרי תורה וסידורים, והמקום הוכר כבית כנסת זמני.

בקיבוץ התקיימו דיונים רבים על אופיו של בית הכנסת. עיקר הדיון התמקד בדרישה להפרדה בין גברים ונשים. חברי הקיבוץ לא היו מוכנים לקבל דרישה שמקורה בגישה לא שוויונית המפלה גברים מנשים.

בדף שפורסם לחברים ב2011  כותבת רותי בן דרור:

לאחרונה  אנו נתקלים בדיווחים על הדרת נשים במקומות רבים בארץ ובעולם."הדרת נשים" הוא שם מכובס משהו להשפלת נשים ושליטה בהן. נשים נתפסות כפתייניות, כאובייקטים מיניים ולכן אסור לשמוע את קולן (קול באישה ערווה). אסור לראותן ויש להרחיקן.

ומה כל זה קשור לבית הכנסת? גם כאן ישנה דרישה להפרדה בין נשים לגברים (וברור שמקום הנשים הוא מאחור). ומה תהיה הדרישה הבאה?

בתקנון בית הכנסת כתוב: "בית הכנסת נמצא ברשות הרבים וככזה עליו להתאים  את עצמו לאורחות המקום כישוב חילוני". האם הפרדת נשים מתאימה לאורחות המקום כישוב חילוני?

האם אֵם תוכל לעמוד לצדו של בנה או בתה שירצו לעלות לתורה? האם בנות יוכלו לעלות לתורה אם ירצו בכך?

לאחר דיון באסיפה נקבע תקנון.


הוקם צוות הקמה לבית כנסת קבע בשטח שהוקצה לשם כך בהרחבה. 

בעלי התפקידים: יואב שהם רכז, גדעון שלח פרויקטור, חמוטל איתני מנהלת כספים.

הוחלט שבית הכנסת ייבנה מתרומות וכספי מדינה ושקהילת שדה נחמיה לא תישא בהוצאות.

נוצר קשר עם העמותה באיילת השחר המסייעת לקיבוצים בהקמת בתי כנסת. הרב קקון מהמועצה הדתית בקרית שמונה, היה לבן בית בישיבות הצוות ועזר רבות בהתנהלות מול מוסדות המדינה ושאלות הלכה. בעזרתו של הרב קקון נוצר קשר עם חברת הכנסת שולי מועלם שתרמה ספר תורה חדש, לזכר בעלה משה מועלם ז"ל, מפקד הבופור שניספה באסון המסוקים. הספר הוכנס לבית הכנסת הזמני באירוע חגיגי.


יואב שהם עם ספר התורה בפתיחת בית הכנסת צילם יעקב אלבז

על פי התקנון בית הכנסת יהיה בית כנסת שוויוני ללא הפרדה בין נשים לגברים, חלק מהתורמים העלו מחדש את הדרישה להפרדה בין גברים ונשים. הוחלט על מבנה עגול עם ציוד נייד שיאפשר לכל קבוצה לנהל תפילות כהבנתה. נבחר אדריכל, רון איל תושב שדה נחמיה, שזה לו בית הכנסת הראשון.


נועצנו גם עם נציגי הקהילה הרפורמית בישראל.  ובסופו של דבר הגופים שבעזרתם הוקם בית הכנסת היו:  עמותת אילת השחר, המועצה הדתית בקרית שמונה, משרד הדתות והמועצה האזורית גליל עליון.

בשלב שזרם התרומות נעצר כמעט כליל, הועלה רעיון לקרוא את בית הכנסת על שמה של תמר אריאל הנווטת הדתיה הראשונה בצה"ל שנספתה באסון השלגים בנפאל. תמר אריאל שרתה עם ישי שלח (אל"מ) בבסיס חיל אוויר ברמת דוד. הם חלקו קוקפיט בגיחות רבות במבצע צוק איתן.

נערכו שני מסעות התרמה בקהילות בארה"ב. התורם המשמעותי ביותר שגם זכה להנצחה בהיכל הוא דודי הגר. כל התורמים מונצחים בלוח אחד. התקיים גם מסע פרסום בעלוני השבת המחולקים בבתי הכנסת בארץ.






משפחתה של תמר אריאל בפתיחת בית הכנסת צילם יעקב אלבז


תרמו מזמנם וממרצם בהתנדבות ענת לשם – עיצוב פנים,  ניר אדלר – פיקוח בניה, דני טל – מנהל אג"מ, שלמה רענן – ראש עמותת אילת השחר, פאיז הקבלן שהסתכן ופעל בתנאי אי ודאות כלכלית, שרלי וטניה אילוז – גינון, ושכנים טובים המספקים חשמל לבניין עד לקבלת האישורים. גם הויטראזים המעטרים את החלונות התקבלו כחצי תרומה.


היום מתנהל בית הכנסת ע"י שני גבאים: אייל שהם וחיים הררי ומתקיימות בו שלוש תפילות ביום. המניין מובטח רק בקבלות שבת ובתפילות שבת. תפילות השבת מתנהלות בנוסח קרליבך עם הרבה שירים וניגונים והשימוש העיקרי הוא בסידור נוסח ספרד. בבית הכנסת מתקיימים בשעות הערב גם שיעורים בנושאי מסורת דת והלכה. וכבר זכינו לערוך בו שתי חגיגות בר מצוה וקריאתה של מגילת אסתר ברוב עם. לבית הכנסת אין רב. סוכם עם הציבור שבעת מחלוקת נפנה לרב אמיר משדה אליעזר אשר סייע בבחירת נוסח התפילה בתחילת דרכו של המנין.

בית הכנסת מבפנים - צילם יעקב אלבז



תאריך מאמר מקורי
13/3/2018
גלריית תמונות מספרות
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!