יומן נטעים - ינואר 1940 - כתב דוד זוננפלד

1 בינואר 1940

היום יצאו כמה אנשים לעבודה אך באמצע היום התחיל לרדת גשם וחזרו כמעט כולם הביתה. גילה אליאש באה אתמול להצטרף אלינו. בערב היה המשך השיחה מאתמול על הרכב הוועדות.

לוועדת החינוך נבחרו לפי הצעת הוועדה המשקית: רות ס., מלכה (אנדרסון) ואסתר מנצ'ר.

וועדת ההתיישבות: הצעה מאת הוועדה המשקית:

ברוך (פרומן), חיים (ון סקסן), יצחק ס., מנחם מנ'צר ועוד אחד מהחברים הווינאים. קודם היה וויכוח על מטרת הוועדה הזאת. היא לא רשאית לסדר קורסים אלא יותר להפעיל את כל הכוחות שבאו בחשבון לזה. ברוך אומר שאינו יכול לשבת אף בוועדת החברים ובוועדת ההתיישבות. גם החברה חושבת כך ואחרי הצבעה התברר שרוב החברה בעד זה שברוך ייכנס בוועדת ההתיישבות ויעזוב את וועדת החברים. לאה (רפפורט) מעירה שגם  רצוי שבחורה תיכנס בוועדת ההתיישבות ומציעה את מרים (סלייפר). אחרי הצבעה שלומית (לובשטיין) נבחרת בוועדה זאת.

הוועדה הולנדית

תנוהל על ידי חיים (ון סקסן) וישתתפו בה כולם שמעוניינים. יש עכשיו עוד מקום פנוי בוועדת החברים ויש שוב לבחור בין מוטקה (רפפורט) ויעקב (גולדסמיט). אחרי מה שקרה אתמול יעקב אינו רוצה להיכנס בוועדה זאת, דוד (זוננפלד) ויוסף (סלייפר) חושבים שאתמול נעשתה טעות על ידי האספה ושיעקב כן מתאים עד מאוד לוועדת החברים. ברוך (פרומן), שהוא אתמול בעצם היה הגורם שבחרו ביעקב אומר, שהוא עוד דיבר אתו ושהוא רואה שעשה שגיאה. גם הוא חושב שיעקב יותר מתאים. אחרי הצבעה יעקב נבחר ברוב גדול הקולות. יושבים אז בוועדת החברים: בנימין (בקרס), יעקב (גולדסמיט), רות ס., אברהם (אוסטרר) ורחל (הוימן או רינגל).

אחר כך דיברנו על האפשרות לשלוח 8 חברים לקב' אושה. צבי (האדום) וונש חושב שלא כדאי לנו לשלוח אנשים לקבוצה צעירה כזאת, איפה אין הרבה מה ללמוד ולפי דעתו יותר כדאי לקבל מקומות בקבוצה וותיקה. דוד (זוננפלד) חושב שאין גדולה האפשרות לקבל הכשרה בקבוצה וותיקה, בפרט אם באו רק בתור מחוסרי עבודה. דווקא יש הרבה להגיד בעד קבוצה צעירה וגם באופן פוליטי אושה קרובה להרבה אנשים מאתנו. יצחק (סלייפר) אומר שגם לא כדאי לבוא למזכירות החֶבֶר עם דרישות מיוחדות. עמדה על הפרק עכשיו הבעיה לשלוח גם אנשים מהחברה מהשרון או רק מקב' חוליות הקודמת. התברר שנשלח גם כמה אנשים מאתם. על האנשים בעצמם, שנשלח נדבר עוד פעם.

מזכירות החֶבֶר – מזכירות חֶבֶר הקבוצות

יום שלישי 2 בינואר 1940

בגלל הגשם היה היום חוסר עבודה מוחלט חוץ מכמה אנשים בכביש. בעד זה מלאנו את היום הזה על ידי שעורי עברית, שהתקיימו במספר רב. אפרים פרום בא מהולנד! אף בחורה מהשרון, ווילמה (פוגל), הגיעה היום.

עמוד 26

3 בינואר 1940, יום רביעי

היום עבדו כל האנשים בעבודת חוץ, אמנם לא כולם כל היום, אבל בכל זאת היה שוב החצר ריק. ביקר אצלנו חבר מחלקת העבודה של הסוכנות. מה מטרתו של ביקור זה אין אנו יודעים. בערב בא מרדכי מרקוס לבקרנו, שבזמן רב כבר לא ראינו אותו. הוא בא מקורס של מכונאים ביגור.

4 בינואר 1949. יום חמישי

היום שוב יצאו הרבה אנשים לעבודה, אך אצל פולקנסקי ישבו כולם, ובס"ה עבדו 20 איש. צריכה הייתה להיות הערב אספת הפועלים בנטעים מטעם הלשכה מנס-ציונה, אך נודע ברגע האחרון, שתהיה בבית חנן ומכאן איש לא יצא לשם. עכשיו אוכלים אצלנו האנשים מהמובייל-גארד, וגם כמה אנשים ממהנדסי הכביש.

יום שישי 5 בינואר 1940

גם היום עבדו בערך 20 איש בעבודת חוץ. באו הרבה חברים שהזמנו אותם לרגל הנשף שהתקיים לכבוד האיחוד עם הגרעין בקב' השרון. אף בא מוטקה מגניגר. הנשף היה בצורה רצינית, ותוכנו היה די מוצלח. אחר כך שרנו בהרבה טמפו ושוונג, ואפשר היה להרגיש שישנם אנשים חדשים ביננו אשר יודעים לשיר ולרקוד.

יום שבת, 6 בינואר 1940

השבת עבר בשקט. קבוצה חדשה בכדורגל התקיימה, אך לא הצליחה לנצח על בחורי המושב. יש לנו מהחברים מהשרון כמה אנשים, שהם באמת משחקים היטב, ויש לחשוב שקבוצתנו עוד תתפתח, אך לפעם הזאת עוד הפסדנו 5:3 וחסר לנו עוד אימון. משה (פרומן)  יצא מסידור העבודה, ולפי החלטתה באספה האחרונה יהודה ון א. נכנס בו.

רות (סלייפר)  חזרה הביתה עם גדעון הקטן!

הרי הדור החדש אצלנו הולך וגובר, ונימוק לשמחה אך גדולה זו ביננו. שכחתי לרשום אתמול שגם יהודה אבס חזר לזמן-מה הביתה, והנני מוסיף את עובדה זו. בוודאי שיהיה לו הרבה מה לספר מאזור החוּלָה.

יום ראשון 7 בינואר 1940

היום הייתה עבודה מלאה. איש לא היה מחוסר עבודה, אצל פרומן לבד כבר עבדו 11 איש. גם למחר הסיכויים הם לא רעים. קיבלנו היום עוד 3 אוהלים ואיזה 10 מיטות, סימן לגודל קבוצתנו. אחרת מיום זה אין מה לרשום.

יום שני 8 בינואר 1940.

גם היום עבדו כל האנשים בעבודת חוץ. וועדת התרבות סידרה עכשיו את השיעורים בעברית מחדש, ולקחו גם את האנשים החדשים בחשבון. חוץ משיעור המתקדמים ביותר אצל אסתר המורה, הרי כל הקבוצות הן בנות 4 איש. לקורס אחד הצלחנו להשיג את חיים צוקרמן שהתחיל בשיעורו הערב. לקורס אחד מתקדמים חסר עוד מורה עד עתה, אך יש לחשוב שעוד נשיג אחד מהמושב.

יום שלישי 9 בינואר 1940

יום גשם אפוא, יושבים אך בבית. מאיר ובלהה היימנס חזרו מטיולם ויישארו עכשיו אצלנו. גם זאב (שטיהרט)  חזר מבית החולים אחרי שידו ננתחה, אך ביום ראשון הבא הוא שוב צריך לנסוע. גם לקורס האחרון למתקדמים הצלחנו להשיג מורה, כלומר את רחל טרסי, בחורתו של חיים צוקרמן. יש תקווה עכשיו שכל שיעורי העברית ילכו בסדר. מטעם חֶבֶר הקבוצות קיבלנו חוברת מעניין מאוד על העבודה בארגון, אף חוברת לוועדת התרבות: תכנית לנטיעה בט"ו בשבט. אולי נוכל להשתמש בתכנית זו.

יום רביעי 10 בינואר 1940

לרבקה (פרומן) נולדה בת! את שמה אין אנו יודעים עדיין. גם היום לא הייתה הרבה עבודה. באה עוד בחורה מהשרון אלינו. מלכה (אנדרסון) הציעה בעניין טיפול הילדים, שתיכנס עוד בחורה קבוע, ללמוד, שיכולה להחליף אותה במקרה של חופש או מחלה. סידור העבודה מתנגד לסידור קבוע. לפי דעתו של צבי נ. בזמן הראשון האימהות תוכלנה לעזור למלכה (אנדרסון), ואחר כך תוכל לפי הצעתה של מלכה רחל רינגל להיכנס בטיפול. אחרי ויכוח ארוך והצבעה הוחלט, שממחר רחל באופן קבוע תיכנס בטיפול הילדים. יצחק (סלייפר) מסר דו"ח על שיחותיהם שלו ושל יוסף (סלייפר) ביחד עם הרצפלד ועם גרנובסקי  ווייץ מקק"ל. הרצפלד הביא אותם לקק"ל. שם הוא עזר לנו באופן מוחלט ויפה מאוד. דיברו על מקום ההתיישבות. האזור נעמה כבר תפוס כנראה על ידי הפועל המזרחי. ביום אחרי זה הם דיברו עם הרצפלד לבד, שאמר להם, שיש הצעה על אזור אחר בחוּלָה אך לא ידוע עדיין האם אזור טוב הוא, מסוגל בשבילנו. הרצפלד הציע לנסוע לשמה, עם הוועדה המשקית של החבר ולראות את המקום. על השאלה האם גם כדאי לראות את נעמה ענה שכן. במשך האספה הזאת באו מבית חנן והודיעו שטילפנו, שיצחק מחר בבוקר בשעת 8 צריך להיות שוב אצל הרצפלד. יש עוד הצעה לקנות תנור בשביל מאפיה. יהודה ון א. ראה בנס ציונה תנור בשביל מחיר זול מאוד, 3 לירות, והוחלט לקנות את תנור זה. בזה הפסקנו את האספה.

נעמהתל נעמה – תל ליד כפר בלום, היה נקודת ההתיישבות הראשונה של כפר בלום ואחר כך יושב ע"י משפחת שורץ. נקרא גם משק שורץ.

יום חמישי, 11 בינואר 1940.

היום שוב הייתה עבודה מלאה. שם הבת של רבקה (פרומן)  – רחל!

שני חברים מהשרון באו. בערב הייתה אספה. יוסף (סלייפר) מסר דו"ח על הפגישה עם הרצפלד ווייץ, ומר פרומן ורפאל פולאק בבוקר. הם מציעים לנו עתה להתיישב באברג'רה, אך מו"מ בעניין מצד קק"ל עם הערבים עוד לא גמר, ולפני זה לא רצוי לראות את המקום, גם כסף לקנות כעת עתה אין. מציעים לנו להלוות את הכסף שבידינו לקק"ל, שהוא יכול לקנות את האדמה הזאת. אם יגמר המו"מ והמקום מוצא חן בעיננו, נוכל להתיישב שם, אם לא נחפש מקום אחר ונקבל את הכסף בחזרה. הבהרנו להם שאך אינו ביכולתנו לקבל את ההצעה הזאת, אחרי זה וויץ הסתלק. הרצפלד כעס מאוד על עמדתנו, אבל אנחנו בכל זאת עמדנו על זה, והצעד מצדנו עוד להתיישב בנעמה, כי כבר כמעט ידוע ממפרע, שאברג'רה מקום לא מסוגל בשבילנו. גם פרוינד הבין את עמדתנו והבטיח שוב להתקשר עם וויץ, ולבדוק את האפשרות להתיישב בנעמה. עד הנה הדו"ח של יוסף. נשאלת עכשיו השאלה, האם אנחנו באמת רוצים אך ורק בחוּלָה, ושנית, אם לא נקבל שם מקום, באיזה תנאים נסכים במקום אחר. אחר כך סיפר יהודה אבס על זה מה שראה בזמן שהוא הסתובב בחוּלָה עם ד"ר מאר. הוא סיפר על הקדחת, על השטחים השונים. על אפשרויות לבניין משק חקלאי והובלה משם. הכול היה מעניין מאוד, ומצא תשומת לב רבה. אחרי גמר דבריו הופסקה האספה. נשאר לנו לדון ביננו לבין עצמנו מה ברצוננו. על זה נדבר בפעם הבאה.

אברג'רה – אזור שמיר של היום

יום שישי 12 בינואר 1940

עבדו היום בערך 11 אנשים בעבודת חוץ. בערב שוב קראו בתנ"ך. אחרת מיום זה אין מה לרשום.

יום שבת 13 בינואר 1940

היום הניצחון הראשון בכדורגל, שוב נגד בחורי המושב. עד ההפסקה הפסדנו 5:2, ואחרי ההפסקה נכנס אורי ברוק, שלפני זה עבד במטבח, והרביצו במשך הזמן 6 גולים. גמרנו אז בניצחון 8:5! אחרי הצהרים הייתה אספה. ראשית החלטנו לתת לאברהם (אוסטרר) לנסות האם יכול להיכנס בקב' "השרון" להכשרה בענף המטעים.

נושא האספה היה על החוּלָה

הועמדה השאלה בצורה כזאת: האנשים שמתעסקים במו"מ בעניין התיישבותנו, הם עד עתה תמיד עמדו על זה, הננו רוצים אך ורק להתיישב בחוּלָה. נשאלת עכשיו השאלה האם גם עמדה זו ברצון הקבוצה. אם כן באיזה תנאים רוצים אנו לצאת לחוּלָה, ואם לא נקבל את החוּלָה, זאת אומרת מקום בחוּלָה, באיזה תנאים נצא למקום אחר, ואם לא נרצה בחוּלָה, מה כן רוצים.

תמצית הוויכוח:

התבררו כמה דעות שונות: אנשים שכן רוצים בחוּלָה – משה (פרומן), ברוך (פרומן), דוד (זוננפלד)  ויעקב (גולדסמיט), ואחרים שלא חושבים שמספיק לנו כוח למפעל זה: לאה (רפפורט)  ורותי (זוננפלד), ואחר כך אסתר מנצ'ר שדיברה על שאלות ההורים, הרי אי-אפשרי יהיה לעזור להם ממקום זה, וייגרם הדבר הזה להרבה הפסדים, וגם רחל רינגל, שטענה שבשביל דורנו כבר עשינו די ונוכל להספיק במקום התיישבות יותר קל. זאב (שטיהרט) אחר כך העמיד את העניין בצורה אחרת על הפרק. הוא חושב, אם הציעו לנו את נעמה, שכן נוכל לעשות את זה מבחינה זו שלפי השמועות שם נוכל ליצור משק חקלאי מוצלח. אם אין לנו אפשרות בנעמה ויציעו לנו את את אלברג'רה, הרי יודעים אנו שמקום זה אינו טוב לגמרי, לא נוכל לעשות את זה. מנחם מנצ'ר מעיר שאין ביכולתנו לבחור בעצמנו באיזה שהוא מקום אך לאן יקראו אותנו לשמה נצא. סקי (יצחק פימנטל) מציין, ששמענו את הדעות השונות, והוא מרגיש הרבה בעד הצעתו של זאב. היא נותנת לנו חופשיות ידועה ובכל זאת קושר אותנו באיזה שהוא מובן לחוּלָה. ולפי דעתו הצעה זאת נושאת הסכמת רוב החברה. וסוף כל סוף צריכה להיות אמונה באנשים שמתעסקים בעניין זה.

בערב עוד הייתה שיחת חברים. הוחלט, לא להסכים בבקשתו של מורדי, שבקרוב רוצה לעזוב אותנו ורוצה להצטרף למעוז, להישאר כאן עוד חודש או חודשיים עקב מצב העבודה הגרוע גם במעוז. החלטנו שעליו לעזוב אותנו בזמן הקרוב ביותר.

יום ראשון 14 בינואר 1940

אין עבודה, כי כל היום ירד גשם. בערב בא אחד מהחברים הווינאים, אהרון (בילדנר), נהג, שרק עכשיו עומד בפני הבחינות בתור נהג. גם תרצה לייזר באה לבקרנו. בערב הייתה שיחה.

מרים (סלייפר) מסרה דו"ח על סיורה לנס ציונה, למען להשיג שם שטח אדמה. היא ראתה בסביבה של רחובות שטח שהוא יפה מאוד. צריכים עכשיו לדון על זה, האם כדאי לנו להיכנס בעניין זה. צבי נ. חושב שעל ידי זה נקטין את מספר האנשים בעבודת חוץ. ברוך (פרומן) ומשה טוענים שהעניין הזה כדאי מאוד לנו. חשובה השאלה מה יהיה אם נצא להתיישבות, איזה אנשים יישארו כאן לעבוד בשטח זה, הוא בן 20 דונם, ויבואו בחשבון לזה בחודש מאי 4 איש. הוחלט כן להתעניין הלאה בעניין זה.

עומדת על הפרק השאלה של הענפים. בן אדם אחד צריך להיכנס בלול. הוחלט שעמוס סנדרס ייכנס בלול, וניתן לו הכשרה בעניין זה. שנית ענף המכוורת שדורש גם את מישהו שחוץ מאסתר א. יודע מעניין זה. דוד (זוננפלד)  התחיל על עניין חדר הקריאה, שהוא צורך דחוף מאוד בשבילנו. הוא מציע לקבוע את המחסן לחדר הקריאה, וועדת התרבות תהיה אחראית למען הסדר והניקיון, בת-שבע (פרומן) מתנגדת להצעה זו. הוחלט לנסות להוציא לפועל את הצעתו של דוד. על האספה נדבר באספה מיוחדת.

עמוד 32

יום שני 15 בינואר 1940

גם היום כמעט שלא הייתה עבודה. אנשים ישבו בחה"א לברר תפוחי אדמה לזריעה.

בערב הייתה שוב שיחה, כלומר עניין וועדת החברים. דוד (זוננפלד)  פתח את השיחה ואמר שעד עכשיו נהוג היה אצלנו, שמישהו, שרוצה לנסוע בחופש או באיזה שהיא מטרה אחרת, רוצה לעזוב את הקבוצה לזמן-מה, הוא פונה לוועדת החברים. וועדה זאת בודקת את השאלה ודנה, האם הבקשה מוצדקת, וגם מבחינה הכספית אפשר לאשר את הבקשה. בזמן שעבר כבר קרה לפעמים שבקשה היא אמנם מוצדקת, אך אין כסף לאשר אותה. עומדת עכשיו השאלה, במקרה שיש לאנשים המבקשים הכסף ממקור פרטי, האם במקרה כזה כן יכולים לאשר את הבקשה, שאלה זאת וועדת החברים מסרה לאספה לדיון. זאב (שטיהרט)  חושב שלא בתפקידה הוועדה לבדוק את העניינים גם מבחינה הכספית, זה תפקידו הגזבר. אך אין נושא של אספה זאת לדון על תפקיד הוועדה, אלא על הבעיה גופה, שהופיעה לפנינו בקשר עם החתונה של רותי (זוננפלד) ויהודה ון א.. הם קיבלו כסף מההורים כדי לנסוע בנסיעת הנישואין (ירח הדבש). לפי דעתו אין בזה מה להתנגד, אדרבה, צריכים אנו להיות שמחים שיש על ידי עמדת ההורים לחברים שלנו אפשרות כזאת, אפשרות שאין ביכולתנו לתת להם. יוסף (סלייפר) מדבר על שיתוף מלא, שצריך להיות בקבוצה. זה העיקרון, אך יש מקרים יוצאים מן הכלל. ופעם אחת מוכרחים להגיד אנו טוב! דוד (זוננפלד) אומר שלכל אחד צריכות להיות אותן האפשרויות, והרי לא יתכן לתת ביום אחד למישהו מה שדוחים ביום השני למישהו אחר. אם עכשיו מאשרים את הנסיעה של רותי ויהודה עם הכסף שלהם, גם נצטרך לאשר אצל מישהו, גם אם אין לו את הכסף בעצמו. אסתר מ. אומרת ששוויון אין בחיים ולא בקבוצה, על אף שצריכים אנו לשאוף לכך, אבל קודם אנחנו צריכים לדון על זה, אם נוכל לתת לנסוע לאנשים האלה ואצל השני כבר נמצא אמצעים אחרים. דעה זו מצתה רוב האנשים ובזה הופסקה האספה.

יום שלישי 16 בינואר 1940

השמחה רבה. קיבלנו את פניהן של רבקה (פרומן) ורחל הקטנה, אף של ההורים פרומן! כמה אנשים – לא הרבה – עבדו בעבודות חוץ. בפרדס יופה הייתה שביתה וגם ריב בין סקי (יצחק פימנטל) לבין אפרים (פרום) על תנאי העבודה. ביקרו כמה אנשים מקב' "ביצור" ומצאו שהשתנה המחנה בזמן האחרון. מרים ויוסף נסעו אל השטח הנ"ל על יד משק הפועלות בעינות, וחזרו עם ההודעה שאנחנו קיבלנו אותו. מחר ייסעו לסדר את האינסטלציה.

יום רביעי 17 בינואר 1940

היום באמת הייתה עבודה מלאה, אפילו יכולים להגיד חוסר ידיים. רק בכביש הפסיקו אחרי חצי יום את העבודה בגלל שביתה. אחרי הצהריים ביקרו אצלנו לכמה שעות יהודה מילין ובחורתו מקב' גניגר, רק לראות את "השרוניות" אצלנו ואת קבוצתנו. בפרדס שלנו על יד חדר האוכל עקרו את העצים, כדי לחפור שם חמרה. מחֶבֶר הקבוצות קיבלנו הזמנה להשתתפות של בחורה אחת בקורס במטבח דיאטטי.

יום חמישי 18 בינואר 1940

גם היום עבודה כמעט מלאה. בערב חיותה אלינו ואחרי האוכל הייתה לנו שיחה אתה. קודם עמדו על הפרק עוד כמה עניינים יותר קטנים. החלטנו לקיים החלטתנו הישנה, לא לעבוד בשבת, לא בכביש אף לא בפרדס. לא רצינו להתעמק יותר בבעיה זו, האם גם השמירה בשבת או העבודה בגן, ונדבר על זה פעם בשיחה. חיותה התחילה לדבר על התחלת כיבוש הקרקע בארץ ועל התפקיד החשוב וגדול שקק"ל מלא בכיבוש זה. דיברנו אתה על הרבה דברים יותר קטנים עד שעת 11 בערב.

חיותה – כנראה חיותה בוסל, ממייסדי דגניה א'

יום שישי 19 בינואר 1940.

כותב היומן לא היה בקבוצה ביום זה, אלא נסע תל אביבה בגלל חתונתה של אחותו רותי (זוננפלד) עם יהודה ון א. הטקס היה בוועד הקהילה בהנהלת שני רבנים מלוכלכים. בנוכחותם של עפרה (פימנטל), חנה (בקרס), יהודה א., יצחק (סלייפר), יוסף (סלייפר), ישראל (טס) ושני האחים של החתן והכלה, ועוד כמה קרובים ומכירים מתל אביב. אחרי כן הייתה קבלת אורחים אצל דודתה של רותי. בערב היה בבית נשף עם נאומים של האחים וכמה חברים וחי קורנברג מהמושב.

יום שבת 20 בינואר 1940.

ארנסט מרכס, שגם היה אורח בחתונתה של רותי (זוננפלד) ביקר אותנו.

אחרי הצהרים הייתה אספה שנמשכה עד הערב.

נודע על זה שמחר מורדי (לא התקבל), אורי ב. (אורח), אפרים (פרום)  ולוי (שטיינהאוף  אורח) רוצים לעזוב אותנו.

מנחם מ. רוצה לעזוב את הקבוצה לזמן-מה, לעזרת ההורים. הסכמנו לזה.

הוחלט לשלוח את ווילמה לקורס למטבח דיאטטי.

דנו על בקשתם של חנה ואברהם ון פראג, שנמצאים כעת בעין חרוד, להיכנס אלינו בתור אורחים. יש להם ילדה בת שנתיים. הקושי הגדול ביותר זה הילדה, כי אין לנו ילד בגיל זה, ולפני לגשת לעניין זה, האם אפשר אצלנו לקבל ילדה כזאת, כדאי לדון על השאלה האם באופן אנושי נוכל לקבל את האנשים בעצמם. הוא במטעים בעל מקצוע מפורסם, היא לפעמים קשה לעבוד אתה וגם הרבה חולה. בהצבעה התברר שרוב האנשים אינו רוצה לקבל אותם, אך נדגש שיותר טוב עוד שבוע ימים לחשוב על זה, ואחרי שבוע עוד פעם להצביע על זה.

נחוץ אצלנו חצרן, אך אי-אפשר למטרה זו להציע בן-אדם מסידור העבודה. נבחר לחצרן אהרון בועז.

נבחר לשלוח להכשרה בתור אופה את אריה (אנגל).

לבסוף עמד על הפרק עניין הספרייה. דוד (זוננפלד)  העיר שהספרייה דואגת עד עכשיו רק לספרים העבריים והמקצועיים, אך ישנם קשיים בזה, כי קודם אנשים, כמה ספרים מקצועיים מרכושה של הקבוצה אינם רוצים לתת לקבוצה, גם ספרים פרטיים אינם רוצים למסור לספרייה. הרי לא יתכן הדבר הזה, הואיל והספרים צריכים להיות מרוכזים בספרייה. ישנם מספר ידוע ספרים, שהם באופן מיוחד קשורים עם האנשים, בשבילם אפשר לעשות יוצאים מן הכלל. היו אנשים טכנאים, שאינם רוצים לתת את ספריהם לספרייה, כמו למשל צבי מ., אהרון פלדמן, ועוד כמה, אך ברוך (פרומן) ומנחם מ. טוענים שזה לא מוצדק לגמרי. הוחלט שבזכותו הספרן לדרוש את כל הספרים שהוא חושב לערך בשביל הקבוצה לספרייה. המחסן מוכן לתת עוד ארון שעומד בחדר האוכל, לתת לספרייה. והרי עליו על החצרן לסדר קרשים בארון זה. אחר כך אולי אפשרי לסדר שם את הספרות היהודית ואולי גם בלטריסטיקה.

יש עוד לדבר על וועדת הביטחון וועדת החברים. זה נשאר לפעם הבאה.

יום ראשון 21 בינואר 1940

היום עבודה מלאה, חוסר ידיים. מורדי, אורי ב., אפרים (פרום)  ולוי (שטיינהאוף) עזבו אותנו היום. אחרת אין מה לרשום מיום זה.

יום שני 22 בינואר 1940

מצב העבודה כמו אתמול. ווילמה נסעה לקורס לרעננה, ועמוס (סנדרס) נסע להכשרה בלול לכפר שמריהו, אחרי כמה שבועות ימשיך כנראה בקב' שילר. קיבלנו הודעה שיהודה אבס לא קיבל רישיון לרופאות, בעניין זה הוא שוב נסע להתעניין. גם אסתר א. רוצה לנסות לקבל רישיון לשלוח צילומים לחוץ לארץ, כדי לשלוח לעיתונות ההולנדית. היום שוב ביקרה אצלנו החברה מוועדת המטבחים של החבר, שכבר פעם הייתה אצלנו.

עמוד 36

23 בינואר 1940 יום שלישי.

מהיום אין מה לרשום, הייתה עבודה מלאה. בא החבר האחרון מהשרון, משה (אוסטרר), אך שוב יעזוב לזמן-מה.

24 בינואר 1940 יום רביעי

במצב העבודה לא בא שום שינוי. יוסף (סלייפר) חזר ואמר שישנה הצעת התיישבות בדרום בצורה כמו קב' שילר בערך. יצחק (סלייפר) מתנגד להצעה זאת בכל תוקף, ומחר ייסעו יצחק וליב דלא-לאוב לחוּלָה, לאן ששם אמרו שאין מקום ואין שום אפשרות. ביום א' ייסעו לדרום עם הרצפלד וגם יוסף וזאב (שטיהרט)  מאתנו ייסעו. בערב היה נשף קטן לכבוד ט"ו בשבט. חדר האוכל היה יפה עם ירק וגם הנשף היה די מוצלח.

יום חמישי 25 בינואר 1940

היום אין מה לרשום. בערב היו כמה קשיים עם סידור המטבח.

יום שישי 26 בינואר 1940

אברהם (אוסטרר)  נסע לקב' "השרון" להכשרה במטעים. ביום א' שם מתחילה השתילה. ההורים פרומן כאן לבקרנו. בערב דנו בקצר על השאלה האם נוכל לעבוד בכביש, מכיוון שהקבלן נתן בתנאי שבמקרה שלא נעבוד מחר יוריד אותנו בכלל מהכביש, וייתכן שייתן את העבודה במקומנו לערבים. על ידי הצבעה הוחלט ברוב קולות, שבמקרה המיוחד הזה כן נעבוד בשבת.

יום שבת 27 בינואר 1940

השבת עברה בשקט גמור. היה יום גשם.

יום ראשון 28 בינואר 1940

יום גשם וחוסר עבודה כמעט מוחלט.

יום שני 29 בינואר 1940

גם היום מזג האוויר רע מאוד ולכן אין עבודה. יצחק (סלייפר)  ויהודה (אבס)  חזרו מסיורם לחוּלָה ויצחק מסר דו"ח על הנסיעה הזאת. הוא נסע ביחד עם ליב דלא לאוב, הרצפלד ואחר כך הצטרפו ויידלר וחברתו ונוח מגניגר. קודם הם נסעו לנעמה, וכולם התלהבו מהשטח היפה הזה. אך יש לחשוב ששם תהיינה הרבה עבודות בייבוש, כי יש הרבה מים. אחר כך נסעו לאל-ברג'ראת, שם גם אדמה טובה, אך הרבה סלעים באדמה. למרות ההודעה, שבצפון אין הרבה מה לעשות רוצים בכל הכוחות ללחוץ על החֶבֶר, כדי שהחֶבֶר שוב יכבוש את נעמה ושיהיה לנו מקום שם. ויידלר עוד ידבר במזכירות החֶבֶר וליב ידבר עם גרנובסקי. ד"ר מאר קיבל איזה תקציב ידוע לסיור דרך החוּלָה ומדובר שגם יהודה (אבס) ישתתף בעבודה הזאת.

יום שלישי 30 בינואר 1940

הגשם המשיך לרדת, והאנשים התעסקו בחדר האוכל בכיבוש הכרוב ובתעשיית הריבה.

יום רביעי 31 בינואר 1940

עוד אין עבודה. בערב הייתה הרצאה במושב, איפה גם אנו הוזמנו מאת החי בורשי על ההתיישבות החדשה עם תמונות. חלק גדול של ההרצאה היה על ההתיישבות אשר באזור החוּלָה והכול היה די מעניין.

יום חמישי 1 בפברואר 1940

היו סיכויים לעבודה מועטה, אך פתאום בבוקר שוב ירד גשם והכול עלה האווירה. אמה של רות ס. הגיעה הנה.

בערב הייתה אספה. דוד שפיץ ביקש מאתנו תשובה על שאלתו, מה כדאי לנו ללמוד בשבילו בזמן הפנוי שיש לו כעת עתה. רוצים לתת לו לבחור בין דייג לבין אופה, ברווזים וגם נעלי עץ. אחר כך דיברנו על העיזים. כעת ישנה אפשרות באופן די זול לקנות עיזים רומאיות. החלטנו לא להתחיל על זה כרגע, כי אין לנו בן אדם שביכולתו לטפל בם. צריכים לחכות עד שצבי (מנהיים) יבוא בחזרה מגניגר. קיבלנו מכתב מצבי הקטן שישנם שלושה קורסים. אחד בתעשיית צמר, החלטנו לשלוח את אילנה. השני תעשיית תוצרת חלב, אריה (אנגל) השתתף בו. השלישי היה על תעשיית עור, החלטנו לשלוח את מנחם ון א.

דנו בבקשתם של עליזה ושלמה לורש להתקבל אצלנו. סירבנו בקשה זו אחרי וויכוח ממושך.

יצחק (סלייפר) רוצה להתפטר מתפקידו כגזבר כי צירוף של תפקיד זה עם תפקידו כמזכיר חוץ יותר מידי בשבילו. קיבלנו את ההצעה של הוועדה המשקית שסקי (יצחק פימנטל) יהיה גם גזבר, ואם הוא יסכים שמנחם מנצ'ר, שכרגע אינו נמצא במקום, יהיה מזכיר. תקציב הבולים מהחודש הורד על 5 מיל בחודש לרווק, ו-6 מיל לחודש למשפחה.

תאריך מאמר מקורי
25/3/2018
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!