יומן נטעים - דצמבר 1939 - כתב דוד זוננפלד

יום שישי 1 דצמבר 1939

17 אנשים בעבודת חוץ. היום באו הרבה אורחים, המשפחה לוי, שרה שפיטץ ועוד כמה. יצחק ון-קראפלד, חזר הביתה מכפר ידידיה, האחרון מהם. בערב הייתה, כמו רגיל, קריאת תנ"ך, היא מוצלחת מאוד.

יום שבת 2 דצמבר 1939

בתכנית היה שקבוצת כדורגל נטעים-בית חנן בנס ציונה תשחק נגד קבוצת הדרום, אך באה הודעה בבוקר שהקבוצה מהדרום איננה יכולה לשחק כי היו הרבה חולים בינם. כך שיחקנו קבוצתנו נגד בחורי המושב נטעים ועד החצי הראשון הפסדנו ב-3:1 אך רק התחלנו בחצי השני בהתקפה הצלחנו והתקלקל הכדור, והצטרכנו להפסיק. אחרת ביום זה לא קרה שום דבר.

הרי רשימת התוצאות של שיחת החברים אמש:

 

חברים:

מועמדים:

יהודה ון-אמרוגן (עמרם)

מנחם (מנצ'ר)

בנימין (בקרס)

אהרון בועז (טינו)

מרים (סלייפר)

אורי (הוימן)

צבי (היידמן)

אליהו (לפסמא)

שלומית (לובשטיין)

עמוס (סנדרס)

יהודית (בועז)

אליעזר (דלדן)

מרדכי (מרכוס)

הרמן-צבי

זאב (שטיינהרדט)

קרה (טל)

אסתר (שטיינהרדט)

 

יצחק (סלייפר)

נוספו (מועמדים):

רות (סלייפר)

אהרון (בילדנר)

יוסף (סלייפר)

אלישבע (בילדנר)

חיים (ון סקסן)

רחל (הוימן)

יצחק (פימנטל)

צבי (נוסבאום)

עפרה (פימנטל)

 

ברוך (פרומן)

אורחים:

רבקה (פרומן)

רחל אברמוביץ

משה (פרומן)

אורי ברוק

בת שבע (פרומן)

יצחק ון-ק.

מוטקה (רפפורט)

אריה (אנגל)

לאה (רפפורט)

יורם (רוזנברגר)

 

לוי (שטיינהאוף)

נוספו (חברים):

ישראל (טס)

יהודה א. (אבס)

 

אסתר א. (אבס)

החליטו לוותר מ:

יעקב (גולדסמיט)

מורדי

דוד (זוננפלד)

קרל

צבי מ. (מנהיים)

משה בנימה

שאולה (ון סקסן)

שושנה ש.

מלכה (אנדרסון)

הודיעו להם כך, ולכן שיצטרכו לעזוב בזמן-מה!

חנן (הרצפלד – פלד)

 

רותי (זוננפלד)

 

חנה (בקרס)

 

החליטו לוותר מ – לא התקבלו

עמוד 13

יום ראשון 3 דצמבר 1939

להיום יש לנו סידור באמת יוצא מן הכלל, כל האנשים מסודרים בעבודות חוץ, אך פתאום באה הודעה שיופסק הקטיף לזמן מה בגלל חוסר אניות. כולם, אלא 3 אנשים בלבד חזרו הביתה. חזרו האנשים מהשרון, אף רחל הקטנה חזרה.

בערב הייתה שיחה

התחלנו על עניין ההכשרה בגניגר. מוטקה (רפפורט), לפי הנראה איננו יכול להחזיק מעמד. כן מרדכי (מרכוס) יכול להישאר וגם צבי (הידמן) יכול להיכנס בצאן, אך אתו העניין ככה, שהנשים שם (נוח (מגניגר) בפרט) מפקפקים קצת האם צבי מתאים להכשרה זאת ונוח רוצה לנסות אותו כמה חודשים. נשאלת השאלה האם אולי יותר כדאי להחליף אותו. החלטנו לראות קודם איך יסתדר שם.

מה שנוגע לתוצאות הנסיעה להשרון, מסר קודם יצחק (סלייפר) דו"ח. התרשמתי טוב מאוד מהחברה, עד כמה זה בכלל אפשר להגיד מה שהוא על רושם של יום אחד. השתתפו בנשף של ערב שבת אך לא היה הנשף מוצלח מאוד. יצחק הזהיר את החברה שם עוד פעם באופן מוחלט ועברו אחר כך על כמה שאלות שתעלינה על הפרק אם האיחוד באמת יקום, אך על רוב השאלות האלה רוצים אחר כך לדון ביחד. גם מה שנוגע לחוּלָה, זה רק נוכל לברר בדיון משותף, ובזה אינו תלוי האיחוד.

על השאלה הזאת (עליה לחוּלָה) התחיל אצלנו עוד ויכוח. לפי דעתו של דוד (זוננפלד) כן צריך היה לדעת מה שאנו בכלל רוצים, אם כן רוצים בחוּלָה באופן מוחלט, גם הווינאים צריכים לדעת את זה. אך התברר במשך הוויכוח שאי אפשר לדון על שאלת החוּלָה לפני שהחלטנו על האיחוד ולפני שעשינו חברה משותפת עם הווינאים. הוחלט באיחוד, ומחר יצחק יטלפן להשרון שמוכנים אנחנו, ואם אף הם מוכנים שיבואו השבוע הזה כבר כמה אנשים מהם הנה, כדי לסדר את הדברים. ושוחחו גם עם חברינו בגניגר, כי צבי הקטן רצה כך, אך הוא מציע לנו להתאחד עם הנוער העולה שם, הואיל והאנשים האלה מסוגלים עד מאוד בשבילנו, אך מרדכי (מרכוס) ומוטקה (רפפורט) טענו באדרבה. וכעת עתה ירדה ההצעה הזאת מהפרק.

סוף כל סוף מסר יצחק עוד דו"ח על השיחה עם פנחס בועזסון ורפאל פולאק בהשתתפות של יוסף על עניני הסטאטוטים (תקנון).

הוחלט באיחוד - הוחלט להתאחד עם הגרעין הווינאי שנמצא בהכשרה בהשרון

יום שני 4 דצמבר 1939

בגלל החלטתנו מהאספה אתמול (האיחוד עם הווינאים) התחילו להגדיל את חדר האוכל, והוציאו את כל המזוודות וארגזים, העבירו את הארונות אחורנית. עבודת חוץ כמעט אין.

יצחק (סלייפר) סיפר מנסיעתו מהיום. טלפן עם החברה בהשרון ואמר שמצדנו העניין בסדר, אף מצדם היינו הך. מחר תהיה ישיבה עם שני אנשים מאתם, ושני מאשר מאתנו אנשי החֶבֶר. האיש השני שייסע עם יצחק יהיה יהודה ון-א., שבין כך מחרתיים רצה לנסוע תל-אביבה. צבי נ. אמר שיש שמועות שבזמן הקרוב לא יהיה קטיף כלל וכלל, ומצב העבודה יהיה גרוע שאין תיאור מזה. צריכים לנסות שאולי נחליף כמה אנשים בצורה כזו שמאתנו ייסעו להשרון, ומשם יבואו הנה, שלא יעלה כאן מספר האנשים לגובה כזאת. אולי שגם האנשים יוכלו להישאר בהשרון עוד כמה שבועות עד שנדע קצת יותר, איך מצב העבודה באמת יהיה. אם לא ייתכן הדבר הזה, אז נצטרך לקחת בחשבון שהם בכל זאת יבואו הנה. בזה תהיה למשלחת מחר בתל אביב יד חופשית גמורה.

יום שלישי 5 דצמבר 1939

גם היום היה מצב העבודה גרוע ואין סיכויים עד עתה שבזמן הקרוב ביותר יהיה יותר טוב. יצחק מסר דו"ח על הפגישה הנ"ל. מתי שווינאים יבואו הרי זה תלוי במצב העבודה. אם בקרוב תהיה עבודה מובן מאליו שיבואו מהר עד כמה שאפשר. אם לא, אז ננסה להחליף אנשים עם קב' השרון. ביום שלישי הבא יבואו בכל אופן כבר שישה אנשים שיתעסקו עם הסידורים לכך. נמצאת כעת עתה אצלנו חברת ועדת המטבחים, שבאה לפני כמה ימים ונתנה הרבה עצות בעלות ערך בקשר עם הסידורים במטבח ומזון. בערב הייתה ביחד אתה ישיבת ועדת המשקים איפה דיבר על מה לעשות כדי בצורה אקונומית עד כמה שאפשר להיטיב את המטבח. בדרך כלל הייתה שבעת רצון עד מאוד.

יום רביעי 6 דצמבר 1939

היום אין כל שינוי במצב העבודה. בערך כל הסידורים, על מה שעברנו כבר הרבה זמן יצאו היום לפועל. המחסן קיבל ארון של תאים כבר בנוגע האיחוד (עם הווינאים). בערב הייתה מסיבה לכבוד חנוכה ביחד עם ריב גדול בין המטבח והסידור עבודה.

יום חמישי 7 דצמבר 1939

היום שוב הייתה הרבה עבודת חוץ. כל האנשים עבדו. בערב הייתה שיחת חברים על ענין של שושנה ומשה בנימא, שרצו עוד לדבר על זה, אם אפשר בהשתתפותם. התברר שזה לא נהוג אצלנו, אף לא רצוי. גם בהחלטה הקודמת בעניין זה לא בא כל שינוי.

לא נהוג אצלנו, אף לא רצוי – לדון באסיפה, בעניין מועמד בנוכחותו

יום שישי 8 דצמבר 1939

גם היום עבדו אותו מספר אנשים בעבודות חוץ. בערב הלכו הרבה חברים לנשף לגבעת מיכאל, ונשמע שהיה מוצלח עד מאוד. בבית הייתה כמו רגיל קריאת תנ"ך. באו שלושה אורחים, ילדים מתל אביב כדי לבלות את החופש.

גבעת מיכאל – קיבוץ שהיה ליד נס ציונה, המקום מוכר היום כ"גבעת הקיבוצים"

יום שבת 9 דצמבר 1939

כותב היומן הזה טייל היום לשטח שלנו בפרדס יופה. הכול שם נראה יפה מאוד, האפונה בלבד לא נמצא כל כך טוב, צריכה מילוי. הייתה ועדת המשקית על כמה סידורים.

בערב הייתה מסיבה קטנה לכבוד חנוכה. היה חלק רציני ויותר מצחיק גם כן, אך מצב הרוח יכול היה להיות יותר טוב, ועל ידי כך מסיבה לא הצליחה ביותר ואפשר להגיד, שהתרבות אצלנו בזמן הקרוב תמיד תהיה נקודה חלשה, ראשית מחוסר כוחות, אך בעיקר מרוב חוסר התעניינות. נקווה שעל ידי קבלת הווינאים יבוא שינוי בעניין זה.

יום ראשון 10 דצמבר 1939

כמה חברים יצאו לראשון לציון למשמרת, כי עבדו שם על הכביש הרבה עובדים בלתי מאורגנים - רוויזיוניסטים. יש מו"מ בין הלשכה ובין הקבלנים ובינתיים עבדו שם הרבה פועלים במשמרת. גם מספר רב צבא אנגלי שמר על הסדר ולא נתן לפועלים להתקרב לעובדים בכביש. אף סקי (יצחק פימנטל) יצא, בעיקר כדי להשגיח על ברוך (פרומן), שלא יעשה בהתרגשות דברים שיצאו לו לרע. אך נתפס סקי על ידי המשטרה אנגלית, למרות שלא עשה כלום, ונלקח לרחובות, אך לא חזר עדיין. לא מפחדים אנו בעדו וקיבלו את ההודעה הזאת בשקט לב, כי יודעים אנו שצדיק לא נעזב בעולם, אך לא יתכן אחרת ויהיה חופשי אחרי כמה ימים. בקשר עם מספר גדול העובדים במטבח ועם הביאה הווינאית בקרוב עבדו בלילה בהרחבת המטבח. בבוקר ראינו חצי קיר במטבח נתקדם עד הדלת לחדר האוכל.

יום שני 11 דצמבר 1939

היום שוב היה קטיף. אף יצאו למשמרת לראשון לציון. באו עם ההודעה שסקי נמצא כעת ביפו. רות ס. ואסתר ש. נסעו תל אביבה. הייתה שיחת חברים שהחלטנו בה לקבל בתור חבר את אהרון בועז. אחרי גמר השיחה המשכנו בשיחה כללית על שאלת מכתבו של משה לחברה להולנד, האם כדאי לכתוב שאצלנו אי אפשר להיכנס בקבוצה בלי סוף. וצריכים לחשוב על זה, אולי לבנות גרעין קבוצתי חדש, כי הדרך החלוצית בהולנד הרי היא לא צריכה להיות קשורה עם קב' חוליות. אחרי וויכוח עמוק נתברר שעדיין לא הגיע הזמן כדי כך, הואיל ועוד לא מספיק לנו מספר אנשים, וגם יעזבו עוד כמה בינתיים. הוחלט לא לכתוב על זה.

אי אפשר להיכנס בקבוצה בלי סוף – יש להגביל את מספר המועמדים לקליטה בקבוצה.

עמוד 17

יום שלישי 12 דצמבר 1939

רק מעט אנשים עבדו היום. בבית שוב עושים מזרונים מיבלית, מכינים מקום בחצר על יד הלול להקים שם אוהלים. רותי (זוננפלד) חזרה מהקורס מתל אביב והרי השמחה גדולה. קיבלנו את פני סקי (יצחק פימנטל) שחזר מבית הסוהר ביפו. אך הוא עוד יצטרך להופיע לפני השופט. בערב סיפר בהתעניינות גדולה על מאורעותיו שם. צחקנו הרבה, אך דמות הדבר היא רצינית מאוד.

יום רביעי 13 דצמבר 1939

אחר הצהריים התחילו אצל יופה בקטיף גדול ויצאו לשמה הרבה אנשים. באו בערב ה-4 ווינאים הראשונים.

יום חמישי 14 דצמבר

היום הייתה חוסר עבודה כמעט גמור. התעסקו להכין את הרצפה בשביל האוהלים, בערב אך באו ונקים אותם מחר. בא גם עוד אחד מחברת הווינאים.

יום שישי 15 דצמבר 1939

גם היום לא עבדו בעבודות חוץ. הקמנו שני אוהלים. בערב הייתה קריאת תנ"ך בהנהלתו של ישראל טס, היא הייתה מוצלחת מאוד.

יום שבת 16 דצמבר 1939

השבת עברה בשקט גמור. לא הייתה שיחה ואין שום דבר אחר.

יום ראשון 17 דצמבר 1939

מצב העבודה מוסיף להיות קשה מאוד. באו עוד שני חברים מהשרון. נולדה היום ילדה הראשונה מחברי הקבוצה, שמה תמר שטיינהרט! קיבלנו את הודעה הזאת בשמחה גדולה ולכבוד העובדה הזו צלצלנו 51 פעמים בפעמון, כדי להודיע על כך לכל החברה,

בערב הייתה שיחה. בנימין (בקרס) העיר על קיום ועדת החברים, כל אחד אשר רוצה לנסוע צריך לבקש בשביל זה רשות מאת הועדה הזאת שיושבים בה בנימין, יעקב, ובתור שלישית תכנס בחורה מהחברה מהשרון. יוסף העיר עוד על המזל הגדול שנפל עלינו על ידי הולדתה של תמר, הרי בזה רואים אנו התפתחות והתקדמות החברה.

זאב (שטיהרט)  הגיש לאספה ענין המחנה של שוטרים מיוחדים. המחנה ימשך שבוע ימים והרי עלינו החובה להשתתף בו. אולי ישנם קשיים בקשר עם העבודה אך הסיכויים שתהיה עבודה הם די קטנים ובמקרה של עבודה מלאה (קטיף ואריזה) אפשר יהיה להפסיק את המחנה לכמה ימים. השתתפו מאתנו 9 או 10 איש, וקשיים יהיו רק עם יעקב, ואולי עם צבי נ., אך זאב מוכן לדבר עם הפרדסנים, שאפשר יהיה בזמן המחנה להחליף את האנשים האלה בפרדס. דיברנו אחר כך על מכתבו של מוטקה (רפפורט) מגניגר.

ישנם זוג בגניגר, שהווינאים שם סרבו אותם. החברה בהשרון קיבל אותם בתור מועמדים, אך הביקורת מצד חברינו מגניגר שמכירים אותם ומצדם וותיקים שם, הרי היא חריפה עד מאוד. היה וויכוח עמוק, האם אפשר לנו לקבל את האנשים האלה, אחרי הניסיון הרע, שיש לנו. מנחם מנצ'ר הדגיש, שקבוצה יכולה, וצריכה היא להשפיע על אנשים ואפשר לשנות אותם. הם כבר התחייבו כלפיהם ואי-אפשר עתה להגיד להם פתאום, שהרי הם אינם יכולים להיכנס אצלנו. הוא מקבל עליו לדבר אתם, שיש להם זמן לניסיון קצר, 3 חודשים בערך, ואז נדון ביחד עליהם, אבל עכשיו אחרי קבלה אין אנו יכולים לסרב אותם. ככה הוחלט.


צלצלנו 51 פעמים בפעמון – המנהג לקוח מבית המלוכה ההולנדי.

כותב זאב בכרך: בהולנד, על פי חוק!, משנת 1818 ועד 1968 הצבא היה יורה 101 פגזים כשנולד נסיך ו-51 פגזים כשנולדה נסיכה. מ1968 שונה החוק. היום יורים 51 פגזים לנסיכים וגם לנסיכות. רק כאשר הנולדים הם יורשי עצר, בכורים או בכורות, יורים 101 פגזיםבתמונה המצורפת מצולם התרמיל של הפגז ה-52 לכבוד הולדתו של המלך הנוכחי וילהלם אלכסנדר.

הכנסייה ההולנדית אמצה את המנהג הזה ותרגמה אותו לצלצול בפעמון. 51 צלצולים להולדת נסיכה ו-101 צלצולים להולדת נסיך.

המנהג ההולנדי לצלצל בפעמון עבר מהכנסייה ההולנדית לגרעין ההולנדי שהתחיל אותו בנטעים ועבר לחוליות. שנים רבות, אולי עד שנות השבעים היה מקובל לצלצל בפעמון 101, צלצולים להולדת בן ו-51 צלצולים להולדת בת. מרגע הישמע הצלצול הראשון היו כל חברי הקיבוץ עוצרים דום ומתחילים לספור. כשקרבה הספירה ל-50 עצרו נשימתם. אם פסקו הצלצולים ב-51 היה זה סימן להולדת בת. בצלצול ה-52 כבר היה ברור שנולד בן. (תודה לזאב ולמיכאל)

מוסיף אלדד שהם: "אני זוכר את עצמי משלים פעמיים 101 צלצולים בפעמון שעל מרפסת המועדון אליה הועתק מהכניסה  לחדר אוכל, עם השלמת בנייתו בשנת 1966. את מנת הצלצולים לבשורת לידתו של ארז (שהם) ביצע והשלים אחי (בר לוי)".

הפעמון שימש גם לקרוא לחברים לאסיפה או להגיע במהירות לכבות שריפה. ואיך ידעו החברים למה נועד הצלצול? התשובה פשוטה - ידעו. הצלצול לכיבוי שריפה היה מהיר ועצבני. גם אם ניסינו לא הצלחנו לספור את הצלצולים. הצלצול להתכנסות היה קצר ותמיד בסמוך למועד ההתכנסות.

יום שני 18 דצמבר 1939

במצב העבודה לא בא שום שינוי. היום הגיעו הנה מאיר ובלהה היימנס! לפי דבריה של שלומית התבצלו היום, כלומר שהתבטלו, ועבדו בבצל, לנקות אותו. הרי ממילים אלה נעשה המילה להתבצל, הצעה לוועדת הלשון.

יום שלישי 19 דצמבר 1939

אם הלילה לא ירד גשם תהיה מחר עבודה. אך מחר כבר ירד הרבה. היום לא הייתה עבודה, וגם לא קח"ע. שום דבר ואין מה לרשום.

יום רביעי 20 דצמבר 1939

היום יצאו כמעט כולם לעבודת חוץ, אך לא עבדו. אצל יופה עבדו שני אנשים מאתנו, אצל פוליקנסקי הייתה שביתה כללית, מכיוון שלא רצו לעבוד תחת המחיר. נבחר בוועד הפועלים חדש וגם ברוך (פרומן)  ישתתף בו. אצל ולדנברג עבדו כמה אנשים. אך מחיר העבודה ירד בהרבה. מחר יתחילו לעבוד בכביש על ידנו. לנו יש עדיין רק מקום אחד.

יום חמישי 21 דצמבר 1939

היום עבדו בערך 20 איש. אבל עכשיו מדברים על חופשה בת חודש בקטיף. מספר אוהלים בחצר הולך וגובר, עומדים כעת בס"ה 11 אוהלים ויעמידו עוד יותר כי המספר עוד לא מספיק.

יום שישי 22 דצמבר 1939

אסתר ותמר הקטנה באו! כל היום כבר אך התכוננו לקבלתם, כל הקבוצה הייתה סוערת. היום גם עבדו כמה אנשים, הם בכביש, הם אצל יופה ובפרדסים אחרים. החברה מהשרון לא באו, אך היו לסידור הדירה הרבה צרות. אך בחינם.

יום שבת 23 דצמבר 1939

היום היה אך גדול בשבילנו. הרי חגגנו את חגיגית הולדתה של תמר הקטנה. המטבח סידר עוגות וועדת התרבות סידרה מסיבה קטנה ליום זה. רותי (זוננפלד) נאמה נאום מוצלח מאוד, ורבקה, יוסף ודוד (זוננפלד)  קראו כמה דברים מהספרות וכל המסיבה הייתה מוצלחת מאוד. גם חברינו החדשים עשו כמה שירים מצחיקים ואפילו תמר הקטנה השתתפה בשם אימה במסיבה זאת עם שיר קטן. ביקרו גם מהחברות הווינאיות ממשק הפועלות.

בערב הייתה שיחה על הרבה עניינים. דוד מעיר על ענין הספרייה ודורש, שיכניסו את כל הספרים העבריים והמקצועיים בספריה. לפי הנראה יהיה הרבה להתווכח על זה, הואיל ועומדים על הפרק הרבה עניינים חשובים נדחה ענין זה מרוב התנגדות של דוד עד השיחה הבאה.

יצחק דיבר על ההתיישבות ועל המכתבים מיהודה ופנחס בועזסון על כך. יצחק דיבר אחר כך על מצב הכספי, שהוא רציני מאוד. הרי ברצונה הגזברות לקבוע תקציב. יצחק מציע גם כמה מפעלים, למשל לקנות איקליפטוסים ולהעביר אותם אם נצא להתיישבות. מנחם מנצ'ר גם מציע כמה מפעלים אחרים כגון תעשיית מזרונים ושמיכות, עוגות וכ"ב. יש לנו גם הצעה מצד חבר הקב' לשלוח 12 איש לקבוצות וותיקות לעבוד שם בתור מחוסרי עבודה. אולי אפשר יהיה לשלוח אותם לקבוצה אחת ביחד, אולי גם אפשר להכניס אותם בענפים. ברוך מתנגד להצעה זאת. אמנם מצב הכספי הוא קשה, אבל החלטנו להיות חברה, התאחדנו, ועקב המצב החברתי מתנגד הרבה לזה לשלוח אנשים. אחרי ויכוח ארוך הוחלט כן לענות לחבר, שמוכנים אנו לשלוח 12 איש, אך בינתיים ננסה הכול כאן למצוא עבודה.

אחר כך דיברנו על ארגון הפנימי, כלומר הקמת כמה ועדות. קודם הוחלט לבחור במזכירות שגם תדאג לענייני ועדת המשקית. נבחרו יצחק ס., יצחק פ., זאב (שטיהרט), מרים (סלייפר), יהודה ון א., ויכנסו שני חברה מהחברה מהשרון. לשלושת הראשונים תהיה זכות להחליט בשם הקבוצה ויפורסמו שמם בעיתון. המזכירות הציעה עוד כמה מועמדים בשביל ועדת החברים, ועדת החינוך, ועדת הבריאות, ועדת ההתיישבות, ועדת הדירה, ועדת השיחות, ועדת הביטחון, ועדת התרבות, ועדת סידור העבודה. על הצעות אלו יהיה עוד זמן לחברים לחשוב עליהן, ונחליט על זה, אחרי בערך שבוע, גם אם יתר החברה מהשרון יהיו במקום, ואם יחזרו האנשים מהמחנה. הודעה זאת צריכה להישאר בסוד גמור!

עמוד 21

יום ראשון 24 דצמבר 1939

היום כמו כבר רגיל בזמן האחרון אין עבודת חוץ. כן באו עוד 5 אנשים מהשרון ו-2 מגניגר. הם סידרו את החדרים שלהם. 5 חברים שלנו מראש יצאו למחנה לכמה ימים. אחר כך יבואו הביתה לאכול ביחד עם עוד 11 מהמחנה. עכשיו חדר האוכל כל ערב מלא, יביאו עוד 2 שולחנות ויהיו בס"ה 8 שולחנות.

הערב הייתה שיחה על כמה דברים. צבי נ. חזר מתל אביב וסיפר לנו כל העניינים שהוא סידר עם הלשכה. ראשית כל אנחנו מקבלים 42% עבודה אצל פרומן (אם יש עבודה). שומר/מקומות עבודה בכביש אצל הוברמן, אם הוא יכול לקבל אותנו. אנחנו מחליטים לבדוק את האפשרות לעשות צעצועים ואם זה כדאי לנו.

יום שני 25 דצמבר 1939

היום רק עבדו כמה חברים. אחד אצל פרומן, אחד אצל פולדנסקי ואחד בכביש. השמירה הגושית מהיום גומרת. הפסדנו גם 5 מקומות עבודה קבועים. זה היה הדבר הכי חשוב בשבילנו היום.

יום שלישי 26 דצמבר 1939

רק כמה אנשים עבדו. בחורה אחת מהאוסטרים באה. חוץ מזה לא היה שום דבר.

יום רביעי 27 דצמבר 1939

היום עבדו 10 אנשים.

יום חמישי 28 דצמבר 1939

עבדו היום 19 אנשים בעבודת חוץ. הסיכויים לקבל כעת יותר עבודה קבועים מאוד.

יום שישי 29 דצמבר 1939

היום קרה מקרה גדול בשביל הבחורים שלנו ממש, נורו במושב כלב ערבי. תכף ומיד באה פקודה לצאת עם כול הרובים ולרוץ למקום המסוכן. זה היה הדבר היום הכי חשוב. עבדו גם כן כמה אנשים.

יום שבת 30 דצמבר 1939

השבת עבר בשקט גמור. נולדה היום הילדה השנייה, בת של רות (סלייפר)

בת של רות – ידיעה מוטעית, לרות ויצחק נולד בן – גדעון שלח

יום ראשון 31 דצמבר 1939

היום עבדו 18 אנשים בעבודות חוץ. מול גנינו עמדה כל היום משלחת להפריע את העבודה בכביש מטעם הלשכה. בצהריים קיבלנו מיצחק מכתב בו הוא הודיע לנו שנולד לו בן ולא בת, כמו שקודם כבר הודיעו לנו. אז עכשיו הבן הראשון נולד. 10 השוטרות המיוחדות שלנו, שהשתתפו במחנה גמרו בו חזרו שוב הביתה. בערב הייתה אספה. על הפרק עמדה קודם הקמת הוועדות, והתחלנו הערב בעניין זה.

וועדה משקית. שגם צריכה למלא את תפקיד המזכירות. ישנה הצעה מאת המזכירות הקודמת, יצחק ס., יצחק פ., זאב (שטיהרט), מרים (סלייפר), יהודה ון א., מנחם מנצ'ר ויהושוע (פוגל). לאה (רפפורט) מעירה, שלפי דעתה גם חבר סידור העבודה יושב בוועדת המשקית כי שאלות, שמדברים שם עליהן נוגעות בהרבה בסידור העבודה. גם חברים אחרים הצטרפו לדעה זו. החלטנו להחליף בועדה המשקית את יהודה ון א. על ידי חבר סידור עבודה. מי זה יהיה סידור העבודה יחליט בעצמו.

וועדת הדירה. הייתה הצעה מאת עופרה, חיים אדלשטיין ומשה פ. על המקום השלישי היו עוד הצעות של אורי ב. (ברוק - אורח), דוד (זוננפלד), ובנימין (בקרס). אחרי הצבעה נבחר במשה.

וועדת התרבות. הצעה: רבקה (פרומן), מרים (חבושי) (מהשרון) ודוד (זוננפלד). דוד מעיר שהשתתפותו היא קשורה עם החלטה השיחה בנוגע לספריה. קודם נבחרת הוועדה הזאת, ועל ענין הספרייה נדבר עוד פעם.

וועדת הבריאות. נבחר במלכה (אנדרסון), ישראל טס, ווילמה (פוגל) (מהשרון).

וועדת הספקה. נבחר ביהודית (בועז), אהרון בילדנר, אלכס טויבר.

וועדת החברים. הצעה מאת הועדה המשקית הייתה: יעקב (גולדסמיט), מוטקה (רפפורט), אברהם (אוסטרר), רחל (רינגל) (מהשרון) ומקום אחד פנוי שיצטרך להימלא על ידי בחורה. יוסף (סלייפר) התנגד למוטקה (רפפורט), כי לפי דעתו מוטקה לא מתאים להחליט, ברוך (פרומן)  התנגד ליעקב, שהוא עוד לא די מאושר בקבוצה. דוד (זוננפלד)  טוען להיפך, יעקב לפי דעתו המסוגל ביותר בחברה, והראה גם בזמן שכבר השתתף בוועדה זאת, שהוא ממלא את מקומו באופן רציני מאוד. לשני מקומות האלה היו מועמדים יעקב, מוטקה, ברוך ובנימין (בקרס). נבחר בבנימין וברוך. למקום השלישי היו מועמדות: רבקה (פרומן), רות (סלייפר), עופרה (פימנטל) ואסתר ש. אחרי הצבעה רות נבחרה בוועדה הזאת.

וועדת הביטחון. הצעה: ברוך (פרומן)  ודוב (רינגל) מהשרון. יותר מאשר לדאוג לביטחון, הרי תפקיד הוועדה הזו הוא להדריך, ובכל אופן לדאוג להדרכה. זאב (שטיהרט), שהוא ללא ספק המתאים ביותר אינו יכול להשתתף. סקי (יצחק פימנטל) רוצה ללחוץ עליו אך אין לזה תועלת. גם ברוך בשום אופן אינו רוצה להשתתף בוועדת הביטחון. הוחלט לדבר עוד פעם על ענין זה בנוכחותו של זאב.

וועדת שיחות. לפי הישיבה האחרונה של וועדה המשקית הציעו להיפטר מוועדה זו, כי נחוץ שהבן אדם שצריך לנהל את השיחות, הוא לגמרי בתוך העניינים וגם הכין את חומר השיחות. וועדה המשקית לוקחת עליה בעצם לנהל את השיחות. כך הוחלט. ובזה גמרנו את השיחה ומחר כנראה נדבר הלאה על יתר הוועדות ואם אפשר מיד על העניינים האחרים העומדים על הפרק.

תאריך מאמר מקורי
25/3/2018
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!