החולה - עבודת סיום סמינר למורים - יצחק פימנטל - 1944

 יצחק פימנטל (1913-1988) היה המורה הראשון של המחזור הראשון בשדה נחמיה. בין השנים 1942 ל-1944 השתלם בהוראה בסמינר הקיבוצים. לסיום לימודיו הכין עבודת מחקר על עמק החולה.

עבודת המחקר מוצגת כאן בשלמותה, כספר שניתן לדפדף בו. לנוחיותכם, הוספתי אחרי הספר המלא, הדגשים בעלי עניין מיוחד לקורא של היום.

  

נחזור 74 שנים לאחור.


ארבע שנים לפני מלחמת השחרור. העמק היה מיושב ב-29 יישובים ערביים. נספרו 13,000 תושבים. ב -12 היישובים היהודיים הוותיקים והצעירים ישבו כ3,000 איש.


10 שנים לפני שהתחיל מפעל ייבוש החולה.  אגם החולה היה עדיין אגם, לא אגמון, לא שמורה ולא הצפה. הביצות עדיין ביצות והקדחת טרם מוגרה.



 

כך נראו האגם והביצות, בצילום מהכפר הערבי נבי יושע



כך נראתה מפת "ארץ החולה" 1:100000 מימי המנדט הבריטי


מפה מתקופת המנדט

הבריטים מיפו את כל הארץ במפות של 1:100000. כל היישובים, יהודיים וערבים, מסומנים באנגלית בעט. משמע לא היו מודפסים על המפה המקורית. פימנטלהדגיש באדום את היישובים היהודיים ואת הכבישים המחברים ביניהם.

מצפון לחלסה (היום קירית שמונה): מטולה, יישובי מצודת אוסישקין: דן, דפנה, שאר ישוב, בית הלל, הגישה לבית הלל הייתה רק מכיוון צפון. בין דפנה לבית הלל היה יישוב של תנועה בשם "ארגון ירושלים". בהמשך נקרא היישוב  הזה נחלים (כמו המסעדה) וא"כ ניטש.

על ההר: משגב עם (ללא כביש גישה), כפר גלעדי, תל חי (יישוב נטוש בלי כביש גישה). מנרה (ללא כביש גישה)

ממזרח לחלסה: שדה נחמיה, עמיר, כפר בלום (לא מסומן כביש גישה), נאות מרדכי,  כפר סולד, שמיר. הגישה לשמיר הייתה רק מכפר סולד, להבות הבשן.

על גדות אגם החולה: ממערב יסוד המעלה וחולתה, (חולתה מסומנת גם מזרח במקום שנקרא דרדרה)


העבודה של יצחק פימנטל היא ללא ספק רחבת יריעה ומשקפת היטב את הגישה הרב-תחומית שהייתה מקובלת בסמינרים למורים. מורה היה אמור לדעת ולהבין בכל תחום אקדמי. ואמנם בהקשר של עמק החולה ניתן היה לגעת ולהתעמק בתחומים רבים: גיאוגרפיה, הידרו גרפיה (פרק בגיאוגרפיה שעוסק במים), גיאולוגיה, היסטוריה, ופרהיסטוריה, דמוגרפיה (אוכלוסייה), אקלים, זואולוגיה (חי), בוטניקה (צומח), בריאות.

כרוחב היריעה כן עומק הטיפול המדעי בנושאים השונים. אביא כאן טעימות מספר השופכות אור על דרך החשיבה של פימנטל וגם מצביעות על התולדה של מה שאנחנו מכירים היום.

לצד תיאורים היסטוריים, סקירת מקורות כתובים  לתולדות היישובים הרבים אשר בעמק, מתייחס  בקפדנות רבה לניתוח השמות וגלגוליהם. למשל הוא מנתח לא פחות מ-12 שמות של אגם החולה הידוע גם בשם מֵי מֵרוֹם. שם תנכי עם הקשר רומנטי ואפילו פיוטי שמקורו בטעות. הוא כותב: למרבה המבוכה הוסיפו לים החולה את השם מי מרום. שם זה טעות יסודו. במקרא אין המילה "מים" (מי..) באה בהוראת "ים". רק כשמדובר על מי מעין או מי נחל. היות והים היה בתקופת המקרא לפחות גדול כמו הים בימנו, מן הדין שייקרא "ים מרום". השם "מי מרום" המופיע בספר יהושוע מתייחס אם כן למקום אחר ולא בהקשר של אגם או ים.


הזיכיון על אגם החולה והביצות

מפעל ייבוש הביצות והאגם היה אולי הגדול ביותר בתולדות הציונות לפני המוביל הארצי.



 זיכיון על הדיג במי האגם



הע'וורנים - התושבים הערבים בעמק החולה

מקורות הפרנסה של הע'וורנים

הגומא

צמח בר שכיסה בצפיפות רבה את כל שטח הביצות. הגומא שימש לתעשיית ניר, לקליעת סלים ולמחצלאות.

 בתמונה: מדידות ראשונות  בין שיחי הגומא לקראת ייבוש האגם והביצות





הכבול:

כשפימנטל כתב את עבודתו היה ידוע כבר  שערכו של הכבול כזבל אינו רב אך האמינו שניתן ליצר ממנו דלק להסקה. לאחר ייבוש החולה התברר שכריית הכבול לייצור דלק כלל לא כדאית.


האורז


גידולי השדה



הג'מוסים




הברחות


השוק בחלסה



הטבע בעמק החולה

 פימנטל היה תלמידו של יהושוע מרגולין - מחנךחוקר טבעסופר ומשורר. הפרק העוסק בטבע רצוף ציורי חרקים, צפרים, דגים וצמחים.




 

 הפרק האחרון בעבודה מוקדש לנושא הבריאות ובמרכזו הקדחת

 מחזור חיי טפיל הקדחת


תהליך המחלה

 המלחמה בקדחת


 

אחרית דבר


הים והביצות יובשו - היתושים נעלמו וגם הגומא נעלם.


הכבול נשאר באדמה

במחצית הראשונה של המאה הקודמת, הידע בנושא הכבול היה עדיין דל. מרבית החוקרים סברו שניתן לנצל את אדמת הכבול לגידולים חקלאיים. בינתיים הסתבר שהכבול יצר בעיות אקולוגיות רבות. ייבוש הקרקע וירידת מפלס מי התהום גרמו לייבוש הכבול ולשקיעתו. הכבול היבש נדלק בשמש גרם לשריפות רבות. השריפות גרמו להתפוררותו. התפוררות הכבול יצרה שכבת אבק שכסתה את השדות הזרועים. הבעיה האקולוגית העיקרית הייתה היסחפות של אדמת הכבול לכינרת וזיהום מי השתייה. ב 1970 הוקמה "ועדת החולה" שהגיעה למסקנה שיש להציף מחדש את אדמת הכבול.


המלריה הודברה

טפיל הקדחת שמתרבה בגופו של חולה זקוק לגופו של היתוש כדי להתרבות מינית. אדם בריא יידבק רק אם ייעקץ ע"י יתוש נגוע. הסכנה נעלמה כאשר החולה והיתוש האחרון הבריאו. המאבק בקדחת התמקד קודם כל בהדברת היתושים. אלא שמאבק זה נדון מלכתחילה להצלחה חלקית בלבד. מה שבאמת הדביר את הקדחת זה מניעת מגע בין החולים ליתושים.


הערבים עזבו או הועזבו

רוב הערבים עזבו בעידוד מנהיגיהם ב-1948 ולא הורשו לחזור אחרי המלחמה. מעטים עברו לכפר ואדי אל-חמם למרגלות הארבל. עם אחדים מאלה שנשארו בארץ נשמר קשר עד ערוב ימיהם.

תאריך מאמר מקורי
6/4/2018
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

מס' תגובות: 3

  • עולם שלם של ידע מולטידיסציפלינרי!
    21/4/2018

    נעמי אברהמס

    עולם שלם של ידע מולטידיסציפלינרי!

    ללא מילים-מדהים, עולם שלם של ידע מולטידיסציפלינרי!

    כבר לא רואים היום דברים כאלה
    כדאי מאד להפנות את מרכז ״לימודי גליל״ במכללת תלחי אל עבודה נפלאה זו.
    בטוח שיוכלו להפיק ממנה תועלת ביותר ממישור אחד
    נעמי

  • עבודת גמר לתואר טכנאי חקלאות
    20/4/2018

    רינה יוגב

    עבודת גמר לתואר טכנאי חקלאות

      בתחילת שנות השבעים למדתי חקלאות בתל חי.בסיום הלימודים עבדתי בשביל הרשות לפיתוח החולה במיפוי pH של שטחי רשות החולה, לקחתי דוגמאות קרקע בכמה עומקים. בדקתי pH  ושלחתי את הדוגמאות לטכניון למעבדה של דר' יורם אבנימלך לבדיקת ניטרטים. הפליא אותי לראות שיצחק פימנטל  (שקראנו לו סבא) הקדים אותי בשלושים שנה.

  • מרתק
    20/4/2018

    מגדה עסיס

    מרתק

    מעוד מעניין בעיקר לאדם שלא היה בתקופה זאת באזור. חומר שיכול לעזור למורים . החומר מוקלד גם ב וורד למי שצריך, כל הכבוד אמנון, על הגשת החומר עם כל התוספות.