דופק החיים מאי 2018

דופק החיים נערך ומופץ בכל פעם שמתאספת קבוצה מגוונת של פריטי מידע התופסים את העין או את הלב. על פי רוב אין כאן כל חדש. הכל כבר הופץ והכל כבר פורסם ע"י אילנה המסורה. רוב התאריכים כבר עברו. ובכל זאת נחמד להיזכר בתינוקות שנולדו או בהודעות נחמדות שקיבלנו. אשמח אם תשלחו לי ישירות, גם שלא דרך אילנה, תמונות או כתבות המשקפות את דופק החיים בשדה נחמיה.

תודה

אמנון




 נעים בשבילים


מזמינה אתכן/ם להצטרף לשעה של הליכה בשבילי הקיבוץ. נפגשים היום בשעה 19.00 ברחבת המזכירות.





בעלי הכלבים שלום רב,

 

אין יום שלא פונים אלי אנשים עם תלונות לגבי כלבים , כל מי מחזיק כלב חייב עפי החוק לטפל בו ולדאוג שלא ישוטט לבדו מחוץ לבית של בעל הכלב ולנקות את צרכיו מרשות הרבים
אני מפעיל את לוכד הכלבים של האשכול המזרחי ואף אלחץ עליו שהאכיפה תוגבר עד שבעלי הכלבים יבינו את גודל עגמת הנפש שהם גורמים לתושבים שאינן בעלי כלבים 
כל אחד מהתושבים שסובל מכלבים יכול להתקשר עצמאית לווטרינריה אשכול מזרחי 
.
טל *8451 ולבקש שישלחו לוכד באופן כללי ובאופן פרטני , הטיפול והתגובה של האשכול טובה ומהירה
.
בעלי הכלבים אנא פעלו בהתאם לחוק עמ שנחיה בחברה יו
תר קהילתית, בה בעלי הכלבים מכבדים את האחרים .

 

אני יודע ומכיר שיש בעלי כלבים שנוהגים עפי החוק והם הולכים עם כלבם קשור ובידם שקית לאיסוף צרכי הכלב ,

 

לא כולם פועלים כך ואליהם מופנת הקריאה  
המשך יום נפלא 

דני טל


כלב אוכל תרנגלות - צילום יעקב אלבז

כלב אוכל תרנגלות - צילום יעקב אלבז


על עור ועצמות וכלב קצר רואי

 

כמידי בוקר אני צועד להנאתי, נושא עיני בתפילה לשמים.

לבד מעגורים צווחנים אין הרבה נחת מיושב במרומים.

יבש. נחל רדוד. קרקע חרבה.

לפתע, משום מקום, מסתער כלב קטן, חצוף, נועץ שניו ברגלי.

"אוי גדעון" נבוכה בעלת החיה, "אני נורא מצטערת, באמת מצטערת. קרה לך משהו?".

לאחר שהתאוששתי, התפנתי להסדיר נשימה ומחשבות.

ראשית, השתוממתי.

מדוע אין לוקחים את היצור לבדיקת ראייה. איך מכולם בא לו עלי. זקן כחוש, עור ועצמות. המבלי אין בארץ עצם ראויה עם מעט שומן ובשר.

כעסתי. כמובן. אף זאת.
עוד חוזר הניגון. מותר הכלב מן האדם.

מה מתוק יותר מכלב חפשי בקיבוץ, בחיק הטבע. פוציניו, מעולם לא הבריח זבוב. נינוח, מ'זה חמוד.

חוקי המדינה נעצרים בשער הכניסה הצהוב. מכאן, ארץ אחרת.

אבל אני, מה לעשות, אין לי ארץ אחרת.

סוף דבר.

נפרדנו לשלום. כלב מלחלח דם להנאתו. בעלים מצטערת.

אני אל יסורי - לתור המתמשך במרפאה, לזריקת טטנוס מפנקת, ליום מבוזבז  בנסיעה לצפת (בי"ח זיו 92 ק"מ על חשבון הברון...), לשלילת סכנת כלבת, חלילה, למכנסיים חדשים (274 ₪), מנוקבים, לכאבים, לחבישות ומעקב.

אבקשכם, בעלי הכלבים כולם.
אנא, נהגו על-פי חוק.

כלומר כלב, כל כלב, חייב להיות קשור, סגור בבית או מוקף בגדר.

אפשרו גם לנו, הולכי על שתיים, להנות משלוות הקיבוץ.

עגורים בשמים, בשדות ובמטעי השקדים ואלוהים מזמן ממטרי ברכה.

  

                                                                        בתודה מראש,

                                                                                          גדעון שלח








תאריך מאמר מקורי
23/5/2018
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!