כתר של שורשים - הדמייה

הזמנה לתגובות


התמונה המופיעה כאן היא הדמייה של פסל המוצע להיות מוצב על הקיר החיצוני של מגדל המים לרגל חגיגות השמונים של הקיבוץ.


לפני שארחיב ואסביר במה מדובר אדגיש שמדובר בהצעה שגובשה בקרב כמה חברי קיבוץ ועדיין לא עברה את אישור המוסדות הרשמיים של הקיבוץ.


נתחיל בדור המייסדים.


הגרעינים המייסדים של חוליות, לימים שדה נחמיה, הגיעו משלוש תפוצות: הולנד, אוסטריה וצ'כיה.

דליה יערי, בת כיתתי כיתת חוחית, היא בתם של ישראל ושרה יערי, חברי הגרעין הצ'כי, שהיו בין המיסדים וחיו בקיבוץ אד ראשית שנות החמישים. הקשר עמם נשמר כל השנים. יש לי זיכרון ראשוני חזק מאוד משרה יערי. אני זוכר את הנסיעה הלילית מחוליות לחיפה לפינוי במלחמת השחרור. הייתי בן 5. שרה, אמא של דליה הייתה אחת המטפלות שהתלוותה לאוטובוס בו נסענו. היו לה עיניים חודרות. את הצמרמורת מעוצמת מבטה, שהצליח להשתיק אותנו עד שלא העזנו להוציא הגה, אני חש עד היום. אני גם זוכר לישראל ושרה את הקשר החם ההדוק ששמרו עם אמי.




מפגש הגרעין הצ'כי ב1984 - צילום שלמה קוגל (ישראל ושרה יערי יושבים מימין)



ישראל ושרה זיכרונם לברכה הלכו בינתיים לעולמם. הקשר עם דליה נשמר ואף התהדק. דליה נישאה לאדוארד לוטואק והם חיים בוושינגטון. היום דליה פסלת בעלת שם עולמי.  היא עובדת בברזל. בסדנה בביתה מפרזלת, מלבנת, מכופפת, מלחימה מוטות של ברזל ויוצרת מהם שורשים.


דליה עובדת בבסדנת הברזל בביתה  לצפייה בסרטון


בגלריה בביתה



השורשים, תרתי משמע, הם נושאי הפיסול של דליה. הפסלים שלה הוצבו במקומות שונים בעולם בכלל זה באיטליה, בארה"ב וגם בישראל.


וכאן מתחברים הסיפורים ונסגר המעגל.


באחת הפגישות שלי אתה, בעודי מתבונן באחד מפסליה המרשימים, העלינו במשותף את הרעיון להנציח את דור ההורים מייסדי הקיבוץ בפסל של שורשים. דליה תתרום את הפסל והקיבוץ ישא בהוצאות ההקמה.


פסל שורשים דורש קיר להיתלות עליו. הבחירה נפלה על מגדל המים הישן הנמצא במרכז הקיבוץ. זה אולי המבנה המייצג באופן הכי סמלי את תקופת ההתישבות ואת דור המייסדים.


הרעיון קסם לשנינו, שיתפנו חברים נוספים. והתוצאה היא תמונת ההדמיה המופיעה למעלה. הפסל, מתוכנן להקיף את ראש המגדל ויהיה מורכב משורשים המסמלים את גרעיני המייסדים. צורתו של מגדל המים, המבנה ההיסטורי היחודי הזה, מזמינה פסל מחבק, ממש כמו שהצמחיה הירוקה מחבקת ומעצימה אותו. השורשים האדומים ביחד עם הצמחיה הירוקה מייצרים דיאלוג של חיוניות בין העבר ההווה והעתיד.


דליה מסבירה במלים שלה: "הפסל יהיה מורכב מכמה חלקים, כל חלק יהיה דמוי ויזואלי לשורש מסוים בטבע. המטרה שלי היא להדגיש את השורשים ההיסטוריים של הקיבוץ והמקימים שבאו מארצות שונות. השורשים מייצגים גם את הקהילה של היום שגם לה שורשים מגוונים. השורשים יכתרו את המגדל, כל שורש יהיה שונה וכמעט נוגע בשכנו כמו ריקוד במעגל".


ומכאן להיבטים הטכניים:


אם יוחלט בחיוב על הקמת הפסל, דליה תגיע לקיבוץ למספר שבועות ותעבוד במסגיריה בקרבת מקום. מבחינת דליה, הפסל יינתן כמתנה לקיבוץ למעט עלויות ישירות: ברזל, עבודה בסדנה, צביעה והתקנה.

הצעה רשמית אמורה להעלות לדיון בהנהלת הקהילה, וגם בעדת חג השמונים שעדיין לא קמה.

זוהי קריאה ראשונה לציבור החולייותי, חברים ותושבים וגם בני משק שנמצאים מחוץ לקיבוץ. הביעו דעתכם.


כמה מהעבודות המעניינות של דליה יערי לוטואק






קיסוס רעיל - פלדה וצבע - דליה לוטואק -  גן הפסלים במוזיאון קרייגר – וושינגטון




שורשים של בטטה - פלדה וצבע - דליה לוטואק - מבצר קסטלו לנצה בסיציליה





כששורשים יגדלו מתוך המים של הארסנלה - פלדה וצבע - דליה לוטואק – ונציה, איטליה



ב-1917 חברי הארגון לזכויות אדם כלאו עצמם כאן מרצון כחלק ממאבקם לזכות הצבעה לנשים - לזכרם. - פלדה וצבע - דליה לוטואק -  כלא לורטון, ורג'יניה, ארה"ב


תאריך מאמר מקורי
12/3/2019
תגובות לדף
חדש

תגובות לדף

עדיין אין תגובות. אתם מוזמנים להגיב!