חנה בקרס האחות המיתולוגית של הקיבוץ

שם הכותב
אמנון ארבל
נוסף בתאריך:
1/11/2011

חנה בקרס ייעדה עצמה להיות גננת. היא למדה בסמינר הקיבוצים וכשחזרה לקיבוץ הטילו עליה להיות חובשת. היום קוראים לתפקיד הזה אחות.

חנה  היתה לאחות המיתולוגית של הקיבוץ. כילדים היכרנו אותה כחמורת סבר. היא זו שהטילה את כל האיסורים על ההנאות הקטנות. כמו ללכת יחפים או לשחות במי הבניאס בכל ימות השנה.

החולים ראו בה מלאך. המקצועיות שלה, הרצינות שלה, הידע הרב שצברה במשך 40 שנות עבודתה נסכו ביטחון בחברי הקיבוץ.

חנה זכורה לנו כמי שאת כובד המשקל של בריאות הקיבוץ כולו נשאה על שכמה.עשרים וארבע שעות של הקדשה מוחלטת לחולים, למרפאה, לדכאונות ולכאבים הפיזיים והנפשיים של קיבוץ שלם.

 

התמונה הזו נמצאה באלבומו של ישראל יערי אשר צילם אותה אי שם בראשית שנות החמישים.

 

בתמונה נראית חנה בקרס עם שתי בנותיה הגדולות, מיכל ונעמי. מאחור יושב מורדכי פימנטל.

חתירה בסירת דייג בבריכות הדגים של הקיבוץ היתה אז בילוי מקובל לשעות אחה"צ כשהילדים הגיעו הביתה מבית הילדים.

 

חנה שלעיתים רחוקות נתנה לעצמה רשות לצחוק, נראית כאן כפי שלא נראתה בשום תמונה אחרת. עליזה מאושרת ואפילו שובבה.


הסיפור לעיל קשור לתמונה הבאה: להוספת סיפורים נוספים לתמונה זו לחצו על התמונה
העתקת קישור