שפרה מנהלת חשבונות במזכירות הקיבוץ

שם הכותב
אברהם ברומט
נוסף בתאריך:
8/8/2013
אמא זכרונה לברכה, הגיעה לשדה נחמיה בקיץ 1946. באותה עת היה אבי , שמעון ,בחזקת נעדר, אם כי היה ידוע כי נשלח בסתיו 1944,ברכבת לאושוויץ, אך משום מה הרישומים לגביו לא העלו כל ממצא לגבי הקורות אותו בהמשך. רק בשנת 1953 ,8 שנים לאחר תום המלחמה, נתקבל אישור ממשרד המשפטים ההולנדי כי אבי נפטר "ב15/03/1945 במרכז אירופה",אמירה סתומה למדי, אשר לא שפכה אור על מה שבאמת קרה לו. אמא מעולם לא נישאה מחדש, ונפטרה  50 שנה לאחר מכן, בחוליות, שם נקברה,בגיל 82 וחצי. אני ,בנה היחיד, הגעתי בשנת 1947, גם כן באופן בלתי לגאלי. (אמא ,עלתה ארצה כמעפילה בספינה "ביריה", שסיפור קורותיה, תפיסת נוסעיה, העברתם למחנה המעצר בעתלית, מופיע באתר ההעפלה של מחנה עתלית.

העיסוקים הרבגוניים של שפרה בקיבוץ, כללו : אופה במאפיית הקיבוץ,(כן היה גם מוסד כזה....),ניקוי בתי שימוש (מסוג "בול פגיעה"), כובסת, גהצת מומחית, ספרית הקיבוץ, טבחית (במבנה החום המיתולוגי, במקום שהיום נמצא הדשא הגדול,הדרומי), לולנית, וגולת הכותרת של תפקידיה - ניהל מחסן האספקה הקטנה, שהפכה ברבות הימים לחנות ממש, שנקראה בהשראת הסופרמרקט הראשון שהוקם בישראל (השופרסל ברחוב בן-יהודה בתל אביב) בשם המצלצל "שפרהזול". במקביל עבדה עד שנותיה האחרונות בהנהלת החשבונות, יחד עם מרדכי לוונו וחיים אדן עליהם השלום. מי שמעוניין לשמוע את קורות משפחתינו, יוצאי הדופן, מוזמן כמובן להאזין לראיון של רחל מצר, המוקלט ופורסם באתר הנפלא של קיבוץ שדה נחמיה , עם אימי ז"ל. קיים גם תיעוד מלא במוזיאון "יד ושם" בירושלים.


אברהם ברומט


הסיפור לעיל קשור לתמונה הבאה: להוספת סיפורים נוספים לתמונה זו לחצו על התמונה
העתקת קישור