שם המגיב
נירה פנסו
דליה
דליה יקרה שלנו
אני מכירה אותך מהיום שנולדתי, את היית אימא ב"רביעיה" שלנו, ירון, עופר טליה ואני.
הייתם קבוצת הורים -כל אחד משכמו ומעלה: מספרי סיפורים, מזמרים לנו שירים, מעלים מחזות ובעלי הומור מצחיקנים.
וכל זאת מתרחש במפגש היומי לקראת שנת הלילה, לפני "כיבוי האורות", בחדרון הקטן בפעוטון, מידי ערב.
הדבר האחרון שהיה אפשר להעלות על הדעת הוא מסכת החיים שעברתם בילדותכם. איזה אנשים חיוניים ופרגמטיים.
ואת בראשם. למדת, הפכת למורה אהובה שהובילה דורות של ילדים. 
בשפה כלכך בהירה, עשירה, קולחת, ואופטימית את מספרת את סיפור חייך, אחד המצמררים שקיימים בהיסטוריה שלנו.
וגם הספר שכתבת נשאר חרוט בלב.
אני מצדיעה ועוברת לדום.
באהבת עולם
נירה