שם המגיב
אמנון ארבל
התכתבות עם איל שהם

איל היקר

אני שמיח ומודה לך שבחרת לשלוח את המייל הזה.

הקונטקסט שבו צולמו תמונות הערום ע"י שלמה קוגל היה קורס לימוד אמנות הצילום במכללת תל חי.

אני מזהה גבול ברור למדי בין אמנות לתועבה. לשם הדגשה, אם הייתי מכניס לאתר את ונוס ממילוא או את דוד של מיכאל אנגלו שגם הם ערומים כביום היוולדם זה היה מתקבל בברכה.

 

הייתי שמח לדעת שהילדים שלך ממש כמו הילדים שלי יצליחו להבחין בין אמנות לתועבה.

 

אני מרשה לעצמי לנחש שסבא וסבתא שלך שהאמינו בפתיחות לא היו מתנגדים להצגת יצירת אמנות של בן דורם  באתר המייצג את החברה בה הם חיו.

 

אשמח לקבל תגובות נוספות ולתת להן ביטוי באתר.

אמנון

 

 

 

 

שלום אמנון

 

מזה זמן רב אני מתלבט אם לשלוח לך מייל בנושא זה...

 

אני מאד נהנתי בעבר להכנס לאתר ולההסתכל על תמונות, מאז שיש לי ילדים שמחתי גברה יותר על מפעל חשוב זה שאתה מטפחו, שכן אני הייתי נכנס ומראה לילדים תמונות של סבא סבתא, אבא, דודים ומאורעות מילדותנו, הדבר היה לנו לשמחה רבה.

 

הכל היה אחלה, עד שיום אחד נכנסתי לאתר וראיתי קופץ לנגד עיני תמנות עירום שצולמו בימים עברו...

 

אני מניח שאתה מבין מה אני מנסה לומר כאן... מאז אותה פעם אני נמנע להשתמש באתר, בעיני זה לא כל כך ראוי שאתר כזה קהילתי ונחמד יכיל תוכן שכזה. הרי שאיפתנו היא שילדים יוכלו להשתמש באתר ביחד עם ההורים או לבדם ולהכיר את הקיבוץ טוב יותר.

 

אשמח אם תוכל לשקול מחדש את נושא התוכן באתר, אני משאיר זאת לשיקולך.

 

מעבר לדבר זה, נהנתי מאד מהאתר, ישר כוח על העשיה החשובה.

 

אייל שהם

(שכן של אלישבע)