ארכיון שדה נחמיה מציג היסטוריה בשירים -מחזור רביעי- שירי ראש השנה 1955 - 1985

05/09/2021

ראש השנה בקיבוץ הישן היה החג השני בחגיגיותו אחרי ליל הסדר. הציבור כולו התכנס בבגדי חג בחדר האוכל. המזכיר בירך, מרכז המשק סיכם את השנה החקלאית, המקהלה והציבור שרו שירי חג. לכל שנה נכתב שיר המסכם את אירועי השנה ומשקף את רוח השנה החולפת. רוב התמונות המלוות את השירים הנן גלויות שהודפסו ע"י הקיבוץ והופצו ע"י החברים לכל העולם.

בשנים היותר מאוחרות הופק סרט לסיכום השנה החולפת. הסרטים יבואו בכתבה נפרדת.


1955 – סיכום תשט"ו - עיתון חי - רות קגל וירי סביר

.... אל יפול רוחכם / עליזים מתרוננים / נעלה נא בריתות גם בחוץ גם בפנים / גרמניה ואיטליה לאום נתקבלו,  / טריאסט ועין חרוד סוף סוף חולקו / סואץ שוחררה מיד נוגש / אבדול נאצר צוהל ושרת כועס / טורקיה עם עירק התחברה / אבדול נאצר כועס, עירק צהלה / מנדס פראנס בחוכמה ותבונה יהודית,  / הקים במהרה הודו-סין עצמאית.

ובפנים נכרתה ברית אחווה ברית שלום / בין מימי הירקון ואדמות הדרום / את פרים הם יתנו ביד חזקה / כי סיסמת השנה היא –כיבוש השממה  / מסילות הברזל עשו קשר קבע,  / עכו- תל אביב – ירושלים - באר שבע / כבישים רבים נסללו עד הלום /  החשוב ביותר הוא הכביש לסדום. ....

לחצו לקריאת השיר המלא


ברכת ראש השנה 1955 על הלירה עליה מופיעה תמונת שדה נחמיה


1962 -  סיכום תשכ"ב - רות קגל יורי סביר

נפתח בברכה משולשת / תהי מאירה ומקודשת נר שבת יזהיר לשלוה ומנוחה נור בלב יוצת לשמחת יצירה ולנייר יצטרפו המון תינוקות שנת ברכה ושגשוג לכל בית חוליות!

וזאת הברכה לכל הכיתות / מהקטנטנים עד כלניות / יהיה כמשחק להם הלימוד / ידעו להבחין ביו חוכמה לבין שטות / לכל תלמיד הלימוד כמשחק / גם עת ירצין, גם עת יצחק /אך החכמה העליונה: / שמור על המידה!

ומתלמיד נעבור בברכה / לבוגר החוזר תחת צל הקורה / לבנים השבים לפי התור / כמו המשיח, רכוב על חמור / במהרה בימנו גואל, שמחה וששון על כל ישראל!

לחצו לקריאת השיר המלא

 

1963 - סיכום תשכ"ג- ירי סביר רות קגל

זה עתה שמענו דו"ח / גם מלאנו הכרסים / הבה נתכונן לשוח / ונצא למרחקים

ארוכה היא הרכבת / בה נפליג אל תוך העת / נחבר ראשון קרונינו / לאחרון של תשכ"ב

לא סדרנו כרונולוגית / את מבול האירועים / נספר עליהם לוגית / בסדר עדיפות מתאים.

לחצו לקריאת השיר המלא

 

1964 – סיכום תשכ"ד - בלדת הירדן - רות קגל ירי סביר

בעקבות השיטפון הגדול

על גשר מעל לדנובה בבירה האוסטרית, / איש תואר ניצב- במים מביט / יתכן כי בשעת אותה עמידה, / מדינה חדשה-ישנה הוא חזה. / כתוצאה עקיפה של אותו חזיון, / עלו חלוצים לגליל עליון. / חפשו הנהר הרחב האדיר / ומצאו ביצות חולה ונחל שניר. /  זו היתה זו ראשיתה של התנגשות, בין אידיאל ומציאות.

על שפת הירדן בין ג'מוס וקדחת / מגומא וסוף חיברו הם מקלחת, / מובדלת מופרדת לשני המינים / עם פרצים וסדקים לעיני סקרנים. / נשקו רגלי בנות זקני ברבוטים / מי יכבה קנאתם של גברים.

צעירים הלבבות יפים הנעורים, / פלגי הירדן עשירי המחבואים. / בין ערבות הירדן אי אהבה, / גן עדן זעיר של אדם וחווה.

והנה כיום אתם עלמים ונערות / מבלים שעות פנאי, שרועים על ספות / ובניהם משום מה לא כל כך מאחדים  / פינות חמד בטבע / עם אהבת נעורים.

ודור חדש קם של מלט ומדע, / חלוץ מעתה לא רק איש קבוצה. / בראש המשימות מחקר גרעיני / תיעוש וכמו כן המוביל הארצי. / וחש הירדן כי קרבים ימיו / כשמשון הוא אימץ את כל כוחות נעוריו, / וגאה וגבר ועבר על גדות / והביא שיטפון אחרון על חוליות. /  אז התאחדו נחוץ עם מועיל / להרחיב, להגביל לחפור אפיקים ישרים כסרגל, / וכל נוף ראשוני טבעי לחסל.

מה שהיה הוא שיהיה, / ומה שנעשה הוא שיעשה. / נגזלו מאיתנו נופי זכרונות, / ועל כן ברכתנו לשנים הבאות / כי יצמח נוף אחר בעקבות המחפר.

לחצו לקריאת השיר המלא



1967 - סיכום תשכ"ז - מיכאל בן דרור

אחרי מלחמת ששת הימים

..... אייר החגורה מתהדקת:

כך נחסם צוואר טיראן / ואבוי לגפרור שיצית ראשונה / את הקרב הארור / ובאם יאבד זיק אחרון של תקווה / לשחרור המיצר בתקופה הקרובה / נצא ונאחז אז כולנו בנשק. / חייל במדים, בן עיר ואיש משק / ואם דם ישפך ותהי מלחמה / אילת לא תשוב ותהי לשממה / ויעיד הר סיני, לא נחוש כל אשמה / אם בראס-נאצרני מסדר השכמה / עברי יערך וגלוי וחשוף / יעמוד אי טיראן בגרונו של ים-סוף / ותותח בטיראן לשונו לא יחרץ / את אילת לא נפקיר, לא נכרי המפרץ.

ואצלנו

ואנחנו התחפרנו, / התבססנו, התבצרנו, / ותוגברנו ביחידה / של לוחמי ה"עתודה". / המשימה הינה קשה: / האויבים לנו: - שלושה: / אל”ף: תותחים בהר, / עם צבא מפקדים נמהר. / בי"ת: חמסין לוהט וצח / (גם הוא גח מהמזרח) /  ואויב שלישי בשטח, / הוא כוסס מלבר - המתח. / איך, מתי, הבו עיצה, / האמנם אין כל מוצא?

ובינתיים, - מי פילל / שנמשיך עוד לדלל. / אף צורפה, בלי דיבורים, / מחלקה של גיבורים. / הרצים אצים במשק, / אופניים להם נשק / מלאי סוד עוטי חידה, / יצללו למפקדה. / שם נבחש כל העסק, / מה חושבים הם בדמשק / כשרואים כל בני ערב, / איך חוליות ששים לקרב.

טלפון בהול מגיע: / "צבי, כל כך שקט הכל / האויב עוד לא הופיע, / אז מותר לי לאכול?" / ואחר נותן תשדורת: / "הלו גלנדה, השתדלי, / אין טרנזיסטור במחפורת, / יעופף רץ עם הכלי..."

ובין בום לטרח ונגע, / מספיקים להתחתן / ולהרגע לרגע / - בן עם בת ובת עם בן. / כשהכל ציווילי ככה, / ולרב רצים כולם / גם מותר ללדת אחא, / כך חגי בא לעולם.

סיוון אחרי המלחמה

ימים כבירים הגיעו לפתע / בזכות המטוס, התותח-ללא-רתע / בשל השריון ובזכות הצנחן / בסער חרמ"ש ובהולם תותחן בזכות הציבור שעמד במבחן / וחי כבשנים שעוד לא נס ליחן. והיו למופת גם יצרן וצרכן / וקהל תלמידים ערוך ומוכן לשאת שק של דואר / לגרוף אשפתות / חושלה כפלדה כל הארץ הזאת.

ואנחנו ישבנו בכאן , במחפורת / קולטין מן "החבל" שבריר של תשדורות

..."הסורים על הדן", או "יורים על איילת" / הכלל עוד רחוק אך הנה על סף הדלת נשמע הילל הראשון בן דמשק / ופגז ראשון התפוצץ פה במשק.

אחריו השני, השלישי ורביעי / ולבשה אז חוליות סגינה הצבאי

האפוף נפטלין ממלחמת תש"ח / מי יודע כמה העניין עוד נמשך לולי לפתע שותקו בני דמשק / )חתמו בבזק על הסכם שביתת נשק ( לחזית הצפון נאמר אזי "עורי / ונס מחורו השפן הסורי.

ואז מעפר ציבורנו נפלט / יצאו לתצפית כל שוכני המקלט אחזו במשקפת ברעד וגיל / ליוו את הטנק שדהר על השביל וטס לצפון. ונראה בעליל / איך פורץ ועולה ומטפס הגליל מירק העמק אל צהוב הגולן / אל ציית בזלות חשופה מאילן.

וענן האבק מתאבך בנעמוש / האם צ.ה.ל הוא זה? שמא סורי חמוש שנמלך מלבוז את כפר סאלד ונמלט / אל קונייטרה האם, שהיא עיר ומקלט ונמכה הרמה עד מאוד, - ושפלה / והנה מודיעים כי קונייטרה נפלה.

ותצפית נבי-יושע אז סרה הצידה / והסירה קסדה בפני תל-אבו-גירה ואף תל אזז, "המשולש הנצחי" / החולש על העמק, נפל אז במחי שטף אישם של אנשי גולני / ונחפז לו גולני - עולה לגולן ויחידונת אחת - נבחרה מכולן / עברה מורדות וטרשים בהמון והניפה דגלה על פסגת החרמון

ואנחנו רואים וענינו כלות / כי מאז שלארץ נכספנו עלות

ועתה אף, בצל מגיפת ה"ירידה" / "מתים" , לעלות אל פסגת הגלידה. אל פסגת הלובן הבוהק נצחים / אל נופים עד התכול, עד אפסי מרחקים.

לעלות אל השיא ולשאוג לכולם: / "חבריה אנחנו בסוף העולם"

אתא ליל ובבוקר אותו יום ראשון / הרגשה מוזרה לא הניחה לישון ופתאום הסתבר - כל קיבוץ וכל כפר / נמצאים כבר בעצם הרחק מן הספר שמיר רחוקה מהגבול החדש / כפליים מרחק שממנה לק"ש.

אף גונן המומה, ראו מה עשו לה / היא הפכה ישוב ספר כמו נניח - עפולה. ועכשיו רק חסר החרוז על מטולה / אך דווקא מטולה נשארה מטולה עודה על הגבול וטוב שלא זז / וטוב ששליט לבנון לא נחפז

או אפשר, איך הגדיר זאת מומחה לעניין? / שאולי הטייס שם היה מצונן

וחוליות נמחקה? / לא ולא אך צלקת / נחרצה בדשאים זאת בשקט ופוצח בית גיזלה וסנסקה וצור / וקצת פה וג'יפ שם ועצים, - בקיצור מול קירות חשופים למודי מלחמה / מתבקשים האורחים להביא מצלמה.

ובינתיים עלינו כולם הרמתה / לראות איך חוליות מפנינה שם למטה ולהבין איך חש החיילצ'יק בקלע' / כשרצה לגלוש אל העמק אינשאללה ולשרוף את הכל ולהמשיך, אודרוב, הלאה / ועוד בו ביום לזנוק אלי מעלה ולפרק את צפת ומירון וכן הלאה.

לבנות את ביתו בכפר בלום או בדן / ולהניף אז אל על רובה מכודן ולבשר לעולם ברגעים של מעוף / שאותה ישראל נמחקה מהנוף.

חלפו בסערה אותם הימים / ונותרנו בקייץ חייכן וחמים רוחות מנשבות יחלפו לפעמים / מן החולה מזרחה. ופשוט ותמים יטפס כביש אספלט למרומי מרומים.

כשעומד המוצב כך, עזוב ומשמים / אפשר ונחוש כי אחרית הימים זה פשוט ומובן, כמו לחם או מיים / ואולי אין פה קשר כל כך לשמיים ודברים יכולים זה את זה להלום / ונחוץ ומוכרח להיות כבר שלום.

לחצו לקריאת השיר המלא


1970 - מארועי תש"ל - יהודית אוסטרר 

בשנת תש"ל לא היה קל / קרבות בתעלה ומצפון, / מהחרמון, / קטיושות, חבלה. / גם בבקעה אין מנוחה, / רבות ההפגזות; במקלטים, / הילדים, / הציעו המיטות ....

לחצו לקריאת השיר המלא


המקהלה עם גדעון שלח ועפרה ארבל 1984-85


 

1973 - סיכום תשל"ג - נירה גרצר

עם ההחלטה על המעבר ללינה משפחתית

הקבוצה שנים קיימת, / מתחדשת עם הזמן/ בין החידושים הללו /  ה"מסמר" הוא הבניין. /  בצפון רחוק עומד לו /  כבר שנים בית תינוקות /  לשפץ אותו החליטו, /  כבר התחילו שם לבנות.

ובעוד דופקים הם שמה, /  סבא, גיס, אחות ודוד- /  תנו נא יד נלך קדימה /  ודרומה קצת ננדוד. /  לעינינו יתגלו אז /  אללי וחי נפשי /  שני צמדים, לא תאמינו, /  השיכונים החדשים.

על אופניים טס כפרא /  יגאל-מגדל מידי יום /  עם נופר וגם עם זוהר /  להציץ על המקום. /  "הנבנה קיר זה בינתיים? /  כבר הגיע זמן לגמור /  כבר הכניסו שם בלטות? /  ו...מתי כבר נעבור?..."

ובינתיים מתנהלת אספה אחת כללית /  פה אחד כולם החליטו על "לינה המשפחתית".  /  בנובמבר או דצמבר /  מרוצים האנשים  /  מזכירות סופסוף החליטה  /   - מוסיפים חדר שלישי. /  כבר תכונה רבה החלה, /  הקירות כבר מבצעים /  את החדר יקבל רק /  אב לארבעה ילדים. /  את המשפחות קבעו /  כבר והושלם חדר ראשון. /  אך אויה מה מתרחש... /  כולן פתאום בהריון.

לחצו לקריאת השיר המלא


1977 – סיכום תשל"ז - מיכאל בן דרור


לחצו לקריאת השיר המלא





1981 – סיכום תשמ"א- סובב עולם - פנינה צור


לחצו לקריאת השיר המלא

 

1984 – תשמ"ה  - יורם ביגר


עירבוב הזוגות שהתחתנו השנה



1985 – תשמ"ו - יורם ביגר



בנות צופית בריקוד לראש השנה תשן.1989


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב