הארכיון מגיש: עלון אפריל 1971

27/07/2022

חיים רינגל מדווח מוועידת מפלגת העבודה

..... לאחר דברי הפתיחה של המזכיר הכללי השמיעו דברי ברכה. המשלחות האורחות, העולים החדשים ונציגי יישובי הספר.  חבר מבוא חמה נשא את הנאום המרכזי. נאום מוצלח.

ראש הממשלה (גולדה מאיר) נשאה דברים. (התוכן בוודאי ידוע).

"אין נסיגה בלי שלום, ואם, לגבולות בטוחים, רמת הגולן לנו, גבול הירדן עם שנויים מסוימים, שארם שלנו, עם רציפות טריטוריאלית בכוון מערב, עזה לנו."

הייתה זאת הרגשה של דמוקרטיה אמיתית, כשאלפים מצביעים על כל הסעיפים.

בסוף ברצוני לומר לאלה מכין חברינו הטוענים שפוליטיקה זה לא להם, כי אין זה דבר ישר, שישתתפו בוועידה הבאה, ע״מ להיווכח ממקור ראשון, שיש אמת במשטר הדמוקרטי של ימינו.....

******************

בקשה לציבור מאליה דגן, סדרן העבודה

בכניסה למזכירות ישנה תיבה לבנה המיועדת לאלה אשר סדר היום שלהם משתנה מסיבה זו או אחרת.אמנם נכון, שבכל ענף יש אדם אחראי על רישום דו״ח עבורה שבועי, אך אותו אדם לא תמיד יודע האם העובד נמצא בטפול רפואי, חופש או השתלמות.  לכן כל אותם האנשים מתבקשים לרשום פתק, לציין את התאריך ואת מהות השינוי. (מקום עבודה, חופש, מחלה, עזרה רפואית נוספת, מילואים, לימודים, פעולה ציבורית וכו׳(. כך נוכל להגיע לרשום מדויק, פחות או יותר, שעד עכשיו היה אוטומטי ובלתי נכון להפליא.

******************


זה אכפת לי - אליהו עמידור

(בנושא: רגליים יחפות בחדר האוכל)


אומרים, שבמשך הדורות הרבים, נהפך האדם ליצור מתורבת, אשר ספג לתוכו ערכים רבים. מכל הערכים אף החוש לאסתטיקה, לא נעדר. השאלה היא רק, באיזה מידה הוא מפותח אך ברור, שאצל אחד יותר אצל השני, פחות.

בכל המקרים, החוש הנ"ל קיים ובא לידי ביטוי לא רק בחורף, אלא גם בימי הקיץ החמים, לא רק בבוקר, אלא בכל שעות היום ובמיוחד, אחרי סיום העבודה.

החברה הקיבוצית אינה יוצאת דופן מבחינה זאת, לכן בולטים במיוחד "פורצי הדרך", ואצלנו באים מקרב החברה הבוגרת, אך כדוגמא שימשו להם ודאי חברים מסוימים.

כמובן, שהמקום המתאים ביותר "להפגנה אסטטית", הואר חדר האוכל (אם כי אפשר לחשוב, שבמקום הזה כל אחד ישמור על האסתטיקה במידה מינימלית). נכון, בבגדי ים לא נכנסים לחדר האוכל וכל מפרי החוק, אם מתוך ידיעה ואם אם לא, נתבקשו בעבר להחליף את בגדיהם, אלא שלכל היחפנים, איש אינו פוצה פה. אפשר לראותם נכנסים לחדר האוכל גם לארוחת צהרים וגם לארוחת ערב ובימי חגים ובשבת ואפילו לארוחת בוקר. אילו רגליהם היו לפחות רחוצות ונקיות – דיינו, אך לעתים קרובות, רגליים אלה לא זכו לתשומת לב כלל ועיקר. לא פעם נדבק לכלוך ואפילו בוץ, לאורך כל הרגל עד לברך ואין ספק שזה מראה "מרהיב עין", שמעורר פעילות מזורזת של הקיבה.

האם על ההורים להעיר הערות ולפתח במקצת את החוש האסטטי אצל בניהם? אם חדר האוכל אינו עוד מקום ציבורי, בו יש להתחשב ברגשות הזולת? האם הציבור אינו חייב להגיב, כפי שהוא מגיב, כאשר מופיעים בבגד ים? או שמא, קהה החוש האסטטי, דווקא במקום הזה? או, שמישהו אומר, "מי כבר שם לב לרגליים הם רוב הזמן מתחת לשולחן?

מכל מקום, שבו והביטו ואמרו : "ב ת א ב ו ן ". 

******************

היה היה קן  - רות סביר (ניצולת שואה)


בפרוזדור של המזכירות בנו סנוניות, לפני שנה קן.  במשך כל עונת האביב עקבנו בכל יום אתרי התקדמות הבניה והתפעלנו מהאדריכלות המעולה של בעלי הכנף. בתוך הקן היו שני חדרים, פרוזדור וכניסה,  ממש מלאכת מחשבת. קראנו למטפלות ולילדים שיבואו לראות את הבית החדש, ומי שראה זאת, ממש נהנה איתנו.

כנראה שהעוברים הרבים מגעו מהדיירים להיכנס לביתם ולהקים משפתה.

הקן נעזב במשך עונת החורף, עד שבאביב באו דיירים חדשים, זוג דרורים שכר

את הדירה הריקה, רפדו אותה בנוצות ובבוא הזמן הטילה גברת דרור את הביצים

הראשונות. הזוג הצעיר חי בשלוה ובנחת, הכל התנהל על מי מנוחות עד ש ...........

באנו בוקר אחד לעבודה והנה, הכל הרוס. הקן מפורק, הנוצות עפו לכל עבר והביצים הזעירות מונחות על הרצפה.

מתחת לקן עדות למעשה הרס: שני מקלות, שהמקלקלים השאירו במקום ה"פשע".

הרהרתי בליבי, האם כה חזק יצר ההרס? שבמכוון נכנסים לתוך הבית, מביאים מקלות והורסים דבר יפה ומושלם?

האם זה משקף המצב בעולם?

ואנו יושבים בחבוק ידיים ומחוסרי אונים, האין זה איום...?


 

שיחות ואסיפות

דיון על תקציב הוצאת מחיה

הצעת ו. התקציבים נתקבלה, חוץ מהחלטת הועדה לבטל נסיעות החברים לחו״ל. (הקיבוץ מימן נסיעה אחת, לחברים שטרם נסעו לחול).

היו חברים שאמרו שאין טעם לחסוך בפרוטות, ויש לחפש דרכים

לעשות את הענפים יותר רווחיים, במקום תמיד לחפש את החסכון ע״ח החבר.

 

כסף לביקור בני זוג

אושר לתת לילדים בכיתות הגבוהות כסף לנסיעות לביקור חברים (בני זוג) וזאת לאחר אישור של המטפלת, המחנך, והמזכיר.

 

טיול לסיני או טיפול נפשי

נערך דיון על בקשה של כמה מצעירי המשק לצאת עוד השנה לטיול כסיני.

את התקציב לכך הוצע להשיג ע״י וויתור על הטפול הפסיכולוגי שחשבנו

לעשות השנה. לאחר שיחה של הצעירים הוחלט לדחות את הטיול ולא

להפסיק בטפול החברתי.

 

כיתות בלי מקלטים

קיימת אפשרות לבנת בבית החינוך בכפר בלום כיתות, מבלי לבנות מקלטים.

בית החינוך רועה לדעת אח עמדת המשקים בנידון. הוחלט לתמוך בכך שלא

ייבנו מקלטים.

 

קליטת ילדי חוץ

גם השנה כמו ביתר השנים אנו מתלבטים בשאלה של

קליטת ילדי חוץ לכיתות הנמוכות. בשנה הבאה, תשל״ב, תיפתח כתה א'

עם 9 ילדים וחשוב לנו מאד לקלוט עוד ילדים לכיתה זאת. זה מרחיב אח

מסגרת הכיתה ונותן יתרונות חברתיים גדולים, וכמו כן זה משנה בהרבה את

ההקצבות שאנו מקבלים ממשרד החנוך.

ישנה אפשרות לקבל עכשיו ילדים טובים, בעיקר ילדי עולים, וחסרות לנו

רק משפחות שמוכנות לקבל אליהן את הילדים.

 

לינה משפחתית

במכתב שהתקבל ממחלקת החינוך של האיחוד נכתב:

בישיבת הועדה, שדנה בפנייתכם לשנוי שיטת ההלנה, לא הושמעה

התנגדות מוחלטת מצד ועדות המשק, חברה או חנוך. אולם נראה לנו חיוני להבהיר לחברי המזכירות המרכזים את עניני החברה והחינוך בקבוצתכם, במה כרוכה ההעברה ללינה משפחתית ומה היא תחייב. פרוט על כך צריך להביא לידיעת צבור החברים, לפני שיערך משאל הקובע על שנוי השיטה.

 


לוא היה חל חוק רישוי למטבחים ציבוריים, במסעדות או מזנונים גם על המטבח הקיבוצי, היה צריך לסגרם. אבל הסטאטוס של המטבח בקיבוץ דינו כדין מטבח פרטיט משפחתי. נאמר בדו"ח ועדת התברואה של ברית התנועה הקיבוצית. שחובר בעקבות סיור חברי הועדה, בקיבוצים לבדיקת מצב התברואה בהם.

במספר קיבוצים המבנים הארעיים המשמשים להכנת המזון ואחסון מצרכים, אינם ראויים לתפקיד זה, נאמר בדו״ח.

רחיצת כלים — פרט לקיבוצים שרכשו מכונות שטיפה, הייתה תמיד נקודת החולשה במטבחים בקיבוצים. אין כמות מספקת של כיורים, אין מקפידים על החלפת המים לעתים מזומנות, ואין משתמשים במים חמים מאד. בעבודה זו מועסקים בדרך כלל אנשים זמניים, במקרה טוב בפיקוח איש צוות קבוע במטבח. וזה לא תמיד יעיל. בקיבוצים רבים עדייו משתמשים בכלים מפלסטיק, אשר קשה לשמור על ניקיונם מפאת החריצים והשריטות המתהווים בהם במשך הזמן, לאחר שהשכבה העליונה משתפשפת.

לחצו לקריאת הכתבה במלואה


במועד פרסום הדוח הזה, בשדה נחמיה עדיין רחצו כלים בידיים ואכלו מכלי פלסטיק. מכונת הכלים נרכשה 9 שנים מאוחר יותר ויחד איתה עברו לאכול בכלי זכוכית.


ועדת 30 מודיעה:

מועד החג נקבע לתחילת חודש יוני. עד כה נגשו מעט צלמים לצבי אליאש לקחת סרטים לתערוכת צילומים. מעטים התקשרו לנעמי בוקסבאום ואליהו טאוס לשם קבלת מידע וציוד לעשיית צעצועים ומתקנים לבתי ילדים. גם החברות מתבקשות לקחת חלק במבצע לעשיית בובות, רקמות, צעצועים ועוד כי המועד מתקרב. כמובן שכל החומרים, סרטים, עצים, בדים וכו' על חשבון הועדה.


לחצו לדפדוף בעלון אפריל 1971



תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב