מלחמת יום כיפור.
בצהרי היום בסביבות השעה 14:00 פרצה המלחמה כאשר אני שותה קפה במועדון לחבר ונקראתי לטלפון שהיה בכניסה לחדר האוכל.
נתבקשתי להגיע בדחיפות לסידור העבודה בקאופרטיב הגליל העליון על מנת לגייס משאיות לטובת המערכה.
כעבור שעות מספר קבלתי הודעה שעלי להמתין בערב לאוטובוס שיאסוף אותי לאי שם.
התארגנתי, נפרדתי משלושת בניי הזאטוטים ויצאתי לדרך.
מאחר ולא הייתה לי יחידת אם - וכמובן גם לא ציוד נדרש - הגעתי בשעות הלילה לבסיס כורדני ליד מוצקין.
בסיס כורדני היה בסיס מילואים של תותחים 155ממ נגררים.
אותי הצמידו למשאית גוררת אליה רתמנו תותח.
תוך כך אני פוגש בשמחה וצהלה את יצחקי עם חיוכו הרחב. חיבוק קצר, קשקוש קל וקדימה להצטיידות.
הגדוד של יצחקי הצטייד ראשון או שני (נדמה לי שהיו 4 גדודים) הגדוד "שלי" הצטייד אחרון.
הגדודים הראשונים - עם יצחקי - עלו לרמת הגולן להשתתף בלחימה.
הגדוד "שלי" נשלח לאזור יריחו בבקעת הירדן והיה אמור "לעצור" את הירדנים והיה ויצטרפו למערכה.
לו הייתי עולה עם הגדוד של יצחקי - דבר שרציתי מאוד כאשר נפגשנו - ייתכן ששורות אלה לא היו נכתבות כזיכרון אחרון שלי מיצחקי.
אליה דגן