ערב הוקרה למתנדבי חרבות ברזל

26/02/2025

ב-30 לינואר התקיים ערב הוקרה לכל מתנדבי חרבות ברזל.

ברכה רותי בן דרור

אחרי הטבח הנורא בשביעי באוקטובר היינו בשוק. לא קלטנו. חשבנו שזה לא יכול לקרות לנו שוב. ואז הרגשנו צורך לעשות משהו לא לשבת בחיבוק ידיים.

מהר מאוד קמו אנשים טובים והתחילו עשייה משמעותית.

רוצה לומר תודה:

על ההתארגנות המופלאה מ 0 ל 100 במהירות שיא.

על החיבור שקרה מאליו בין האגש"ח לאג"ם.

על ההזדמנות להכיר אנשים חדשים מדהימים וטובים.

על הרגשת הביטחון שאנחנו בידיים טובות.

על הניהול המקצועי והמיטבי של מייה נועם וגילית. וכמובן שי זיו וברק שתמיד זמין.

על כיתת הכוננות ששמרה עלינו 24/7 למפקדיה רוני גלעד ורועי לשם.

על הארוחות של כחלון והפינוקים בסופ"שים של בשלניות ובשלנים.

התחלנו בזוגות במשמרות מתחלפות והמשכנו בבודדת.

אבל החמל המשיך לתפקד בלי הפסקה לאורך חודשים ארוכים עד הפסקת האש ועוד כמה שבועות אחריה.

אז כל הכבוד למתנדבים הרבים שליוו אותנו לאורך כל הדרך.

שמחתי לתרום את חלקי הצנוע. בתקווה לימים שקטים ולחיבורים משמעותיים בהמשך.

קהילת כוננות

סרטון קצר, נחתך ונערך מראיונות עם: שי זיו יו"ר ועד אג"ם וגם יו"ר צח"י , גלעד ארבל (מפקד כיתת כוננות), רוני משרדי (רבש"ץ), מיה רותם כחלון (מנהלת החמ"ל), רועי לשם (רבש"ץ החליף את רוני) ברק יונתן (יו"ר צחי החליף את שי)

מדברי ההנחיה של מיה בערב ההוקרה

ערב טוב לכולם,

"בית אינו רק ארבע קירות וגג מעל הראש. בית הוא מקום שבו הלב שוכן, שבו אנשים דואגים זה לזה, שבו מתקיימת קהילה".

אנו פותחות את הערב בתודה - תודה על הזכות להיות כאן, להיות שותפים בקהילה מיוחדת שהוכיחה את עצמה בשעת משבר לאומי. קהילה שבה כל אחד תרם את חלקו ליצירת מערך הגנה, תמיכה וחוסן.

ערב זה מוקדש לכם -

לאנשי כיתת הכוננות, שעמדו על המשמר יומם ולילה, שמרו על ביטחון היישוב והתגייסו לכל משימה קהילתית שנדרשה. למתנדבי החמ"ל המופלאים, שיצרו מעטפת ביטחון מקיפה ומקצועית. השילוב המנצח בין שני הכוחות האלה הפך את החמ"ל שלנו למודל של מצוינות, שיישובים אחרים לומדים ממנו.

לרכזי השכונות, שהיו חוט מקשר חיוני עם התושבים, דאגו לכל צורך ושמרו על תחושת הקהילתיות גם ברגעים הקשים ביותר. למתנדבים במערך הרווחה, שנתנו מענה רגיש ומקצועי לכל פנייה. למתנדבי החינוך, שיצרו מסגרות תומכות לילדים בימים של אי-ודאות. למתנדבי הרפואה, כיבוי וחילוץ שהיו נכונים לסייע בכל תרחיש.

למתנדבים שיזמו והובילו פרויקטים תומכים לגוף ולנפש - סדנאות, פעילויות הפגה, מפגשים קהילתיים וכל מה שעזר לנו לשמור על שפיות בתקופה של חוסר ודאות ופחד.

למנהלים ולמקבלי ההחלטות, שנדרשו להוביל מהלכים מורכבים בתקופה כה מאתגרת ורגישה, ולחברי ועד ההנהלה על התמיכה המתמדת והמעטפת החיונית שסיפקו.

בזכותכם, הצלחנו לא רק לשרוד את התקופה הקשה, אלא גם לצמוח ממנה ולהתחזק כקהילה.

לטקסט המלא של מיה

המון תמונות, משנים עשר חודשי המלחמה, צילמה מיה, קיטלגה ורשמה שמות למצולמים.