יגאל צור 1948-2025

כולנו בהלם ממותו הפתאומי של יגאל חבר יקר ואהוב על כולם...

חייו של יגאל משקפים  את חייה של מדינת ישראל. של הקיבוץ  ושל הציונות.

יגאל נולד במלחמת השחרור להוריו מרצ'יק ואברי צור, שמשפחתם נספתה בשואה ולכן נתנו לו שם של תקוה ואמונה בעתיד טוב יותר.

הוריו החליטו לבנות קיבוץ בצפון, בגבול סוריה ולבנון, בעמק מוכה קדחת ושכנים עוינים. במלחמת השחרור הקיבוץ הצעיר עמד בפני מתקפה, וזמן קצר אחרי שיגאל נולד נאלצו לפנות אותו עם כל הילדים לחיפה, עד תום המלחמה.

יגאל גדל בכתת תמר. כיתה שהורכבה מבנות למעט יגאל ועוד שני בנים. הוא היה פעיל מאד בכתתו,  הדריך את הילדים הצעירים ממנו, שיחק כדורסל בנבחרת הקיבוץ, וכמו כולם עבד בענפי קיבוץ שונים, בעיקר בחקלאות. עם סיום בית הספר התגייס לצבא ואחרי השירות חזר הביתה.

יגאל הלך בעקבות אביו והצטרף לצוות עובדי המטע.  שנים רבות ניהל את הענף. הוא התמחה בטיפול במטעי התפוח, שזיף ושאר הפירות. והפך לאחד המומחים בארץ  בגידול קיווי, פרי שהיה חדש בארץ וגידולו דרש הרבה מסירות וידע.

אחרי שנים רבות של עבודה במטעים עבר לעבודה בנוי ובחצרנות. יגאל והטרקטור היו בכל מקום. הוא טיפל באכפתיות בכל פינה טרח ושתל, קצר וניקה. יפי המקום היה חשוב לו מאד.

מעולם לא שמעת מיגאל את המילה "לא". תמיד מוכן לעזור לכל אחד ותמיד עם חיוך .  וכאילו אינך מפריע לו...

יגאל זכור גם כמי שאירגן והפעיל, שנים רבות את יריד יום העצמאות. אין ילד שלא זוכר את "הגמל המשוגע", את "רכבת האמבטיות" ,"עידו נפל למים", מתקן הסוכר ועוד מתקנים מיתולוגיים שכולם נוצרו כאן בקיבוץ. היריד שהוכן במשך שבועות, היה היום הנפלא ביותר בשנה, לילדי הקיבוץ לדורותיהם.

יחד עם פנינה בנו בשדה נחמיה בית חם ואוהב. פה נולדו להם מעין, יפתח, הילי, אילה וטלי. במשך השנים גדלה המשפחה ונולדו הנכדים שהסבו ליגאל ולפנינה הרבה נחת.

נזכור אותך תמיד , תחסר לנו מאד

 

יריב דאי נפרד מיגאל

יגאל, מאיפה מתחילים לסכם אדם עם קילומטראז׳ לב כל כך גדול?

בלטת בנוף, לצד אישה אדמונית שיער ונפש, שהייתה האחות שטיפלה בכולנו. 5 ילדים.

מנהל ענף, מפיק אירועי תרבות, תמיד בפריים, תמיד בעשייה, תמיד עם מטאטא מזמרה או הלמניה, באנרגיה של עשייה נמרצת וחרוצה אבל בצניעות וחמלה יוצאות דופן.

עשרות נערים ובוגרים עברו אצלך במטע. המאתגרים והקשים, שאיתם רק אתה הסתדרת. פגשת אותם בגובה העיניים. ואף פעם לא ויתרת להם אבל גם לעולם לא עליהם!

המיוחדים חנו אצלך לפעמים גם כשעפו מבית הספר. אף פעם לא העפת ולרגע לא הפנית ראש או נתת בהם ציונות, הבנת שיש אחרים שיעשו זאת. אתה רק צריך להיות בעדם עכשיו.

חבר הזכיר לי את התואר של ״האבא של השליליים מהמטע״. זכורים לי ימי עבודה בכיתה ז׳. ילדים צמאי מודל לחיקוי ולימוד המשימות של עולם המטע. בקפה של חמש כשאתה כבר בקצב ואנחנו רק מקיצים, בהפסקות ה-10 בסככת המטעים וגם בסיום יום בבית האריזה.

זכיתי גם לתת יד כמה שנים בהקמות המאלפות שלך את יריד יום העצמאות, דופק בזנטים,  מגדר בסרט, מניף סולמות ודוכנים, מפעל של איש ושני נערים ביומיים של אנרגיה בלתי נגמרת, מקים מפעל של שמחה, חג ואתגרי תחנות.

באירוע עצמו מידי פעם עולה במיקרופון לכוון את מפעילי התחנות כולך קורן מאושר הילדים והמשפחות.

זכורים לי גיוסי שימור וצביעה של גן הקורות האהוב, מנהיג את עדר המשפחות, עם הצבע המסריח ששבוע לא ירד מידייך.

תמיד נכון לעזור. תמיד מנהיג את ההפקה ומוביל את המשימה. תמיד כל כך נוכח.

איש משפחה מסור ואוהב מוקף בבן אחד (בשביל הספורט והבשר)  ושפע בנות  לאהוב.

בשבת בכדורגל כמגן מתאבד בטרנינג ירוק עם פס לבן. גם כשוער שצועק ומסדר את הפריזורה אחרי עוד התקפה שעצרת. ספורט היה החיים. טרנזיסטור ושקית גרעינים ובד״כ  ילדה אחת או יותר על הכידון.

כשסיימת את פרק המטע פנית פנימה לתוך המחנה והשקעת המון אנרגיה בלנקות ולסדר את הקיבוץ היפה שלנו. בתחילה בנוי ולאחר מכן כחצרן הנצחי השועט על טרקטור אדום אשר תלוי לו מטאטא מלפנים ומזלג מאחור.

בימים קפואים עם חולצה קצרה בחמש בבוקר, כאילו קיץ בחוץ, בפנים הבעירה הייתה גדולה, בקצב אש גבוה. בחור אחד שמנקה ומסדר את כל פינות הגזם והאשפה בקיבוץ.

היית מנטור של חריצות, בלי להתעכב על תירוצים וקיטורים, לא בוחל באופי העבודות ורותם את כולנו ומדגים איך עושים את זה. אף פעם לא ממושב המנהל או הפקיד.

זכיתי להיפרד ממך בשבוע האחרון. לא היה לך קל. היית חלש. היינו שם - פאולה המקסימה שלא זזה ממך, הילדים שהתעקשו לבקר למרות שלא תמיד נתת. בסוף נפרדת מכולם.

גם משמעון ה"אח" שלך, הצלחתי לתת לכם רגע של איכות אחרונה בשיחות וידאו בוואטסאפ ממיטת חולייך. זכיתי להיות לצידך בתענוג המפוקפק הזה של אישפוז לב, מיטה ליד מיטה.

כנראה שהייתי  צריך להיפרד מהמנטור שלי, ממנטור הלב והנתינה שלי. כנראה שהייתי צריך להגיד תודה ולהקל קצת, למי שלימד אותי חמלה ונתינה בלב רחב, בסובלנות ללא שיפוטיות. הסיום הזה לא היה לך קל.

אז תנוח עכשיו, כמו שאף פעם לא נחת, כבר לא כואב וקשה לנשום.

מקווה שפגשת את ההורים שלך.

אני בטוח שפאולה שלך, הילדים והנכדים שכל כך אהבת, יחזיקו ויחזקו את כולנו כי אתה בלב שלהם עכשיו, פועם ומוביל את הדרך.

תנוח, יגאל, איש יקר וחבר אהוב.

תודה על הכל. אנחנו לא נשכח.

צוות המטע, יגאל שני מימין

הילי צור נפרדת מאביה

אבויה שלנו !!!

הגוף רועד ומלא בעצב, הלב מסרב לקבל והדמעות זולגות ללא הפסקה. איך ברגע אחד הכל קרה כל כך מהר...

חור עצום נפער בלב!

אבויה כמה עטפת את כולם בים של אהבה. כל הצפון אותך הכיר והעריץ אותך. גם אנחנו השווצנו בך בלי סוף. כולם אותך אהבו והגיעו לתת לך כבוד גדול כמו שמגיע לך.

לעולם לא נשכח את הטיולים בטרקטור, ואת טיולי האופניים.

דרך טובה הייתה להרדים אותנו...

כמה המשפחתיות הייתה חשובה לך יחד עם אמוש המדהימה והלביאה שלנו, הנחלתם בנו מהי משפחה אמיתית, מאוחדת ומלאת אהבה אינסופית.

אבויה תודה גדולה  על כל השנים היפות, הפורחות, השמחות, שהענקת לנו תודה על כל הטוב שנתת לנו!

מבטיחה שנמשיך לעטוף אחד את השני בהמון אהבה, נמשיך להיות יחד ונהיה כמו תמיד משפחה לדוגמא! אוהבת אותך אבוש חיבוק גדול גדול נזכור אותך תמיד עם חיוך גדול ומבסוט על החיים❤😢

מרים חונן בשם קבוצת תמר

יגאל יקר,

לפני פחות משבועיים חל יום הולדתך ה- 77 וכנהוג כולנו בני כתת תמר כתבנו לך בווטסאפ הכיתתי איחולים חמים ואוהבים. בברכה שכתבתי לך איחלתי לך רק דברים טובים ובראשם בריאות  - כי זה מה שמאחלים בגילנו המופלג, ושתהנה מכל יום ואפילו שבעתיים (כי פעמיים 7..).

והיום, אנחנו נפרדים ממך. איך אפשר בכלל לעכל זאת? אנחנו כתת תמר המגובשת כמוה כמשפחה מרובת ילדים - כולנו אחים ואחיות. לא פחות. והיום איבדנו אותך יגאל, אח כל כך יקר, הנשמה הכי טובה של הכתה. תמיד מאיר פנים, ומאז ומתמיד ג'נטלמן שמושיט יד לעזרה. יש לכך אפילו תיעוד: למשל בתמונת ילדות רואים איך אתה, זאטוט בן 3, מחזיק את היד לרעיה כדי לעזור לה לחצות בבטחה מכשול שנקרה בדרככם.

וגם, בתמונה שצולמה הרבה עשורים מאוחר יותר, בגיל השלישי, בטיול כתה למונטנגרו, אתה עוזר בעדינות ואדיבות למיכל, לרדת בנוחות מהרכבל. הג'נטלמניות הייתה תכונה מאד חיונית בתור אחד הבנים הבודדים בכתתנו, שכמעט כולה בנות, בנות, בנות. ואתה בהחלט היית מוקדש לכך.

ועוד מאפיין בולט שלך היה הנדיבות שבאה מעומק ליבך ונכנסה עמוק לליבנו. היו לנו, לאורך השנים, הרבה מאד מפגשי כתה וטיולים, כולל מספר טיולים לחו"ל. אתה ופנינה בחירת ליבך המקסימה,  הצטרפתם כמעט לכל המפגשים ותמיד בלטה הנדיבות של שניכם כשבאופן קבוע הגעתם עמוסים במטעמים ופירות ועוד – רק כדי לפנק, לפנק, לפנק.

עבורי אישית, האסוציאציה הכי מיידית שמתקשרת אליך היא היותך הפרטנר שלי בהצגת ט"ו בשבט בגן. בחלוקת התפקידים, בין העצים השונים בחרו בשנינו להיות הצמד שייצג את עץ השקדייה. ולמה דווקא אנחנו? כי שנינו לא ידענו לבטא את האות שין. וכך יצא שדקלמנו יחד, בגאווה ובפאתוס: "אני סָקֵד סִיקדוני"... ולא קלטנו למה הקהל צוחק.

אז כן, יגאל, הילד והילדה שבתוך כל אחד מאיתנו, ממשיכים להתקיים גם בגיל הזהב. ואתה עבורנו לעולמים, ילד שכולו זהב טהור.

נוח על משכבך בשלום, אחינו היקר. אנחנו, בני ובנות כתת תמר, אוהבים אותך ונאהב אותך לנצח.

ואת, פנינה אהובה, את כבר מזמן חלק אינטגרלי מכתת תמר, וכזאת תמשיכי להיות. זכרי שאנחנו חלק מהמשפחה המורחבת שלך לתמיד!

בטיול: מימין - יגאל, פנינה, עליזה, גאולה, חוה, מיכל, לאה, מרים, רעיה, חנה, יהודית, יאיר 

צריך עזרה? יגאל יעזור

תמונות נוספות בארכיון

קישור לתיק האישי בארכיון 

ברשת החברתית של שדה נחמיה דברו רק על יגאל

המומה ועצובה מהבשורה הקשה הבוקר משפחת צור היקרה חיבוק גדול אליכם. 🙏🏼💔

יגאל האהוב שלנו. בשורה ככ קשה💔 חיבוק גדול לכל משפחת צור.

אחחח זה כואב כל כך!!!

הלב מתקשה להאמין. 😥העצב כה גדול.. תנחומינו לכל משפחת צור בשעתכם הקשה 🥲

מה????וואו עצובבבה

פשוט זוועת עולם.

יהיה קשה בלי הנחמדות והאישיות היגאלית. ממש נורא. ❤

פנינוש מעיין וכל המשפחה המורחבת, משתתפת בצערכם, עצוב כל כך 💔💔

כל כך עצוב, יגאל האהוב שלנו. שכן של הגן, החצרן האגדי והאיש עם הלב הענק. אתגעגע המון 💔

עצוב מאוד. איש האדמה והעמק, אוהב אדם יחיד ומיוחד.

יהי זכרו ברוך, איש מיוחד, תמיד חפץ לעזור ולסייע בכל דרך 🩷

יגאל היקר, האיש היקר הזה שלימד דורות של ילדים ונערים, ערכים של חריצות בעבודה חקלאית. דמות כל כך חשובה בנוף של שדה נחמיה. יהי זכרך ברוך. לפנינה ולמשפחה משתתף בצערכם הגדול.

לפנינה וכל משפחת צור, משתתפים באובדנכם ותנחומינו בשעתכם הקשה😢

יגאל, איש עם ערכים ומוסר עבודה שלימד דורות של נערים מכיתה ז' את צעדינו הראשונים במטע והיה מוסד של איש אחד בכל יום הילד ביום עצמאות!! יהי זכרו ברוך!!!😪

פנינה, מעין, עמית ומורן, הלב שלנו אתכם 💔יגאל המקסים קיבל אותנו בחיוך וסייע לכל בקשה כשהגענו ׳חדשים׳ להרחבה, ולימד אותנו לשבור את הצום של יום כיפור ב׳פריסה׳ משותפת מחוץ למועדון, עם ׳דג מלוח׳ של פנינה שאין כמוהו 🙏🏼נזכור אותו באהבה גדולה.

יגאל💔כל כך עצוב לי, יהי זכרו ברוך. חיבוק למשפחה, פנינה, מעין, קוקי, הילי, איילה טלי, והנכדים משתתפת בצערכם😢

יגאל היקר והאהוב, לא יאמן, בשורה קשה. ליבנו עם משפחת צור חיבוק גדול.

משפחת צור יקרה. משתתפת בצערכם הכבד. אכן אבדה קשה לכולנו. איש נעים ויקר, אהוב על הבריות. חיבוק🙏

פנינה וכל משפחת צור, יגאל אדם יקר ומיוחד, עצוב מאוד. אנחנו משתתפים בצערכם, שולחים את תנחומינו, יהי זכרו ברוך 🙏

איש יקר ושמח.

יגאל צור המיתולוגי! כל כך יחסר כך בנוף הקיבוץ.  המראה של יגאל על הטרקטור התמידי ליווה אותי ועוד הרבה כאן חיים שלמים   נוח על משכבך 💔

עצוב מאוד, יגאל היה הראשון לקבל אותנו ולסייע לנו בקיבוץ, ביגאליות אופיינית אבל תמיד בלב רחב ונפש חפצה. יהי זכרו ברוך.🙏

אני בשוק 😞איש יקר ואהוב עצוב ממש.

יגאל חבר שלי יקר💔 שלשום דיברנו ארוכות...מי היה מאמין שאחרי יומיים אקבל בשעת לילה מאוחרת את בשורת האיוב😪 הלב מסרב להאמין!!! פנינה, מעיין, יפתח, הילי, איילה, טלי יקרים, משתתפת בצערכם הגדול😪💔

יגאל, האיש המקסים שתמיד חייך חיוך רחב ונתן חיבוק חם. קשה להאמין שאתה איננו עוד. יהי זכרך ברוך לעד. משתתפים באבל הכבד של פנינה וכל בני המשפחה. שלא תדעו עוד צער 🥀. 

חיבוק חם לפנינה ולכל המשפחה יגאל ז״ל אדם יקר חברמן, כולם אהבו אותו , יהי זכרו ברוך

יגאל צור, אחד מעמודי התווך בחקלאות. התפוח לא נפל רחוק מן העץ (אברי ומירצ׳יק). תמיד מוכן לעזור! זכור לטוב, יהי זכרו ברוך!

יגאל צור, היקר הלך אתמול לעולמו.... יגאל היה בשבילי אחד מאבות המזון של העבודה בחקלאות, יחד עם הברזל והדשן, המים והשמש... יגאל הכניס אותי לעבודות, נתן לי את המזמרה והמשור הראשון, ולימד אותי איך לגזום בקיוי, והדביק אותי באהבה הענקית שלו לחקלאות ועבודות המטע. יגאל לימד את כל נערי וחלק מנערות שדה נחמיה וכולם העריצו אותו ורצו לעבוד בחקלאות. אני אהבתי אותו והערצתי אותו. תודה יגוש שנתת בי אמון, שיצא לי לעבוד לצידך וללמוד ממך כל כך הרבה, הבוקר עצי השזיף בוכים יחד איתי ...יהי זכרך ברוך. חיבוק לפנינה ולכל המשפחה... (דבורה אופיר)

 

מסרים אישיים לפנינה

פנינה אהובה,

איש יקר נדיר ואהוב עזב אותנו אתמול. אין לתאר את הכאב שהרגשתי עם העדכון. מודה על כל רגע שהיה במחיצתו. תמיד חיכיתי לראות לשמוע ולהיות איתו. תמיד אוהב מצחיק ומלא בטוב ❤קבלי חיבוק גדול מלא געגוע מכאן. (עירד מצר)

פנינה יקרה,

גם אני קיבלתי בכאב רב את הבשורה הקשׁה על מותו של יגאל. יגאל - מעבר להיותו חבר לכיתה של אחותי הגדולה, כיתת תמר עם החיבּוּר הכ"כ ייחודי בין בנותיה ובניה לאורך עשרות שנים - הוא המדריך למחנות הקיץ של כיתה "ורד", אדם שְׁנשָׂאנו אליו עיניים בהערכה רבּה, וְכמובן גם למדנו: מעֵבר לכישׁורים של כּפִיתוֹת (סֶנדוֹת, ממש מילים מההיסטוריה הרחוקה ☺), והקמת מתקנים מקוריים ופורצי דרך, יִיחדוּ את יגאל גם הנעימוּת, הנדיבוּת שבה מיהר להיות בכל מקום שנדרשה עזרה, ותמיד בלי לעשות מזה עניין. עצוב לי כל-כך, ולצערי אני גם יודעת ממקור ראשון מה פירוש לאבד בן זוג וחבר לחיים.. חיבוק וירטואלי בינתיים ! ❤ (נטע כהן)

הג'ינג'ית המתוקה שלנו,

מאוד קשה לנו המחשבה של הפרידה מיגאל היקר כל כך.הדמעות יורדות והלב מתרחב על המחשבה של בלעדיו. יגאל היה בשבילי כמו אבא נוסף, בילדות בנערות ובבגרות - תמיד אותו דבר: אוהב, מפנק, שמח וטוב לב.

עבורנו, הזמן איתו ואתכם תמיד היה מתוק מדבש, זמן של ביחד, של טבע, פריחה ולבלוב, של פירות, ירקות, מים חיים וארץ ישראל היפה שקשה כרגע לדמיין שבכלל עוד כאן. האהבה שלכם היא דוגמא נהדרת לכל זוג. מסירות, רומנטיקה, בית חם ונתינה אין קץ. אנחנו אוהבים אתכם הכי בעולם ועצובים כל כך על אבדן כזה. המחשבה על חוסר היכולת לבלות עוד בסביבתו של יגאל היקר היא כואבת.   מוסרים חיבוק חזק חזק מרחוק. עצוב לנו מאוד. (יובל קלוש)

פנינה יקרה

הצטערתי מאוד לשמוע על יגאל שלך. עצוב מאוד.

בן אדם מיוחד שהייתה לי הזכות לעבוד איתו כמה שנים, בעצם הענף הראשון שלי היה המטע בניהולו, הוא לימד אותי עבודה מה היא, הערכתי אותו מאוד אז ולאורך השנים תמיד עם חיוך ומילה טובה, יגאל מבחינתי אחת האושיות המרכזיות בקיבוץ, חוליות זה הוא והוא זה חוליות, איש מעשה עם לב גדול, איש נדיר. פנינה יקרה תחזיקי מעמד יש לך משפחה נהדרת. אני מאוד אוהב אותך, וזוכר לך חסד נעורים, חיבוק חזק. (שחר דאי)