נעים דאי 1935-2025
1935
נעים נולד בחג פורים בכרמאנשאה שבאיראן.
בן חמישי בין שישה ילדים.
1949 נעים מגיע
לישראל, חבר לגרעין בקבוצת כינרת.
1951 גרעין
כינרת מתאחד עם גרעין השלמה לחוליות ומתגייסים לנחל.
1953 ההשלמה
מצטרפת לקבוצת חוליות.
1960
נעים מתחתן עם יעל בת המחזור הראשון.
נעים
עבד בפלחה, ריכז את ענף המטע ועבר לעבוד כחרט בבית המלאכה של המפעל.
לנעים
וליעל 4 בנים ו-11 נכדים.
2024 נעים
התאלמן. הצער על מותה של יעל מכריע אותו.
לכבוד יום הולדתו התשעים, אותה חגג נעים לפני 3
חודשים, הכינו לו ילדיו מצגת.
 |
ספד לנעים בנו ניר
אין
מה להגיד, זכיתי באבא חם ומחבק למעלה מ-60 שנה.
אבא
נעים, כשמו, היה נעים חם קשוב ומלמד. אבא היה בדברים הקטנים של החיים. אהב מאוד את
המשפחתיות, והקים עם אמא שבט לתפארת. למרות שכילדי הלינה המשותפת בקיבוץ היינו
חופשיים כציפורי דרור, להורים היה תפקיד חשוב בחינוך ערכי ובהפיכתנו לבני אדם. אבא
השלים את אמא בחום וברגש ויחד דאגו לנו לכל. אהבתי להתייעץ איתו ולמרות עקשנותי
לקחתי הרבה צידה וכיוון.
אבא
איש יסודי וקפדן אך גם קצת אומן בעץ ובמתכת. למדנו ממנו בקיבוץ לעשות כמעט הכל.
מתיקון פנצ'ר, ועד גיזום עצים והרכבת רהיטים.
גם
הילדים שלנו, הנכדים שלו התחברו אליו כמו מגנט. לאהבה ולחום שנתן. אהב מאוד את
ביקורנו ותמיד דאג לכך שלא נצא בידיים ריקות.
נעים
דאי, אבא, אתה איש מיוחד מאוד. מעלותיך רבות.
אני
אוהב אותך מאוד.
נוח
על משכבך, ותמשיך להדריך אותנו מלמעלה.
נעים יעל ניר ומשפחתו
ספד לו אורן בנו
אבא,
זה נגמר,
המאבק, הקושי ובעיקר החוסר של אמא, שהיה לך קשה מאוד. היית אבא שמדלג בקלילות מעל קשיי
ומכשולי החיים, עם השלמה שזה מה שצריך לעשות, אז נעשה.
אבא,
היית טיפוס מסתדר.
אבא,
שעולה לבד בגיל 14 לחבורת נוער בקיבוץ ונשבה בקסמיו של הרעיון הקיבוצי.
אבא,
עקשן שעומד על שלו, אך גם יודע להתאים את עצמו לכלל, לחברה וצרכיה.
אבא, כמו העצים שכה אהבת לגדל ולעבד, היית בנוי רבדים רבדים, קליפה קשה ורוך פנימי מכיל ומחבק.
אבא,
שהשריש ערכים ועקרונות של עבודה קשה, מסירות וחריצות, להקפיד ולא לוותר.
אבא,
שדואג שלא יחסר לנו דבר ועומד מאחורינו בכל בחירה שעשינו.
אבא,
שעושה "טיפול" ומחבק חזק שאי אפשר להשתחרר.
אבא,
שצופה בעיניים בורקות במופע מוזיקלי בו אני משתתף.
אבא,
היה לך קשה בלי
אמא, החזקת ושמחת תמיד כשבאנו לבקר, חיבקת והתעניינת בכולם.
היית אבא וסבא אוהב, מסור ודואג עד
הרגע האחרון.
אתמול דיברנו כשעתיים לפני שהלכת,
אתה היית כמעט בלי קול ואמרת לי שבסדר ואתה מתאושש.
אמרתי לך שתנוח והכל בסדר.
אז אבא, תנוח לך שם, תודה על הכל
החיוך שלך
תמיד יהיה בליבי.
אני עוד מסתכל מעבר לכתף לראות שאתה
מסתדר, או צריך משהו ויודע שגואן המלאכית שלך דואגת.
איך מסכמים 90 שנה כשאתה חי רק חמישים
שנה וכמה? מתחילים בהתחלה כמובן !
בגיל צעיר, בעיר כרמאנשה, בבית קרקע,
ילד חמישי משישה, אחים מבוגרים, פער של 10 שנים בינך לבין אחיך הגדול.
תמיד בריצה, עם אנרגיות של שניים או
שלושה, עם חוש חמלה ואכפתיות מפותחים ורצון לעזור לכולם ומוכנות להתאמץ לשם כך!
עד כאן, נראה לפחות שאת הדברים האלו,
קיבלתי ממך במנה גדושה!.
תמיד היית אדם אמיץ, שהולך עם האמת
שלו עד הסוף! לפעמים גם דרך קיר.
נעים יעל יריב והנכדים
ספדה תמר לוי
זיכרון
לנעים היקר והאהוב
מותך
הגיע אלי בהפתעה, בשל אי מעורבותי בחיי הישוב בעת האחרונה.
רק
חגגו לך תשעים בכזו מסיבה מושקעת עם כל המשפחה והחברים, עם סיפור חייך המרתק,
המשותף לך וליעל שנשארה אהובתך היחידה כל חייך עד שהלכה לעולמה כשנה בדיוק לפניך.
צערך
היה כה רב ונראה עליך בכל מפגש שנפגשנו בפגישותינו המועטות. לא אשכח את הרגע בו
היינו בפעילות עם רקדנית במבנה האגם, והיא נתנה משימה לשים יד במקום כל שהו על
הגוף ואחר כך לשייך את המקום למשהו.
אתה
הנחת את היד על הלב ובתורך כשנשאלת על המלה המתאימה, אמרת בקול ברור וחזק י ע ל
זה היה רגע בו דמעה נשרה מעיני.
ומכאן
לעבר הארוך המשותף שלנו. יעל ואני גרנו בנעורינו יחד ומגיל 17 היא הייתה חברה שלך.
אהבה ענקית וצמודה. נסענו יחד באותו קומנדקר של הצבא שהתהפך ויעל נפצעה קשה. אתה
טיפלת בה והיית צמוד אליה כל זמן הטיפולים וההחלמה הארוכה. ליווית אותה בסיום
י"ב לצבא...
כל
אותו זמן אנחנו בקשר חברי טוב. התחתנתם חצי שנה אחרינו בחתונה שמחה ויפה.
דרכנו
השתלבו כל חייך וחיינו וכמובן בשילוב עם יעל. נולד לכם הנכד הראשון של הקיבוץ.
וכולנו שמחנו מאוד עם ניר.
חייך
השתלבו גם בחייו של רפי. רפי ביקש שאזכיר את ימי בית המלאכה במפעל בו שיתפתם פעולה,
רפי ואתה. נסעת עם רפי למפעל התבניות באוסטרייה והשתלמת בבניית תבניות ובתחזוקתן.
נהייתם
הורים לעוד שלושה בנים, נחמדים וחכמים, סה"כ ארבעה בנים. כולם עונים על שמו
של ה"חכם" בהגדה. כל אחד בתחומו עם משפחתו. שבט גדול בנו נעים ויעל יחד.
זה מראה כמה התאימו זה לזו.
השתדלנו
להיפגש בימי הולדת, באירועים ובטיולים הרבים של הקיבוץ. היו לנו זמנים יפים יחד.
ממש אהבתי את שניכם ואני יודעת שזה היה הדדי.
עכשיו
אתם שוב ביחד, יעל בוודאי חיכתה לך.
נוח
על משבך בשלום ולבנים זיכרונות ללא סוף.
נעים בסדנה במפעל
בית ותיקי גליל נפרדים מנעים
משפחת
דאי היקרה, בית קיבוץ שדה נחמיה,
אנו
נפרדים היום מחברינו היקר נעים. שכשמו כן הוא נעים הליכות וטוב על הבריות.
נעים
היה חלק משמעותי ובלתי נפרד מבית וותיקי הגליל. במשך שנים רבות הגיע אלינו ולקח
חלק בכל הפעילויות, הרצאות טיולים ועוד. אהב את השקט, השיח האינטימי והיה בולט
במיוחד בחוכמתו, בידע הכללי הרחב ובמשחקי החשיבה עם חבריו. ברגעי צחוק והתרגשות
חיוך גדול נפרס על פניו וצחוק ליווה אותו.
התמיד
והגיע גם כשכבר היה לו מאד קשה ובעיקר לאחר לכתה של יעל, החצי השני שלו, לא וויתר
והגיע לחברים ולצוות שכה אהבו אותו.
יעל
ונעים הבלתי נפרדים היו שניהם חלק מהנוף בבית ותיקי הגליל והיוו השראה ודוגמה
לזוגיות אוהבת, תומכת ומסתגלת, לתקופות מאתגרות. ג'והאן והמשפחה תמיד ליוו ודאגו במסירות
ואהבה.
נזכור
את נעים בחיוך הכה מיוחד שלו, מעט ציני ובעיקר חיוך של טוב והודיה.
דַּע לְךָ שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן
מְיוּחָד מִשֶׁלּוֹ
דַּע לְךָ שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה
מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה
משתתפים
בצערכם העמוק . יהי זכרו ברוך . משפחת בית ותיקי הגליל.
בית חם בשדה נחמיה, נעים ויעל אורזים מתנות לחיילים בחרבות ברזל
הנכדה שירה נפרדת מסבא
לסבא
נעים.
הסבא
החייכן שכנראה בזכותו יש לכולנו חיוך יותר יפה מכל משפחה אחרת.
אני זוכרת
שלא משנה מתי הייתי מגיעה אליך היית מחבק אותי, מנשק אותי, ועוטף לי את הידיים. היית
שואל למה הידיים שלי כל כך קרות ותמיד אחרי זה היית אומר לי ״הידיים קרות אבל הלב חם.״
סבא,
הלב שלך מלא באהבה ורגישות.
אני באמת
לא מכירה עוד סבא שמחייך כמוך ותמיד דואג שלכולם יהיה טוב, מציע תה או משהו לאכול.
וכמובן תמיד תשאל אם לא קר לי בחולצת בטן או עם המכנס הקצר.
תמיד
תדאג לספר מלא סיפורים ואחרי כמה משפטים תצחק את הצחוק שלך, הליכות עם ג׳ואן בקיבוץ ונסיעות לתל חי. וכמובן
הארון שהיה מלא בתמרים ושקדים ואגוזים קלויים.
תודה
שבזכותך אני קצת פחות חיוורת וצבועה בחום פרסי. ותודה שבזכותך הכרתי את האוכל הפרסי
ושתדע שאני עוד אכין אורז כמו שלך אתה תראה.
תודה
שהענקת לנו בריאות ושמחה.
אני שמחה
עכשיו שכבר לא כואב ובטוחה שאתה במקום טוב.
אוהבת
וכבר מתגעגעת שירה.
שבט דאי ביום הולדת 90 של נעים
נעים
ההספדים שלכם על אבא נעים ריגשו אותי עד דמעות הוא היה הדוד האהוב עלי מכל האחרים. הערצתי אותו על דבקותו במטרה.הצליח להקים משפחה לתפארת . יהי זיכרון ברוך .