הצצה לעלונים משנת 1977
הקיבוץ והמפעל
שאילתות אשר טרם נשאלו (משום-מה...(
·
האם בזבוז בקיבוץ הוא חוק אינטגרלי של חיינו? מדוע מתבזבזים מזון,
כלים, חשמל וכמעט כל דבר אשר לכלל הציבור עולה בממון רב אך אינו נוגע אישית לפרט?
·
מדוע אין יותר הזדהות עם המתרחש במדינה - נוער במצוקה, שכבות עוני,
עיירות פיתוח?
·
מדוע יש לחלק מן הציבור, ובתוך זה בני משק לא מועטים, סלידה מהשתתפות
באסיפות?
·
מדוע בנים לא מועטים אינם מוכנים ליטול חלק בחיי הקיבוץ על ידי ריכוז
ועדות?
·
האם יש פיקוח מספיק על השקעות והוצאות במפעל הפלסטיק?
אברי צור
תשובה לשאילתה אחת:
אני שמח שאני יכול לספק מידע על ניהול מפעלנו, אשר אולי לא ידוע לשואל:
קיימת הנהלה רחבה בהשתתפות מרכז המשק וגזבר המשק. תפקידה של ההנהלה
הרחבה לדון באופן מיוחד בעניין השקעות ומדיניות כללית.
הגוף הזה כבר רשם לזכותו הצלחות לא מבוטלות בדחיית השקעות.
בתור עובד בעל ותק של כ 26 שנים יש לי ספור קטן:
לפני בערך 20 שנים הוזמנו מנהל המפעל דאז, יהושע ואנוכי על ידי מרכז
המשק דאז, יוסף בר אשר, לישיבת
המזכירות כדי להסביר ולנמק למה הזמנו תבנית לכף אשפה. שלכל הדעות אינה יכולה
להשתלם. התבנית
הזאת עשתה בינתיים מיליונים של מוצרים ועדיין עובדת.
יש לי גם 2 שאילתות:
א.
האם יש פקוח על ביצוע נכון בזמן הנכון של השקיות, ריסוסים ועבודות
אחרות בענפי החקלאות שלנו ?
ב.
מתי יפסיקו בקבוצתנו הקטנה גם חברים מן השורה וגם גורמים אחראים
להשמיץ את המפעל? "גזבר המשק לא רואה גרוש מהמפעל"......
"המשק החקלאי סוחב את המפעל."
אורי גורן.
תשובה לאורי ומשאלה בסופה
החלטתי להכות בפלסטיק בעודו חם ולהגיב על דבריו, לפי אותן נקודות
1.
נכון הוא שבהנהלה יושבים הגזבר ומרכז המשק ובנוסף להם עוד 6 חברי
המפעל. לפיכך כל בקורת שקיימת לגבי פעולתה של הנהלה זו צריכה להיות מכוונת כלפי
נציגי המפעל המהווים רוב גדול.
2.
אשר לדחיית השקעות, כדי לא להמשיך לדבר ברמזים,
מדובר בעיקר לגבי מכון התערובת שנמצא בהקמה ואשר יעלה כ 2 מיליון
לירות.
3.
אין ספק שתבנית כף האשפה מוצלחת מאד. אין גם ספק שנקנו בעבר תבניות אשר
נכשלו כשלון חרוץ.
4.
גם אין ספק שעל אף כל מאמציהם של רכזי הענפים והמשק, יש הצלחה חלקית
מאד הכרוכה בהפסדים כספיים ניכרים, של בצוע עבודות וריסוסים בענפי החקלאות. הדבר
נובע בעיקר מחוסר כוח אדם מספיק וידע מקצועי וכן מן העובדה שגורם אי-הודאות
בחקלאות גדול בהרבה מזה בתעשייה. בתעשייה
קיימים דפוסים די מגובשים (סקרי שוק, תכנון ייצור, מדיניות מלאי) כדי לקבל החלטות לפני
בצוע פעולה כלשהי. בכולם נתן להניח הנחות שלוקחות בחשבון גורם הסבון ואי-ודאות. בחקלאות
גורמים כמו השפעות אקלים, תגובה של קרקע, התפרצות פתע של מזיק או מחלה, תגובה הצמח
לדשן, יוצרים מערכת מורכבת שלעתים קרובות יש בה כשלון.
עד כאן תשובה ומכאן למשאלה: דומה שקיימת רגישות בלתי רגילה, מוגזמת ולא מובנת מצד
כמה חברים במפעל לכל מילה שנאמרת או נכתבת ושיש לה נגיעה כהוא-זה במפעל, נדמה כאילו
אבדה כל פרופורציה ופרספקטיבה באשר לעובדות הנכונות, ולשאלות אשר נשאלות.
תחילה העובדות: קבוץ זה הוא
בעל מפעל מפואר ומצליח, בעל שם בארץ וכנראה גם בעולם, בעל עבר מפואר ונקוה גם עתיד
מזהיר. % 100 מחברי המשק תומכים, בקיום המפעל, בפיתוחו, ורואים בברכה פתוח נמרץ
ודינמי של הייצור, הייצוא ושכלול כלל מערכותיו של המפעל.
ועכשיו בעניין השאלות: החברה
שלנו בנויה על בקורת. הרבה מאד מן המוטיבציה של העשייה נובעת מביקורת של החברה
כלפי הפרט ועל ביקורת עצמית של הפרט כלפי עצמו וכלפי החברה. במשק כל מי שעושה או
אינו עושה - פתוח לביקורת, וכך גם חייב להיות - אחרת לא נוכל לשנות דברים, ולא
נתקדם ולא נתקן שגיאות.
בעולם החיצוני המוטיבציה בנויה על שכר. אצלנו מדד ההצלחה תלוי בידיעת
העובדות. בלי ידיעת עובדות אנחנו נשארים מתוסכלים ומחופרים ליד כוס הקפה עם רכילות. אצלנו אין
מבקר מדינה, מבקר הסתדרות, מבקר סוכנות - אנחנו חיים במערכת בקורת עצמית מתמדת.
ובכן, רבותי, הבה נחדל מהתפלספות קטנה ונתחיל לשתף את הצבור ולהפכו
למעורב במערכת בה הוא רוצה וחייב להיות מעורב עד הסוף.
יהודה קדר
הקיבוץ החזיק בתל אביב דירה שכורה ששימשה את החברים בחופשות ובשהות בעיר.
בוועדת בריאות
ועדת בריאות שלנו עסוקה בייחוד באספקטים החומריים והסניטריים של נושאי
הבריאות. הועדה סיפקה מתקנים (בייחוד מזגנים) לחולים; טיפלה בהוצאות מיוחדות, נסיעות,
הכוונה וטיפול בפניות אישיות.
נושא תקציב של עזרה רפואית נוספת (ער״ן) הוא נושא רגיש יחסית ואינו
מכוסה על ידי הועדה. בכמה ישיבות דנו בבעיות סניטריות במשק (במטבח, בחצר).
לאחרונה הייתה פניה של מוסדות רפואה בארץ, לארח לתקופות לא ארוכות
רופאים מארצות הברית. במלחמת יום כיפור היינו עדים להתנדבות בעלת ממדים רחבים של
רופאים מחו״ל. הוחלט להיענות בחיוב למבצע, אשר ייצא לפועל כנראה בקיץ.
אורי גורן
ועל מעמד האומן בקיבוץ
בעקבות החלטה של אחת האסיפות, הורכבה ועדה לבחינת מעמדו של האמן
בקיבוץ.
על הועדה להתייחס לנושא האמן בקבוץ בכללותו, לגבש הגדרות, של יחסי
גומלין: אמן-קיבוץ. על הועדה גם להתייחס לבעיה של ימי עבודה ותמיכה כספית. אין לועדה
סמכות לחלק ימי עבודה; המלצותיה יובאו לאספה לאישור.
לקראת דיון בנושא האדם היוצר וסביבתו
הרבה פעמים אתה שואל את עצמך מה טיב השוני בין אדם לאדם יוצר? כולם שטים באותה סירה ובכל זאת אחד אינו יכול
להתקיים בלי השני. וזאת בתנאי של הבנה דו-סיטרית, הימנעות מעימות אישי, דו שיח לא הוגן,
התנצחות מילולית ללא תכלית או התנשאות ללא כסוי.
אצל האדם היוצר במסגרת הקיבוץ המתפתח נקבע מעמדו על ידו בלבד. התמסרותו
ליצירה, חריצותו ונכונותו למסור מכוחו המיוחד לחברה, כמו השתלבותו במעגל העבודה
המשקית ,שגם היא יצירה - מהווים קנה המידה של שיפוט סביבתו לגביו.
החברה הקיבוצית מאוד מצומצמת ובעלת דפוסים שהיא עצמה יצרה: חדר אוכל, לינת
ילדים ועוד. הליך ההשתנות הרבה יותר מורכב מאשר בכל חברה אחרת. אין החברה הקיבוצית
נותנת לגעת בעקרונותיה בקלות וזאת כהגנה עצמית הנובעת משמרנות ודבקות במוסכמות. חושי
החברה בנושאי זה מפותח ומהול במומנטים רגזיים לא רציונליים כמו קנאה בכישרונו של
אדם, ומצבו המיוחד בסידור העבודה של המשק.
אישיותו והתייחסותו של היוצר לעבודה במשק, תקבע האם תענה או תסרב החברה
לדרישותיו. החברה רוצה להתגאות בעבודותיו וליהנות מהן. החברה אינה גם סובלת אדם
הנהנה מזכויות יתר בגין כישרונותיו. ליוצא דופן תמיד קשה בגין עצמו וסביבתו כאחד.
למצוא בקונפליקט הזה פתרון, מצריך ניקיון כפיים. השתלבות היצירה
החופשית במסגרת היצירה המשקית ומסירת כוחו המיוחד של האדם היוצר לרשות החברה,
דורשת פעלתנות בלחי נלאית בשעות הפנאי כמצפן לדחיפות הפנימית של תהליך העשייה. בלי
אלה אין לתאר אוירה הנוחה לדיון בנושא ולעורר הבנה וסבלנות ופתיחות אצל החברים.
ירי (ירמיהו סביר)
לקראת בנית חדר אוכל חדש
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!