יורם ביגר 1952 - 2025

יורם ביגר, יליד 1952, נולד וגדל בירושלים. ילד רביעי להוריו - ארנה ושמחה, והצעיר בין אחיו - רבקה, נחום וגדעון,

הוא דור שביעי בעיר מצד אביו. אביו שהתחנך בירושלים למד רפואה באיטליה ושירת כרופא בצה"ל מיום הקמתו ועד לפטירתו בשנת 1973. הבן הבכור של יורם קרוי על שמו. שלמה שמחה.

יורם הכיר את אשתו לידי בירושלים בשנת 1969 ומאז הם יחדיו. הם התחתנו בשנת 1974 ונולדו להם שלושה ילדים - שלומי (1975), עדו (1979), אלה (1986). 56 שנים יחדיו. 51 כנשואים.

יורם התגייס לעתודה בשנת 1970 והוסמך לרופא בשנת 1977. שירת בצבא כרופא צבאי עד לגיל 40 ופרש בדרגת רב סרן. מאוחר יותר במהלך המילואים שלו קיבל דרגת סגן אלוף.

בשנת 1982 זכה בחידון היוקרתי לידיעת הארץ של צה״ל.

הוא חי בירושלים עד שנת 1977 ואז עבר עם משפחתו לבאר שבע, כפר סבא, בסיס צבאי חצור, קיבוץ שדה נחמיה - עת מונה לתפקיד מתאם פעולות הרפואה בין לבנון לישראל לאחר מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1983, ושוב כפר סבא. ובעשור האחרון גרו הוא ולידי לסירוגין בכפר סבא וכאן בקיבוץ שכל כך אהב.

יורם השלים התמחות ברפואת עיניים בגיל 38 בשנת 1990 ועבד כרופא עיניים מומחה ומוערך עד וכולל השנה, וטיפל באלפי מטופלים במרכז ופה בצפון. הוא היה מומחה לאופטומטריה, הכשיר מאות אופטימיטריסטים וחיבר את בחינות ההסמכה שלהם במשך עשרות שנים עד לימים אלו. כמו כן היה יו״ר איגוד עדשות המגע בישראל וחבר דירקטוריון בקופת חולים מכבי.

יורם שר במקהלת כפר סבא ולאחר מכן במקהלת חזנים בניצוחו של יענקלה רוטנר ושליח ציבור בבית הכנסת בכפר סבא ומשנות ה-90 החל מסורת בה כל שנה היה מנהל כשליח ציבור את תפילות יום כיפור פה בשדה נחמיה. בנוסף העביר בשנים האחרונות שיעורי תורה פה בקיבוץ.

כמו כן הכשיר עשרות נערים בני משפחה וחברים בהתנדבות לעלייה לתורה שלהם בבר המצווה.

ספד לו בנו עדו

שלום לכולם ותודה רבה לכולכם שבאתם.

אני עדו, בנו השני. המפל הזה שאתם שומעים ברקע, היה אחד המקומות שהכי אהבתי ללכת אליהם עם החברים שלי כשגדלתי כאן…

אבא שלי היה הכבשה השחורה של משפחתו, הדוקטור היחיד במשפחה של פרופסורים, שניים מהם, אחיו הגדולים, ידברו אחרי.

אבא שלי הקפיד תמיד להיות שני דברים, בכל תחום שבחר…

הכי טוב, ואהוב על הבריות.

ברפואת העיניים, באופטומטריה, מוביל בתחומך. לראות מה כתבו עליך ולשמוע פידבקים מהמטופלים, מדהים.

בבית הכנסת, כשליח ציבור, תמיד השארת חותם, עם הטעמים מירושלים והניגונים העוצמתיים… לימדת אותי 5 לחנים של לך דודי…והכנת עשרות רבות של ילדים לבר המצווה. ״בזיכרון קדושים״ היית אגדה בעודך בחיים.

במקהלת החזנים היית כל כך גאה, המקום היחיד שממש השקעת בו בלבוש. למדת את הלחנים ורצית להיות הכי מדויק.

בארץ ובעולם. זאת הייתה גאוותך. הופעת בקיסריה עם שוויקי… יאללה שלך.

בספורט דאגת לשחות בדיוק חצי דקה לבריכה, גם כשבאופן יומי עשית 80 בריכות, או 120, תמיד חצי דקה. וצליחת הכנרת, איזה כיף היה לנו אבא. צליחת שלושה דורות, יחד עם אלון.

התחום האחרון, אבל תמיד הראשון, הוא המשפחה…גם שם, אבא וסבא מושלם.

לא יכולתי לבקש טוב ממך, תודה 🙏

עומדים - שלומי, אלון, עדו, תומר, הראל, שי, יורם, לידי, עדי, שלי, אורלי, הדר ואלה. ילדים מקדימה - ירדן, דן, טל וגלי

אלה מספידה את אביה

אבא יקר שלי, מי אם לא אתה?

נחום מספיד את אחיו יורם

קשה לעמוד כאן היום ולדבר על יורם בלשון עבר. קשה להאמין שאחי הצעיר, זה שתמיד הקרין כל כך הרבה חיים, אנרגיה, שמחת עשייה ואור בעיניים – איננו עוד.

יורם היה אח אהוב, מסור, חכם, ומלא רוך ואנושיות. רופא עיניים מבריק, אדם שראה את העולם ואת הזולת לא רק דרך עיניו המקצועיות, אלא דרך הלב. כל מי שפגש אותו – מטופלים, קולגות, חברים – הרגיש את החום, הסבלנות, ואת הדאגה האמיתית שהיו טבועים בו כל כך עמוק.

אבל בשבילי הוא לא היה רק רופא מצוין – הוא היה אח. שותף לדרך, חבר למסעות. כמה שעות ימים ושבועות בילינו יחד – על מדרונות הסקי, בצליחות הכנרת, ברגעים של ספורט, צחוק, אחווה טהורה. יורם היה ספורטאי אמיתי – בגוף ובנפש. התמיד, התמודד, שמר על אתיקה, על הוגנות, על רוח טובה.

יורם גם ידע לשיר – בקול נעים, מלא נשמה. הוא אהב את המוזיקה של תפילה ושל חזנות, וידע למצוא בה משמעות ויופי. פעמים רבות שר מתוך הלב, ולעיתים היה זה נדמה כאילו דרכו שרה גם הנשמה עצמה.

במהלך השנים למדתי ממנו הרבה – לא רק על רפואה, אלא על סבלנות, על דיוק, על אהבת האדם. למרות שהיה צעיר ממני כמעט אחת-עשרה שנים, היה בי תמיד רצון להקשיב לו, ללמוד ממנו, להבין את נקודת מבטו החכמה והרגישה.

יורם היה גם מי שידע לעודד. ברגעים קשים, כשנזקקתי למילה טובה או לתמיכה, הוא היה שם – תמיד, בשקט ובנוכחות חמה.

ועכשיו, כשהוא איננו, קשה למצוא נחמה. קשה להשלים עם העובדה שהוא איננו עוד לצידנו. נותרו הזיכרונות, התמונות, הקולות, רגעי הצחוק, והאהבה הגדולה שלא תיעלם לעולם.

יורם היקר – אחי האהוב – תודה על השנים, על הלב, על כל מה שנתת. אתה תישאר איתנו תמיד, בלב, בזיכרון, ובשיר.

יהי זכרך ברוך