היו לזיכרון - קול קורא לקבל עיזבונות, של מי שחיו כאן
שנות ה-50, הווי בית הספר היסודי, ברקע הצריף השוודי - היום הצריף הירוק והארכיון
אתחיל מהסוף:
ארכיון שדה נחמיה יתמקד בשנים הקרובות בקליטת עיזבונות של כל מי שחי בקיבוץ בעשורים הראשונים להיווסדו. גם אלה שעזבו. כל מכתב, כל תמונה, כל תעודה השופכים אור על האדם שחי כאן.
ועכשיו הרקע:
הארכיון נמצא בצריף השוודי ששימש "כיתה כוללת" את חמשת המחזורים הראשונים
(אולי יותר). בתקופה שבית הספר היסודי היה בשדה נחמיה, למדו כאן את כל השיעורים, אכלו שלוש
ארוחות ביום וישנו בלינה המשותפת. יש הנושאים זיכרונות מרים מהלינה המשותפת ואחרים
אסירי תודה לאווירת היחד אשר צבעה את ילדותם באור שמח.
החלק
הצריפי של הכיתה הכוללת נהיה "מוזיאון הצריף הירוק" המהווה, בניהול מופתי
של משהל'ה אנוליק, משכן לאלפי פריטים מחיי היומיום, ששימשו את החברים והילדים בשנותיו
הראשונות של הקיבוץ.
החלק הבנוי, בו התקיימו הלימודים, נהיה לארכיון, אשר נכנס בימים אלה למתיחת פנים (שיפוץ עמוק). לשם כך עברנו זמנית למבנה ששימש בעבר הרחוק את מתפרת הילדים. נירה פנסו, מצוות המתנדבים שלנו, עשתה לי הכרות עם המקום: "כאן עבדו שוש בן דוד ובטי שברק, כאן ישבה לילו כהן וכאן מאחורי הקיר הבנות מדדו חזיות".
אני מספר
לכם את כל זה כדי לעניין אתכם במה שהולך לקרות בארכיון המשופץ.
שהרי הקיבוץ אינו אלא תבנית נוף האנשים שחיו בו.
לאחרונה נחשפתי לעיזבונות של אנשים שחיו כאן בשנים הראשונות ולימים עזבו את הקיבוץ. מה כולל עזבון ואיזה ערך יש לו עבור ארכיון הקיבוץ?
עיזבון,
כשהוא שלם, הוא כולל מכתבים אישיים, אלבומי תמונות, תעודות ולעיתים גם פריטים
פיזיים. העיון בעיזבון מאפשר הכרות אישית, כמעט אינטימית, עם האיש.
יוצא לי
לדבר לא מעט עם בני גילי על מכתבים ותמונות של הוריהם. "מה אתה צריך את זה? זה
כל כך אישי? אמא שלי לא הייתה רוצה שיפרסמו...ממילא אף אחד כבר לא מזהה את המצולמים
בתמונות...". כך יוצא שלעיתים קרובות זורקים או משאירים לילדים שהם יזרקו.
חברי,
טעות בידיכם. אין כאן עניין נוסטלגי. הזמן שעובר מכהה את הקשר הרגשי, הרכילות כבר לא נוגעת, כבר אין מי שייעלב,
אבל הפרספקטיבה הולכת ונבנית. ככל שמתרחק הזמן גדל הערך ההיסטורי של הפרטים
הקטנים.
כצעד ראשון העברנו את כל התיקים הפיסיים של הנפטרים למגרות (פלסטיק חוליות). אפשר לפתוח, לדפדף.
במקביל, בארכיון הדיגיטלי (בענן) מתפתח המדור "היו לזיכרון".
לכאן נסרקים התיקים
האישיים. חשוב לי להדגיש שהפריטים, היותר אישיים אשר נסרקים לענן אינם חשופים לקהל הרחב. הכל בשיקול דעת במטרה להנגיש
בלי להכפיש.
אז זו בקשתי מכל מי שהוריו או קרוביו חיו כאן ביננו. אל תזרקו!!! אל תשאירו לנכדים שיזרקו!!! אל תהססו להעמיס הכל לתך קרטון, אנחנו נרשום, נמיין, נסרוק, נטפל בחומרים ברגישות וביראת כבוד ראויים. כך יוסיפו לחיות גם אחרינו אלה שהטביעו כאן את חותמם.
תודה
אמנון ארבל arbelamnon@gmail.com 0546353873
אני עובדת על זה
לוקח הרבה זמן אבל תוך שנה אעביר לארכיון אוצרות