הפודינגים של שלומית
שלומית הייתה בגרעין ההולנדי שהקים את הקיבוץ. בתמונה האייקונית של מייסדי חוליות (נטעים 1941) שלומית יושבת ראשונה מצד שמאל.

לנו ילדי שנות
ה-50 של המאה הקודמת זכורה שלומית כמבשלת לילדים. (את הפודינגים נעמי הוסיפה ב AI אבל שלומית אמיתית)

את האוכל העבירו
ממטבח הילדים לבית הילדים בסיר רב קומתי. (ביאליק קרא לו, כך טוענים, "סיר
המעלות") התמונה
באדיבות הצריף הירוק.
האוכל בבית הילדים השאיר ברבים מאיתנו זיכרונות טראומטיים. את הקציצות היינו מגלגלים מתחת לשולחן. את הדג ואת התרד הכריחו אותנו לאכול, שלא להזכיר את הקרום בחלב. למנה אחת חיכינו כל ארוחת צהרים. הפודינג!. לכל יום בשבוע היה פודינג משלו. פודינג וניל, פודינג שוקולד, רסק תפוחים, פודינג אורז, פשטידת סולת. "הפודינג לימון היה מלך הפודינגים הוגש תמיד ביום שישי.
רות שלח מגישה ארוחת צהרים לקבוצת כלנית (1960) יונה לונו, רחל מצר, חוה ינאי, יונתן שחר
הפודינגים
מציפים בנו ללא ספק זיכרונות מתוקים.
לכבוד הפודינגים של שלומית, התקיים במועדון בט"ו בשבט השנה (2026) אירוע מיוחד. יריב דאי (הנכד) יזם וגייס את המבשלות הזוכרות.
![]() |
שְׁלוֹמִית וְהַפּוּדִינְג / מיכאל בן דרור
חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר הַמִּטְבָּח מֶרְקָחָה
הַקֵּרוּר מַקְפִּיא, הַדֶּלֶת פְּתוּחָה.
אֶקוֹנוֹמִית חוֹגֶגֶת, תְּנוּבָה כְּבָר
בַּדֶּרֶךְ,
הַמָּרָק עַל קִיטוֹר, הַפִּירֶה גַּם,
בְּעֵרֶךְ...
מְהוּמַת עֲגָלוֹת, מִתְנַדֵּב עִם סִיגַרְיָה,
חֲדַר קִלּוּפִים זוֹעֵק קִישׁ קִישׁ קָרְיָא.
בֵּין כִּיּוֹר לְסִירִים זְעָקָה עוֹלָה:
"מִי שׁוּב לָקַח לִי אֶת
הָעֲגָלָה?!"
זֶהוּ מִטְבַּח הַיְּלָדִים הַכָּמוּס,
אֲשֶׁר עָלָיו שְׁלוֹמִית עִם פּוּדִינְג וּמוּס.
הַיּוֹם הִיא רוֹחֶשֶׁת מוּל גּוֹלָן וְחֶרְמוֹן
וּמִתַּחַת יָדֶיהָ צָץ פּוּדִינְג לִימוֹן,
צְהַבְהָב, יְפֵהפֶה, חֲמַקְמַק וְעָרוּם
וְלַמְּהַדְּרִין הָעִקָּר בּוֹ הַקְּרוּם.
וּבָא בֹּקֶר יוֹם בּ' הַנִּפְתָּח בְּצִיּוּץ,
צִפּוֹרִים עַל גַּגּוֹת, חֲצֵרוֹ שֶׁל קִבּוּץ.
לִשְׁלוֹמִית יֵשׁ סוֹד, זֶה עַתָּה הוּא
נוֹלַד,
הַיּוֹם מִתְרַקֵּחַ פּוּדִינְג שׁוֹקוֹלָד.
יָשִׂישׂ לוֹ כָּל יֶלֶד בְּחַג וְחֵרוּם
פּוּדִינְג שֶׁסּוֹדוֹ, כַּמּוּבָן, הוּא
הַקְּרוּם.
יוֹם שְׁלִישִׁי עַל הַפֶּרֶק, שׁוּב שְׁלוֹמִית טוֹרַחַת
לְנִרְגְּשֵׁי פּוּדִינְגֶיהָ בְּשׂוֹרָה
מְשַׂמַּחַת.
חֲגִיגָה לַצְּלוֹחִית, לַתַּרְוָד וְלַכַּף,
פּוּדִינְג קָרָמֶל לַיְּלָדִים מְלוֹא הַטַּף.
קָרָמֶל מְבַעְבֵּעַ מְפַתֶּה וַחוּם,
פּוּדִינְג פְּלָאִים שֶׁסּוֹדוֹ הוּא הַקְּרוּם.
בְּיוֹם רְבִיעִי הַחַמָּה טֶרֶם קָמָה
מְטַפְּלוֹת הַגַּנִּים עוֹדָן בְּפִּיגָּ'מָה.
שְׁלוֹמִית שׁוּב טוֹרַחַת וְעוֹלָה עוֹד
שָׁלָב,
לְהַיּוֹם פּוּדִינְג אֺרֶז טָבוּל בֶּחָלָב.
מַרְשִׁים וְסוֹדִי הוּא, סָמוּי וְעָלוּם
סוֹדוֹ רַק נִרְמֹז: הָעִקָּר בּוֹ – הַקְּרוּם.
בְּיוֹם חֲמִישִׁי פּוּדִינְג סֹלֶת יַפְתִּיעַ,
"מַלְכַּת
הַמִּטְבָּח!" כָּל הַגַּן פֹּה יָרִיעַ,
לֹא בְּכוֹס הוּא יֻגַּשׁ וְלֹא בְּקוּמְקוּם,
פּוּדִינְג סֹלֶת קָסוּם עִם קְרוּם דֶּה־לָה קְרוּם.
וְאָז מְפֻיָּס, חַיְכָן, חֲרִישִׁי,
מִתְגַּנֵּב לְכָתְלֵנוּ יוֹם ו', יוֹם שִׁישִׁי.
אַךְ אָנָה מִכָּאן עוֹד אֶפְשָׁר לְהַפְתִּיעַ?
לְאָן הַמַּלְכָּה עוֹד תּוּכַל לְהַגִּיעַ?
וְכָאן לַשֻּׁלְחָן בָּא הַסּוֹד הַכָּמוּס:
הַיּוֹם חַג הַתַּפּוּחַ, בְּעִבְרִית –
אַפְּלְמוּס!
כֵּן, חֲבֵרִים, הַיּוֹם יֵשׁ פֹּה עֵסֶק
עִם מְחִית תַּפּוּחִים אוֹ בְּקִצּוּר הָ–רֶסֶק!
מְקֻרְצָף וּבָחוּשׁ בְּלִי כָּל בְּעָיוֹת,
אַפְּלְמוּס הוֹלַנְדִּי מֵיד אִין חוּלְיוֹת.
עֲסִיסִי וּמָתוֹק וְהוֹדוֹ לוֹ יָרוּם,
רַק רֶסֶק בִּלְבַד וְהַפַּעַם – בְּלִי קְרוּם!
כָּךְ נְשׁוֹרֵר לַבָּנִים, לַנְּכָדִים:
שְׁלוֹמִית – מַלְכַּת מִטְבַּח הַיְּלָדִים!
כֵּן הָיוּ עוֹד רַבּוֹת, כְּמוֹ קַפְּסִי וְרוּתַיִם
וּמִרְצִ'יק וְגֶרְדָה, אֲבָל בֵּינְתַּיִם
יֵרָשֵׁם וְיִקָּבַע פֹּה בְּאֹפֶן מֻחְלָט:
בְּמִטְבַּח הַיְּלָדִים שְׁלוֹמִית יֵשׁ רַק
אַחַת!!!
ספר AI באדיבות Gemini ונעמי גבאי. יש ללחוץ על התמונה ואז ללחוץ על כפתור האזנה



מה ההבדל בין פודינג לרפרפת?
רַפְרֶפֶת היא מילה תקנית
של האקדמיה ללשון, למאכל המבוסס על חלב, ביצים וסוכר המבושלים עד הסמכה. פּוּדִינְג הוא מילה לועזית שנכנסה לעברית המדוברת.




תַּמְחִית: מזון מבושל, דייסה או תבשיל רך ופשוט בדרך כלל כזה שמוכן ממרכיבים מעוכים או מבושלים היטב.
בבית האריזה ביררו תפוחי עץ. התפוחים שלא התאימו לשיווק נקראו בחוליות
ברָרָה (ספק אם זו מלה תקנית).
לבישול הרסק היו ממלאים את סיר הקיטר הגדול בתפוחי בררה בקליפתם, מוסיפים
מים ומבשלים עד התרככות. על המיקסר הגדול הורכב מתקן מיוחד למעיכת התפוחים דרך מסננת
קשיחה.



תוספת לתגובה של שוש שנקר
כשהיינו בגן, שנאנו לשתות חלב.
את החלב היו מחממים בכד אלומיניום על פתיליית נפט.
הפודנגים
הסיוט שלי בכתות היסוד בחוליות היו הפודנגים!
אסתר ענתה לה אז את תאכלי זאת עוד פעם. כך גם קרה.
אבל עד היום אני מאד אוהבת את חוליות ומתפארת בהיותי בת למייסדי המשק. לצערי הרב כל משפחתי הקרובה מעבר לגדר...