תם שיפוץ הארכיון של שדה נחמיה. בואו לבקר!

הארכיון הוא סיפור החיים של הישוב

הארכיון של שדה נחמיה מוגדר כארכיון פרטי. לא חל עליו חוק הארכיונים. מחר בבוקר הקיבוץ יכול להחליט לסגור את הארכיון ולהשכיר את החלל שיתפנה, שום גורם רשמי לא יוכל למנוע זאת. וכאן קרה דבר הפוך. ההנהלה ובעקבותיה הציבור החליטו שהארכיון הוא נכס בעל חשיבות והוחלט להשקיע בו סכום לא מבוטל.

השאלה "למה צריך ארכיון בשדה נחמיה?" היא לא שאלה כללית. אינני תוהה על הצורך בארכיון בכלל, אלא שם בפוקוס את הישוב "שדה נחמיה". לא את האיסוף והשימור אלא את התוצר החי של השימור הזה. הארכיון הוא כלי. מטרתו לשמר ולהנגיש את הזהות של הישוב.

הכל מתחיל באנשים

זהות של ישוב, נוצרת מאוסף הזהויות של האנשים שחיו פה בעבר ושחיים כאן היום. הכל מתחיל באנשים. כל מה שהיה וכל מה שיהיה, כל מה שקבע את אורחות החיים בעבר ויקבע את אורחות החיים בעתיד, היא פועל יוצא של הרצונות, השאיפות, הפחדים, המאבקים, ההתפשרויות, הכאבים והשמחות של מי שחיו וחיים פה.

כל ארכיונאי נדרש, מדי יום, לבחור מה לשמור ומה לבער. כשמדובר בסיפור חיים, הקריטריון פשוט: כל נייר, כל פריט, בארכיון חייב לשקף במשהו את הזהות של הישוב הזה:

ממה מורכב היומיום? על מה דנו באספות? על מה דברו בעבודה? על המדרכות, על יד השולחן בחדר האוכל? אילו מאבקים התנהלו בין הפרט לבין הכלל? איך התקבלו הכרעות? איך התרחשו תהליכי שינוי?

הארכיון הוא  "אוטוביוגרפיה יישובית". סיפור חיים. וסיפור חיים צריך לספר.

חלל הארכיון עוצב להיות מרכז תצוגה. התיקים האישיים של מי שחיו כאן הפכו למגרות. זמינות לכל מבקר. אוספים אישיים, עיזבונות מקבלים קדימות. ניתן לבוא, לפתוח, לדפדף להיזכר או להכיר.

מעל למגרות האישיות נמצאים העלונים הכרוכים. העלונים משמרים את כל מה שהיה חשוב לאנשים שחיו כאן. 

מעל העלונים, נמצאת עמדת תצוגה המכילה פריטים ארכיוניים בעלי עניין מיוחד ושאר רוח. 

מוזמנים לבוא. אחד אחד, בזוגות, בכל הרכב. רצוי, אך לא הכרחי לתאם מראש, רק לבדוק שפתוח.

ביקורים בקבוצות יש לתאם. (אמנון 0546-353873)

אפשר לשלב ביקור במוזיאון הצריף הירוק (משהל'ה 052-3217622)