לקראת נטיעת קזוארינות ספטמבר 2019 - מאי 2020
הקזוארינה ליד הלולים, נותרה אחרונה משדרת קזוארינות שנשתלה ב1947.
הקזוארינות תינטענה כמגן בפני רחף ריסוסים. סוגיית הקזוארינות עלתה לתודעת הציבור
סביב בעיית ריסוס הגידולים החקלאיים בצד המזרחי של הקיבוץ, הצד הקרוב להרחבה. הדים לדיון במרקם היחסים בין הקיבוץ העסקי לקיבוץ המורחב.
מסביר ירון
פינטו
החקלאות בישוב, הייתה ותהיה עוד שנים
רבות. ענף המטעים פועל במסגרת החוק ואף לוקח על עצמו מגבלות ועלויות שאינן כורח
חוקי. הענף שואף לתכנון החקלאות באספקט של חשיפה מועטת לרעלים ומפגעים אחרים.
באגודה השיתופית הוחלט, כבר לפני מספר
שנים, להתקדם בכיוון של חקלאות ירוקה ולהצטרף לפרויקט הדברה ירוקה. במסגרת זו עושה
הקיבוץ מאמץ להחליף ריסוסים כימיים בהדברה ביולוגית. וכמובן שלא נעשה שימוש בחומרים
זרחניים שהוצאו אל מחוץ לחוק.
ב2017 נשתל מטע שקדים מצפון מזרח לקיבוץ.
השקד הוא גידול עתיר ריסוסים. לדוגמה, פרדס דורש ריסוסים בודדים בשנה בעוד השקד
דורש 10-15 ריסוסים . במקביל לשתילת השקד, במטרה להמעיט ברחף ריסוסים, נשתלה גם שדרת הקזוארינות (הקו
הכחול).
עץ הקזוארינה הוא עץ עבות למדי עשוי
להגיע לגובה 20 מטר ומשמש בארצות שונות מגן בפני רוחות וסחף. הדעה הרווחת היא
שהקזוארינה מגנה חלקית בפני הריסוסים.
שדרה נוספת מתוכננת להישתל השנה 2020.
(הקו הצהוב).
מסביר שי זיו
שדה נחמיה התברכה בשיתוף פעולה פורה
בין שתי ההנהלות – אג"מ ואגש"ח. שיתוף פעולה זה מחפש כל הזמן
דרכים לאזן בין נושאים שיש בהם מתח מובנה בין רווחת התושב לפעילות כלכלית של
האגש"ח. נושא החקלאות צמודת הגדר הנו נושא כזה.
הכיוון המרכזי והמטרה האולטימטיבית הנה
לבנות וליישם יחדיו אג"מ ואגש"ח תוכנית פעולה חקלאית בה אזורי החקלאות
הצמודים לגדר הם נקיים מריסוסים ועדיין מניבים תשואה מספקת לאגש"ח.
הדבר אפשרי וכולי תקווה שתכנית זו תישא פרי בשנים הקרובות.
כשלב גיבוי לאיבוד הזמן עד השגת המטרה האולטימטיבית ומתוך עקרון
הזהירות להפחית רחף, מתבצעת שתילת הקזוארינות.
מעורבות הציבור
הדים לסוגיית הריסוסים והקזוארינות
שהעסיקה את הציבור בחצי שנה האחרונה.
ברשת החברתית של הקיבוץ תושבים הביעו
את דעתם. הדיון ברשת החברתית, הוא לעתים מתלהם ומאתגר את המרקם הדק של מערכת
היחסים בין היישוב החקלאי ליישוב הרחב.
בהקשר זה חשוב לציין שהענפים החקלאיים
הנם בבעלות של האגש"ח (האגודה השיתופית שבבעלותה הנכסים היצרניים של הקיבוץ
הישן), מה שהופך את השיח למעט יותר מורכב.
דעה
אם כבר מתכננים מחדש את הגידולים. ראוי שהקיבוץ יכבד את התושבים הסמוכים לגדר ויבחר לגדל גידולים שאינם זקוקים
לריסוס. אם כך ינהגו, בכלל לא יהיה צורך באלף
עצים. יש הדברה ביולוגית. בגידולים מסוימים היא עובדת יותר טוב מהדברה כימית וגם
יותר זולה.
דעה
אני מעריך שלרובכם זה פחות
נוגע או לפחות אתם חושבים שזה פחות נוגע, אבל אשמח להבהיר מספר דברים בנוגע
לפרויקט של שתילת העצים סביב גדר המערכת.
האם מומחה חיצוני לריסוסים בדק את השטח
ואת ההשלכות של שתילת העצים והכריע חד משמעית שאכן אם שתילת העצים הריסוס לא יגיע או
יגיע פחות לקיבוץ ולהרחבה?
בהנחה שהולכים לשתול, סביב הגדר, 1000
עצים שגובהם מתנשא ל 18 מטר (בניין בגובה 6 קומות), וככל שזה אמור לחסום את הריסוס
,האם אפשר לחכות מספר שנים עד שהעצים יגיעו לגודלם הרצוי? מה יהיה בשבועות בחודשים
ובשנים הקרובות?
אצל אלו שגרים בסמוך לגדר שתילת העצים
מהווה החלטה קשה מאוד שתפגע באיכות החיים ובמטרה לשמה רכשנו את הבית במיקום שרכשנו.
הפתרון לנושא הריסוסים צריך להיות
מטופל באופן אחר ולא על ידי שתילת עצים שהורסת את מתווה הנוף.
דעה
את רצועת הנוף היפיפייה הרי גולן
וחרמון יסתירו עצים עצומים שאף אחד לא באמת יודע מה טיבם והשפעתם. זה לא פתרון
לריסוס.
תמונה למזכרת לפני ששותלים את הקזוארינות - צילם שמעון רינגולד
דעה
אני מזכיר שלא התבצע שום מחקר באם
העצים אכן מצמצמים את הריסוס. אם כן מה זה עוזר שמצמצמים ולא מונעים. מבין מאוד
את הצורך של חברי הקיבוץ להמשיך ולהתפרנס ממה שעשו כל חייהם. אני רק מבקש שלא יעשו עוול לנוף סובב הקיבוץ.
דעה
התושבים שעושים טיול סביב הקיבוץ, יתכן ויקבלו כמויות נדיבות של ריסוס בימים של רוחות אחרי הצטברות של ריסוס בצמרות העצים.
דעה
טיעון בריאות צריך להילקח בחשבון.
טיעון נוף לכמה דיירים לעומת פרנסה של מאות חברים איננה טיעון מספיק לדעתי.
דעה
ההשקעה הכספית של הקיבוץ והשטח הוא של
הקיבוץ וגם אם לא יועיל נגד הריסוס, כל עץ שנשתל בישראל מוסיף לאיכות האוויר שאנחנו
נושמים. נזק לא יתרחש ורק שיפרנו את הסביבה הירוקה שלנו.
דעה
בניגוד למערכות אחרות אני עדין מאמין
בהגינות ביושרה ובשקיפות של מערכת קבלת ההחלטות של האגש"ח ושל האג"מ.
יישר כוח להנהלת האג"ם על קיום הצבעה שתייצג בכבוד את רצונם של רוב התושבים.
בלי קשר לנושא, אני חושבת שצריכה להיות
שקיפות ואפשרות לדיון של כל הדעות, כולל דעותיהם של מי שמנהל פה את ענייני הקיבוץ.
דעה
בעוד חצי שנה כשימשיכו לרסס כאן
תתעוררו ותבינו שכשלא הצבעתם או הצבעתם בעד העצים, החלטתם שזה הפתרון היחידי והטוב
ביותר עבור הריסוסים. כנראה לא נוכל לבוא בדרישות אחרות לטיפול בריסוס כי רובנו
"הסכמנו" לפתרון.
דעה
שאלה קצת נאיבית.. למה לא להפוך את
הגידולים של הקיבוץ לאורגניים? פרדסים גם ככה לא צריכים הרבה ריסוס (תקנו אותי אם
אני טועה). שקדים זה מלא ריסוסים והשדות לא חייבים להיות גידול מרוסס...
דעה
הגעתי להתגורר בשדה נחמיה לפני למעלה
מ- 16 שנים. ברור לי שאני חי בסביבה חקלאית ואני חי עם זה
בשלום לטוב ולרע. בראייה מפוקחת ובידע מקצועי אותו אני מחזיק
(בוגר מדעי הסביבה וביוטכנולוגיה, עוסק בתחום המים ובנושא איכות המים). ברור לי
שהמלחמה מול חקלאי שדה נחמיה בעניין הריסוסים מיותרת לחלוטין. חומרי
הדברה, דשנים ומזהמים נוספים חוצים יבשות ואוקיאנוסים. דעתי היא, שכל עוד מתקיימת חקלאות בעמק
ובהר לא ניתן יהיה למנוע כניסה של חומרי הדברה דשנים ומזהמים נוספים לשטחים
המיושבים. אין ספק ששימוש מושכל בחומרי הדברה ודשנים ביחד
עם תכנון נכון של גידולים חקלאיים יביאו לירידה משמעותית במזהמים סביבתיים.
שיתוף ציבור (לחצו לצפייה במסמכים)
דף הסברה ירון פינטו - מאי 2020
לקראת הצבעה מאי 2020 (ההצבעה השנייה נדרשה לאור שינוי תווי השתילה המקורי)
דעה
באמירה אישית אוסיף ואומר שערוץ הצבעה
זה הביא לשינוי אדיר ביכולת של הציבור להשפיע. במבחן התוצאה צריך לחבק את ההצבעה
האלקטרונית, שכן שיעור השתתפות כמו בהצבעה זאת לא נראה בקהילה שלנו שנים רבות.
דעה
כאן יש החמצה גדולה, בנוסף לצורך
בשיפור בהנגשת המידע שאכן השתפרה מאוד, אם היה מתקיים דיון מקצועי רבתי זה לא היה
עובר בהצבעה.
בהיאחזות הנחל בסיני המון דברים יפים
ראו עיני....
שם כל השרות והדליות והרינות
פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות....
נעמי שמר
קזוארינה נוספת בת 73 שנה נמצאת בכניסה לקיבוץ ליד הנגרייה
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!