לזכרו של מוטי בן חורין - אדריכל המועדון לחבר

27/10/2020

יוזמתה של ציפורה קדר לכתוב דברים לדמותו של אדריכל המועדון לחבר מוטי בן חורין, הם הזדמנות להיזכר במקומו של המועדון וחשיבותו למרקם החיים של שדה נחמיה במחצית השנייה של המאה הקודמת. 



מוטי בן חורין בקיבוצנו  – ציפורה קידר


 האדריכל מוטי בן חורין נפטר בגיל 90 ב - 25.10.2020. הוא היה אדריכל חשוב, אשר תכנן מבני 


  ציבור ידועים, למשל: מצודת זאב, בית אסיה ומגדל המגורים בדיזנגוף סנטר בתל אביב ומלון לאונרדו פלאזה ירושלים. כמו כן תכנן מוסדות כמו בתי ספר, וחדרי אוכל בקיבוצים.

שפר עלינו מזלנו ואבות הקיבוץ, ובראשם ראובן קליפא,  הזמינוהו (ככל הנראה 1965) לבנות את המועדון לחבר ואת בריכת השחייה הראשונה והיפה (בסביבות 1967). עלינו לזכור ולהבין כי הקבוץ היה אז מקום צנוע וכמעט נידח, על כן התלוותה תחושת יראה מסוימת נוכח הסכמת האדריכל הידוע לקבל עליו את שני הפרויקטים האלו. עיתונים ועיתונאים יספדו לו, אך אני מבקשת היום להעלות על נס את המועדון ובמיוחד את תרומתו ליצירת קשר הרמוני של החבר לסביבה.

    

צניעותו וחוכמתו של האדריכל ניכרו ראשית לכל בכך שהחליט שלא להרוס את בית המגורים הישן שעמד באתר המיועד, אלא לבנות את המועדון מעליו. כך כורך הבניין את החדש והישן זה בזה. היום, כאשר נהרסים הבתים האלו (ארבעה חדרי 34X ומרפסת מקורה לצידם, ללא שירותים), יש להוקיר את החוש ההיסטורי של בן חורין ששימר אחד מהם למזכרת.


הרחבה ובית הפעוטון לפני בניית המועדון (מבט ממערב)


   מהחלטה זאת נבע מִתאר המבנה: הוא נישא בקלילות על גבי הכלונסאות, ומונח על הקורות שקצותיהן בולטים במקצת, ומעניקים למבנה מראה המזכיר בית כלונסאות במזרח הרחוק. כאן הוסיף האדריכל נגיעות כה נחוצות של צבע, באמצעות מעקות הבטיחות של החלונות והמדרגות שנצבעו באדום עדין, ששבר את המונוליתיות של הבטון האפור.

   

בנוף שלנו  אז נתפש גובהו של המועדון כייחודי ביותר, והתחרו בו רק מבנים תעשייתיים מגושמים כגון מגדל המים ומכון האספסת. גובה המועדון נוצל לשם פתיחת פנוראמה מבעד לחלונות הגדולים, של הדשא הגדול, על אדריכלות הנוף של ליזה גדרון, ושל אדריכל הנוף קייני. ניתוב המבט אל המראות המקומיים ניכר גם בעיצוב האגף הצפוני-מזרחי. שם יצר בן חורין שלוחת בטון, המכסה על פני מבנה מכוער של מקלט בית התינוקות לשעבר. השלוחה נוצרה כמעין גזוזטרה, אשר ניתן היה לצפות ממנה אל החרמון. חבל שברבות השנים הסתירו עצים את ההר, וכך שוב לא שימשה הגזוזטרה למטרה הזאת. לעומת זאת, המרפסת הגדולה הפונה דרומה, משמשת עד היום לשם ישיבה בחוץ, אשר בכוחה להסב הנאה בבוקרי חורף שמשיים או בערבי קיץ קרירים.

  כל המבנה הפנימי מעיד גם הוא על מחשבה מפורטת ביותר, החל במלתחת המעילים הקטנה והמעוצבת, דרך השירותים המוצנעים מאחורי מטבח קטן ויעיל ופינת הגשה מעוגלת. הרהיטים שעיצב בן חורין לחלל זה חיזקו את הרושם של המועדון כמבנה המשרת קהילה כפרית. ואמנם, הריהוט אף נוצר בנגריה של הקיבוץ בידי הנגר עמרם. כך הכורסאות הכבדות והשולחנות הנמוכים עוצבו בהרמוניה שקטה עם כלל העיצוב המתחשב במקום שבו הם פועלים עד היום.


    לסיום ברצוני להוסיף כי צניעותו ניכרה גם בכך שמלבד העבודות שעשה בשכר, הוא תכנן בתים עבור מעוטי יכולת שנפגעו במלחמות ועוד.




חנוכת מועדון לחבר  - חנוכה תשכ"ז - שיר של ירי סביר


ב' בטבת תשכ"ז                 14.12.1966

על הניסים ועל הנפלאות



רות וירי סביר באירוע פתיחת המועדון לחבר


ולאחר ש...

לאחר שלא הרס בולדוזר בית הפעוטון, / אמרנו כי נקים על גגו מועדון.

לאחר שנמצא אדריכל מוכן במזומן, / ששלח תכניותיו תמיד בזמן (אפילו מיפן)

והוא (זה מוטי) שרטט את המוטטה. / (שרק חלילה לא תתמוטטה)

ולאחר שחיריק בנקודה זו דקדק, על אחרת פסח, כי גיס עם גיס לא יריב כאח עם אח.

ולאחר שראובן למד לקרוא רשימותיו של המאסטרו

וניצח בהצלחה יוצאת מגדר הרגיל, על תזמורת המלט, הפטיש והאיזמיל,

סולל בונה, חירות ודרור,

ואיש לא ידע עוד על איזה מזמור

ולאחר שסלע נשאר איתן במבחן עם יגאל ודן

והכול התחשמל, התחמם, מגדול עד קטן,

ולאחר שעמרם שרף את הריהוט, כדי לתת לו עיצוב ודמות

ולאחר שהצבעי, שלא מבין (עברית, כמובן),

צבע באדום, שחור, אפור ולבן

ולאחר שהאמפורה / עומדת על תלה

ויורם הנציח את עצמו אל סידור מטריה,

ולאחר שבאופן מוחלט ביותר / הוברר מי סימפטי מי מורמון ומי סתם חבר

ולאחר שלכל דור לפי מיטב העיקרון / הוקצב יום, שעה ומקום במועדון

לאחר שהוא יהיה סגור ופתוח

בשעות ובימים לפי גד, זבולון, דן ולפי שמש ורוח,

וביום אחד בשבוע, בשעה יששכר וחצי, / תוגש מוזיקה (גם קלאסית) על גבי אצי

הציוד החשמלי המשוכלל עד תום / הוזמן אצל יגאל - מגדל – שלום.

ולאחר שאין כניסה לבית התה של אבות

לילדינו, כי להם בית קקאו ועוגות, / (ולכל שכבה שכבת קקאו אחרת)

נשמר עוד לשעות קטנות בית השומרת.

ולאחר ו"עלה" לא יעלה בלי רשות עליונה

נשארת רק שאלת ישיבות ה"מזכירות פתוחה",

ולאחר שהקורא הנאמן עייף מקריאה

הידד לכולם שעשו במלאכה.

ולא נזכרו כאן, למען בית הקפה

(מזכירות, שילומים, גזבר, משרדים – מי – ימנה)

ולאחר ששיבחנו והיללנו – הלל ושבח אחרון

לשתי וועדות המועדון,

לזאת שאספה את החומר – והתפטרה,

כי היה לה חוש בריא לקיום בלי פאראנויה

ולזאת שבתמיכתה קיבלה על עצמה

למצוא פתרונות ולגמור – פרט לנוי,

יחי המועדון ויתמלא – חדווה, אור וחום

עד אפס מקום!


לתמונות נוספות מהארכיון 



 

תקנון למועדון משנת 1978 פסח תשל"ח

החלטנו להחזיר למועדון את עטרתו ולחדש את ימיו קדם וכדי שיהיה נוח הן למשתמשים בו והן למפעילים קבענו מספר כללים והנחיות לבאי המועדון

      דהיינו תקנון :

1)               המועדון פתוח לכל הצבור לקריאה כל ערב משעה 19.00

2)               הגשת קפה 4 ערבים בשבוע א-ג-ד-ה- בין שעה 20.30 -22.30

3)               בשבת בצהריים יהיה המועדון פתוח בין 12.00-14.00 לחברים בלבד ( דבר הנובע מחוסר מקום- ועם יתר האוכלוסייה סליחה).

4)               במוצאי שבת- באם יש אסיפה- הכנסה לחברים בלבד.

 ע"מ לשמור על אוירה נעימה, אנו מבקשים באים המועדון לשמור על כללי התנהגות הללו:

א.               נהוג לשתות כוס קפה אחד.

ב.                אין לפצח גרעינים, זה מלכלך...

ג.                 אין לשבת על שולחנותו/או על הרצפה.

ד.                אין להשתמש בספלים כמאפרות.

ה.               כולם מתבקשים להחזיר עיתונים וספלים למקומם.

ו.                   אסור להוציא עיתונים מהמועדון.

ז.                 ועוד.......אין לעשות כל דבר שהוא בנגוד לרצון המפעיל/ה.

דבר נוסף:

כדי לשמור על הציוד היקר הקיים במועדון- תותר הפעלה מערכת הסטריאו מכונת האספרסו הטלוויזיה( חוץ מהפעלה וסגירה)

רק ע"י אנשים שיקבעו לכך

אנחנו מקווים לראות אותך ואותך בין באי המועדון להתראות!

ועדת מועדון




תגובות לדף זה
תגובה חדשה

המועדון לחבר

רונית קורן | 23/7/2021

לאורך כל חיי, מהילדות ועד היום, יש לי הערכה גדולה למבנה המועדון.

כילדה, חל עליי איסור לעלות לשם, ולעיתים בשבתות אבי ז"ל היה מפעיל את המועדון בתורנות שבת (מכין קפה וכאלה), אפילו עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, כאשר שיחקנו על הדשא הגדול חבורה של ילדים והאזעקה הקפיצה אותנו - לא העזתי לעלות לשם (היה בשעת החיסול).
פעם אחת עשיתי זאת - וחטפתי צעקות... נהגתי (כילדה ממש קטנה) בניגוד לתקנון(!).
כאדריכלית - מעריכה מאוד לא רק את הבניה הנקיה, בה חשוף כל חומר וחומר מחומרי הבניה, מהבטון ועד חיפוי העץ שמתחת לרעפים. היופי גם בבניה, לא רק בתכנון, למרות שהיום לא ניתן לבנות כך בשל שיקולי בידוד תרמי.
לאורך כל שנות פעילות חדר האוכל תמיד החניתי את אופניי מתחת למועדון, בסמוך לקיר הספריה/ארכיון/ משרדים, כך נשמרו אופניי יבשים בחורף וצוננים בקיץ, ויכולתי לארגן את ילדיי על אופני או על אופניהם תחת קורת גג.
עד היום משתמשת בתמונות של המועדון להוראת תורת הבניה במכללת תל חי, העמודים הבדלים, הקורות המבנה שנשאר תחתיו והמועדון "מרחף" מעליו ולא נשען עליו.
יהי זכרו ברוך.

בניי ן מיוחד

| 11/11/2020

הבניין של המועדון לחבר תמיד מצא חן בעיניי. 

גם כשהייתי ילדה והוא היה מין נסיך ביצה, מתרומם מהקרקע,קצת משוויץ ביופיו אך יחד עם זאת צנוע ואותנטי.
לימים אחרי שלמדתי אדריכלות הבנתי מה במבנה הזה מצא חן בעיניי ונראה לי שזה היה המבנה הראשן שגרם לי ל"התאהב" בבניינים.
חרדת הקודש שחשתי כשהרשו לנו כילדים להיכנס לקודש הקודשים, במיוחד בשבת בצהריים לאחר שהסתיימה ארוחת הצהריים בחדר האוכל, זכורה לי היטב עד היום.
הריח של הקפה שנעשה במכונה - חידוש עולמי בזמנו, הדלפק העגול המסעדים הרחבים של הכורסאות צרובות האש שאיפשרו לשים את כוס הקפה עליהן, ולעיתים גם לשבת עליהם כשלא נותרו מקומות ישיבה,
העיתונים במתקן ליד הדלת שהכניסו לחיינו תמונות מן העולם, כל אלה הינם חלק  בלתי נפרד מזכרונות הילדות שלי.
זכורה לי עמידתו הגאה של המועדון בתקופת מלחמת ששת הימים שאף רסיס לא פגע בו למרות הפגזתו של הקיבוץ.
וזכורה המרפסת הגדולה בה צפינו במסך שהוצא החוצה בנחיתה על הירח בשנת 69 ועוד ארועים רבים שנערכו במועדון.
כיום אפשר להגיד שהמועדן הוא בהחלט מבנה שממצה את המילה TIMELESS עדדיין אחרי כל השנים האלה יפה ורלוונטי.
האדריכל בן חורין אכן יצר מבנה מקסים.
מיה (ארד) אור

מרדכי בן חורין ז"ל

| 31/10/2020

ציפורה אין לך מושג לאן כתבתך הגיעה.. מעולם לא ידעתי או דובר בינינו על מועדון החבר בקיבוץ אולי פשוט גם הוא לא ידע.. פרופסור שומרון בן חורין, הבן של מוטי בן חורין חבר שלנו. העברתי את הכתבה למשפחה. התרגשו מאוד ומודים על כך. לפעמים אלו הדברים החשובים בחיים שיזכרו לאדם. סיגל מצר

תגובה למכתבה של ציפורה קידר

| 30/10/2020

לציפורה אהבתי את העלאת זכרו של האדריכל בן חורין, ואת הכרוניקה של תחילת דרכו של המועדון לחבר.

ואת שירתו ההומוריסטית של מיכאל בן דרור (למרות ששמו לא הוזכר). 
בשבילי ההמועדון לחבר היינו זכרון של ילדות (מותר היה רק לבוגרים לעלות), נערות: מסיבות ריקודים בשישי בערב, קפה ועוגה בשבת בצהריים.
ובגרות: המשפט הזכור: "אתה בא למועדון". אירועים רבים של שמחות ופחות.
תודה, דני רינגל.
 

כבוד

| 30/10/2020

אמנון

זה מקסים. מכובד ומכבד.
מרגש מאד
חנה

כמה פרטים מכבדים

| 29/10/2020

את הקשר עם מוטי בן חורין יצר ראובן קליפא ז"ל שליווה את התכנון והביצוע. מתכנן שלד הבנין היה המהנדס, חיליק חצור, הגיס של מוטי.

חסר רכיב