מעלון מאי 1970: "חסל סידור פסח" יצחק פימנטל מגיב להגדת שדה נחמיה החדשה

חסל סידור הפסח/ יצחק פימנטל

 פורסם בעלון 150- 05/1970

ליל הסדר עבר בהצלחה. כל הציבור מאוחד בדעתו שהיה זה ערב מלא בחוויות עמוקות והתרוממות רוח, וכל הכבוד לעופרה ולאמנון אשר טרחו חדשים רבים ועשו לילות כימים כדי להגיע להישג נאה זה. ההגדה במתקונתה החדשה הייתה שילוב מוצלח של קטעי "יציאת מצרים" וקטעי "חג האביב".
מקווה אני כי יסולח לי אם – יחד עם הרגשת הסיפוק – התעוררו בי כמה שאלות אותן אני רוצה להעלות על הנייר כאן.
השאלה היסודית היא האם אמנם יש צורך להגיש לציבור כל 5-6 שנים הגדה חדשה משום שההגדה הישנה "כבר משעממת"? האם אמנם יש לבוא לשולחן הסדר בדרישה לשמוע "משהו מעניין ומרתק" כשם שניגשים להצגת תיאטרון סרט או קונצרט ואח"כ דנים את היצירה לשבט או לחסד? ואין אני רוצה לומר שיש הכרח לקבל את ההגדה המסורתית כמות שהיא, בחיינו בארץ ישראל המחודשת יש ויש צורך לסטות מהנוסח הגלותי ולהוסיף קטעים המתאימים לדפוסי החיים שלנו במדינה היהודית שקמה לתחייה. אך שאלה גדולה היא האם כל אדם רשאי לקחת עיפרון ולהשמיט למחוק או להוסיף לפי ראות עיניו וזאת כל כמה שנים מחדש ?
האם לא צריך לבוא לידי נוסח מקביל, מקודש לפחות על כל התנועה הקיבוצית. הנוסח שהוגש לנו הפעם מצא חן בעיני הציבור כולו אך מי יערוב לי שלא בעוד מספר שנים שוב יהיה "משעמם" ושוב נשנה?
זאת ועוד גם כאשר יש מקום לשינויים בטקסט המסורתי אין זאת אומרת שאנו רשאים לעשות זאת לקטעים אשר הפכו במשך הדורות – בצורתם המקובלת – לאבני יסוד של ההגדה, כוונתי לקטעים הבאים:
1. מה נשתנה – אין לנו לשנות נוסח מקודש על דורות של ילדים, להשמיט בו "אין אנו מטבילין...וכו'" רק משום שאין אנו כבר עושים כבר עושים זאת היום, ולהוסיף משהו חדש שרירותי למדי. ומדוע כן להשמיט "אין אנו מטבילין" ולא להשמיט "הלילה הזה כולנו מסובין" הרי גם זאת איננו עושים!
2. ארבעת בני ההגדה – אף הוא קטע יסודי של סיפור ההגדה, ואם כי הרבה מן הנאמר שם סתום ולא "אקטואלי" יש להשאיר אותו.
3. אחד מי יודע – נבצר ממני לגמרי להבין מדוע שיר נחמד זה לא זכה במקום הראוי לו בסוף ההגדה משום שהוא יחסית חדש, רק מימי הביניים ורק מקובל על האשכנזים? הרי הוא הדין גם לגבי חד גדיא! או אולי שהשיר הזה הוא ארוך מדי וכך עלול להיות אולי "משעמם"

ולבסוף: מדוע לא להשאיר את הכתיבה המסורתית במשך הדורות של שמו של אלוהים ב"יהוה" או "ה" – אותו אנו מבטאים כ"אדוני" במקום לכתוב את המילה אדוני כלשונה? המשמעות היהודית של מנהג זה יותר גדולה מכפי שהיא נראית לעין.

לסיכום: הערותי הנ"ל – שאני מבקש בכל לשון של בקשה לקבלן בנוסח החדש המודפס – אין אני רוצה לגרוע דבר וחצי דבר מהערצתי לגבי העבודה הגדולה שנעשתה, הן במחשבה ובהכנה והן בביצוע הנהדר.

ולכן חסל סידור הפסח – כהלכתו.