סיפורי מקום: יהושוע חבושי

22/07/2021

יהושע חבושי היה איש הגליל העליון שחי בחוליות בשנים 1943-1944. 

לחתונת יהושע עם מרים הגיעו מוכתרי הכפרים הערביים מעמק החולה מסוריה ומלבנון.



בתמונה: האורחים הערבים בפתח חדר האוכל של חוליות. חדר האוכל הראשון עמד על הדשא מדרום לחדר האוכל של היום.


סיפור החתונה של מרים ויהושוע חבושי                           13.7.1943            

החומר לוקט מפי אנשים, שהיו עדי בחתונה ההיא. לוקט ונכתב על ידי רחל מצר. וסופר בערב יום עצמאות 1990.


 

היו היה איש והוא – קוראים לו יהושוע חבושי ותפקידו בימים ההם, מטעם המחלקה המדינית של הסוכנות, היה להכין את מוכתרים, שהיו המקשרים בין ערביי הכפרים והיהודים. בין היתר היה יהושוע גם מורה לערבית.

וכך הגיע בהזדמנות זו רוכב על סוסתו, גם להתיישבות החדשה בחוליות.  באותם הזמנים היתה מרים חברה בחוליות, בין החברות הראשונות, שהצטרפו להתיישבות החדשה.

זריזה היתה וחמודה, מוינה הגיע לעינות, משם לחוליות ובחוליות עבדה ברפת. ליהושוע היה חבר, גפיר (שומר) בעינות וכאשר שמע, כי בחורה מעינות נמצאת בחוליות, שמח לשאול אותה ולהתעניין על חברו הגפיר מעינות וכך בין שאלה לעניין, התאהבו השניים והחליטו לאחר זמן מה להתחתן.

כאשר שמעו נכבדי הכפרים בסביבה, כי "שוע" הוא החתן, ואותו העריכו וכיבדו מאד, היה ברור להם כשמש, כי ייקחו חלק מעשי בשמחה.

בשבת בבוקר, ה-13 ביולי 1943, החלו יורדים מן המזרח ומן הצפון, מסוריה ומלבנון באו, והם רבים והם נושאים איתם מאהל שלם, ומתנות:

 8 כבסים, 4 עזים, 15 שקי אורז, הביאו גם מכתש ועלי וקהווה (קפה) והם באים והם רבים- ומקבלים אותם המוכתר של חוליות דוד זוננפלד ואריה גל, האחראי על החתונה וגם אפי פרום וזאבקו (זאב ברגר) היו שם.

והאורחים בזריזות הקימו מאהל יפה לתפארת מכוסה שטיחים. האוהל עמד בין חדר האוכל הישן לבין הבניאס.

בתוכו ישב סלאח ידידנו מעבסייה, וכתש את הקפה על פי הצלילים המסורתיים.

הביאו את העגל לשחיטה, אריה גל נתן הנחיות ובינה בישלה כמובן. אבל במקום להלאות אתכם בתיאור, נזמין את בינה שתספר, כיצד הכינה סעודת מוכתרים למכובדים מהכפרים ולחברים.

את יהושוע הלבישו "עביה" (לבוש מסורתי ערבי) והרכיבוהו על סוס ואחרי הארוחה הדשנה בחדר האוכל ואחרי נאומים רבים וברכות של השייחים מרמת הגולן, מעין פיט, מהונין ומסוריה.

 החלה הפנטזיה – יענו – התוכנית האומנותית:

החלו בתחרות סוסים, במפגן רכיבה ברחבה שבין חדר אוכל הישן והבניאס והם דוהרים, עם חרבות בידיהם. בין הזוכים זכה יהודי מעמק הירדן.

והכל מדהים וחזק, כך שתמר לוי הקטנטונת, זוכרת את הפנטזיה הזו.

אחרי יום מהנה וכאשר ליבם טוב בבורגול, בבשר וקהווה, נפרדו ידידנו והלכו לדרכם. מי ללבנון, מי לסוריה, מי לעין פיט, מי להונין ומי לכפר שבעמק שלנו.

ויחשיך היום והירח יצא להפיל אורו על פני הקיבוץ הצעיר היושב על גדות הירדן.

והזוג, שעליו מסופר חיים באושר ועושר עד היום הזה ונזמין אותם......

"יהושוע ! ספר לנו מה אמת ומה המיתוס".


הערה:

סיפורו של יהושע כפי שסופר ביום העצמאות 1990 לא נשתמר. מסיפורה של אמי, בינה רוזנברג זכור לי רק פרט אחד. לבישול האורז נזקקו לסיר גדול במיוחד. הסיר הגדול ביותר שניתן היה למצוא בקיבוץ הייתה גיגית רחצה של תינוקות מבית הילדים. (אמנון)

 




 דבר החתונה התפרסם ותואר בהרחבה בעיתונים רבים


לחצו לקריאת  הכתבה בעיתון דבר 


לחצו לקריאת  הכתבה בעיתון על המשמר 

 

לחצו לקריאת  הכתבה בעיתון הצופה



 ארבעים שנה להתיישבות בגליל - יהושע חבושי  1979


 

השנה ימלאו 40 שנה להתיישבות היהודית בעמק החולה.

התחלת העלייה בתחילת חודש מאי ,1939 חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת עולם השניה.

תחילה עלו על הקרקע שני קיבוצים , דפנה ודן , שנקראו מצודת אוסישקין. הרעיון היה לרכז את כל המפלגות , הזרמים והתנועות הציוניות במצודה אחת, שתישא את שמו של הוגה הרעיון

"מנחם אוסישקין ז"ל " , עוד בחייו.

אחריהם עלו על הקרקע הישובים "שאר ישוב" בית הלל ואחרים. .................



לחצו לקריאת  הכתבה המלאה



האוהל שנבנה בין הבניאס לחדר האוכל - ברקע הרי נפתלי





יהושע חבושי משמאל עם דוד זוננפלד בט"ו בשבט





תגובות לדף זה
תגובה חדשה

תוספת mw4a החתונה

נילי שניאורסון | 11/3/2024

אליהו נאווי שהיה שופט מחוזי בבאר שבע, ראש העיר המיתולוגי של באר שבע ושדאוד אל נטור, מספר אלף לילה ולילה ברדיו במשך שנים היה הוא- הוא היה בן הדוד של יהושוע חבושי והוא רקד בחתונה בחוליות ריקוד חרבות. פרט רומנטי נחמד שהיה כדאי להוסיף. אני נילי שניאורסון , חבושי בנעורי, הבת של מרים ויהושוע חבושי.

חסר רכיב