מהארכיון: מהחלטות בקיבוץ השיתופי (מעלון 1967)
תקנות נהיגה ברכב:
א. לא יימסר מפתח לאיש, שאין לו רשיון
נהיגה. ע"מ לא להביאני למצבי לא נעים מתבקשים אם כן כל הרוצים לנהוג פשוט לא לפנות
אלי, משום שיושבו פניהם ריקם, כמוכן נתבעים כל בעלי הענפים שהרכב יימצא ברשותם, שלא
למוסרו לאיש, שאין לו רשיון. משום שאם עשו כן, וחלילה תקרה תאונה, תחול האשמה
על ראשו של מוסר המפתח.
ב. הפסקנו את "הנוהג" למסור מפתח
לנהגים מתלמדים כהכנה מוקדמת לקראת מבחן נהיגה (אפילו הם מצטיידים בי״מדריכים מוסמכים".
הרכב אינו מוכן מבחינה מכנית לאפשרויות, שהמדריך יצטרך להשתלט עליו ולעצרו בשעת הצורך.
על כן לאלה, שאושרה בקשתם
להוצאת רשיון נהיגה, יעשו זאת באמצעות בתי הספר המוסמכים לכך בלבד.
רכז הרכב מודיע:
בכל מקרה של סחיבת רכב פונים אל המשטרה
ומבקשים ממנה לטפל בעניין בכל החומרה. על המזכירות לפעול בהתאם לכך.
כל חבר, שיורה לבן שאין לו עדיין רישיון
נהיגה לנסוע בטרקטור, יובא בפני האספה לשם בירור.
אושרו הצעות ועדת העבודה:
א. להנהיג תורנות לעבודה בחדר האוכל בערב
שבת במשך שעתיים, שתכלול את כל החברים והחברות. העבודה תהיה על חשבון זמן העבודה במשך
היום.
ב. להנהיג גיוס לדילול תפוחים על חשבון העבודה
הרגילה, למשך שעתיים בבוקר, עד 8. הגיוס יכלול את כל החברים והחברות, שלדעת סדרן העבודה
אפשר לשחרר לעבודה זו.
לאור הדעות החלוקות בעניין הנופש, הוחלט
שוועדת החברה תשאל את כל החברים שהם השנה בתור לצאת לנופש, באיזו צורה הם רוצים לבלות
את הנופש, ובהתאם לכך תקבע ועדת החברה, אם יש מקום, שהועדה תטפל במציאת מקום לנופש.
נמסר דו״ח קצר ע"י המזכיר על
הכנס, שדן בענין שיטת לינת ילדים. נדחתה בקשת
רכזת בתי-הילדים לרכוש "שמרטף" חשמלי.
הרהור קל:
דעתי איננה נוחה מן העובדה שחברים רבים
אינם משתתפים באסיפות, או שמשתתפים רק לעתים רחוקות. בסופו של דבר הנזק הוא להם, כי
הם מוותרים על זכות שניתנת להם להשתתף בהכרעות. כמובן שיחד עם זאת אי-ההשתתפות מהווה
אי מילוי חובה. היות והחברה שאנו חיים בה מבוססת לחלוטין על ההתנדבות, עלינו לקחת בחשבון
תופעות כאלה.
אבל, ביותר מרגיזה אותי ההשתתפות החלקית
מאוד בדיון על עניינים שיש לו למשתתף החד-פעמי אינטרס מיוחד בהם. כשיש בעניין הנדון
סממן של רכילות, או עקיצה למישהו, או כשמדובר דווקא על ענין הנוגע לו אישית, לדירתו,
לילדיו וכו'. אין כל ביטחון, שהעניין האישי הזה עולה בחשיבותו על העניינים, אשר בדיון בהם הוא נעדר. כיצד אפשר
לדון בצורה אחראית על ענין אחד בלבד, מבלי לראות אותו קשור לכל מכלול הבעיות שלנו? זה בכלל ניצול לרעה חופש ההתנדבות הקיים אצלנו!
חבר- בעילום שם
מצביעים בעד קבלה לחברות: רוזין קליפא (?),ברכה גלטר, לילו ולודי כהן (צלם: צבי אליאש)
תקציב ביקור חברים אצל הוריהם והורים אצל ילדיהם:
הוחלט להקציב הוצאות נסיעה, ל-3 נסיעות
בשנה של זוג, לביקור אצל הוריהם או ילדיהם מחוץ למשק, ולהוסיף הוצאות נסיעה, של נסיעה
אחת של הזוג כשיש כבר נכדים. הודגש פעם נוספת, כי המדובר בהוצאות-נסיעה בלבד ולא בהוצאות
אש״ל ולא בהקצבת ימי-עבודה.
אין המשק מקציב ימי-עבודה להורים בעלי
השמחה, לרגל חתונות או בר-מצוה.
הוצאות נסיעה לנופש ולאירועים:
הוחלט להשאיר את הנוהג שהוצאות נסיעה
ודמי-כניסה לאירועים תרבותיים, ספורטיביים וכו‘, מחוץ למשק, יוחזרו על ידי ימי-עבודה
של המשתתפים באירוע.
אושרה הודעתו של רכז החברה כי התקציב לנופש
יוצא אך ורק לשם בילוי הנופש לפי הכללים שנקבעו, ואין להשתמש בו לצורך קניות
משקפי שמש אופטיים:
בועדת בריאות הוחלט שהמשק לא ישלם בעד משקפי שמש אופטיים,
אלא רק לנהגים ועובדי-שדה, אשר מרכיבים משקפיים בקביעות.
הודעה ובקשה:
שבוע שבוע אנו מוצאים ליד חביות האשפה
בקבוקים שבורים רבים. לרוב מפעילות ספורטיבית של ילדים, וכן בקבוקים בתוך חביות האשפה.
כל בקבוק, גם זה של בירה, עולה למשק לפחות 17אג.
סכום קטן זה מצטבר במשך הזמן לסכום נכבד למדי, לכן בקשתי: אנא, תחזירו כל אחד מכם, את הבקבוקים הריקים ישר למטבח ואל תשאירו אותם יותר
ליד חביות האשפה.
תודה!
החצרן.
נדחתה ההצעה לקנות טייפרקורדר למועדון.
שירות עצמי בחדר האוכל:
אחרי ויכוח ממושך סוכם על ידי יושב-ראש
האספה, ללא הצבעה, אך תוך מה שהיה
נראה הסכמה כללית, כי אין כעת מקום להנהיג אצלנו שרות עצמי בחדר-האוכל. אך באם יימצאו
יוזמים, אשר ירצו במרוצת הזמן להביא עוד פעם הצעה מפורטת ומעובדת, אין מניעה להעלות
את הנושא הזה פעם נוספת לדיון באספה.
ועדת התרבות הציעה, כי בשנת התקציבים הבאה
יינתן עתון יומי לכל חדר משפחה או בודד. סוכם, כי ועדת התרבות תתלה רשימה, היות ויש
חברים שמסתפקים בסידור הנוכחי: עיתון אחד יחד עם השכן. והיות ומחירי העיתונים הנם שונים,
כדי לקבוע מה היא התוספת הכספית שתידרש בסעיף העיתונות. עם תוצאות ההרשמה והחישובים
הכספיים יובא הענין שנית בפני האסיפה.
השולחן ערוך 1960 מאוסף שלמה קוגל
תגובה
לא יאומן כי יסופר