מכתבים לבינה - במלאת 100 שנים להולדתה

באפריל 1939, ערב כניסת הנאצים לצ'כוסלובקיה, בהיותה בת 17, נפרדה בינה מאביה ומשאר בני משפחתה, ועלתה לפלסטינה עם אשרת עליית נוער.

חבל הארץ בה ישבה המשפחה, הועבר מצ'כוסלובקיה להונגריה בתחילת המלחמה. ב-1944 גורשו כל יהודי הונגריה, ביניהם בני משפחת פלדמן, אביה של בינה, למחנות השמדה. שלושה אחים שרדו.

במלאת 100 שנים להולדתה, כינסנו לספר, את המכתבים שכתבו לבינה בני משפחתה.

המכתבים נכתבו בהונגרית ותורגמו ע"י צבי אליאש.

אוסף המכתבים מספק הצצה מרגשת, בלתי אמצעית, לחיי היומיום, לקשרים המשפחתיים, למצוקות ולשמחות הקטנות, ובעיקר לאהבה המיוסרת ולגעגועים לבינה, ולכמיהה חסרת התוחלת להשתחרר ולעלות לארץ בעקבותיה בעקבותיה.

הספר הוא גם, ואולי בעיקר, ספר זיכרון. חברים, תלמידים, שזיכרונה מחמם את לבם, מוזמנים להתקשר אל נעמי או לאמנון ונדאג להעביר להם עותק.

רִימְסוֹמבָט 1 במאי 1939

ילדתנו היקרה והטובה,

לא נוכל לתאר לך באיזה קוצר רוח חיכינו למכתבך, עד שהגיע מטריאסט.

מרוב שמחה בכתה אמא בקוראה אותו. במשך ימים מספר אבדה שוב

סבלנותנו עד הגיעוֹ של מכתבך השני. כמובן, דבר נסיעתך

לפלשתינה התפשט כאש בשדה קוצים, ועורר התרגשות רבה. בינתיים הייתי בבילקֶה ובהֶלמֶץ, וגם שם שימח מכתבך עמוקות. הרי כיום הכול

מתכננים הגירה, אך קשה למצוא מקום כלשהו הפתוח בפני המהגר. תהיה זאת אגדה אם אחותך ומשפחתה יצליחו להגיע לפלשתינה. כידוע, גם הם שמים פניהם לכיוון זה, ולפי השמועה העניין אף נמצא בשלב רציני ומתקדם.

כמובן, היינו רוצים לדעת יותר עלייך, ואני מבקש ממך שבמכתבך הבא תפרטי.

לדוגמא: כמה אתם שם? מאין באים שותפייך? האם את נמצאת בחברת בנות בלבד או שישנם שם גם בחורים? איזה אוכל אתם מקבלים? ומהו האקלים? האם את יכולה לסבול את החום?

כלומר, כתבי מכתב ארוך על הכול.

מה פירוש: תלפיות? האם זו חווה או מקום?

היינו רוצים לכתוב לך על דברים רבים שקורים כאן. כולם מובטלים. בהלמץ קיבלו ללשכה רק שני עורכי דין, פירוש הדבר שרק שניים יכולים לעסוק במקצוע. גם כאן רק שני עורכי דין יכולים לעבוד; ככה

זה לאורך כל הדרך.

בוריש שלי, הייתי רוצה מאד שתכתבי מכתב ארוך מאד הביתה על הכול, כי הכול מתעניינים בתנאים שם בארץ.

לא הצטלמתם? את חושבת שאחותך  תוכל לשאת את העבודה בפלשתינה? האם החום באמת כל כך גבוה שם? איך את מתקדמת בעברית? נדמה לי שתלמדי גם את השפה הזאת מהר כמו שלמדת את השפות האחרות. שפה יפה מאד.

בוריש שלי, נדמה לי שאני חולם. כמה אנחנו מאושרים שאת נמצאת שם! עכשיו את במרכז ההתעניינות. היה טוב אילו היינו כבר יחדיו, אילו היינו נוטשים את מרכז אירופה היפה הזאת.

איך שם הביטחון הכללי? האם נכון שצריך לשרת בשמירה? מה אתם

עושים עם היבול, איפה הוא משווק? איך מתבצעת החקלאות שם? מה אתם אוכלים? מה אתם שותים בחום הגדול? כמה אתם ישנים בחדר אחד?  איזה ילדים יש שם? איך מצב הרוח? האם אתם יכולים לסבול את העבודה?

אני שולח בול בינלאומי ואצרף אחד בכל הזדמנות, רק שתכתבי ילדתי

הקטנה.

אביך זולטאן.