חדר האוכל השני – הצריף הגרמני (נבנה ב-1952 סיים תפקידו ב-1980)

חדר האוכל על ציר הזמן

1941 נבנה חדר האוכל הראשון שהיה עשוי מפח.

1952 נבנה הצריף הגרמני (היום משמש את המיני מרקט). צריפים גרמניים נרכשו במסגרת עסקת הפיצויים מגרמניה ושמשו כחדרי אוכל בקיבוצים רבים.

בהעדר מטבח בנוי, שימש הצריף כאולם התכנסות.

ב1954 הועלו עצמותיו של רפי רייס, מקבוצת הצנחנים, שצנחו בסלובקיה, בעורף הצבא הגרמני. רפי הוצא להורג ביחד עם חביבה רייק ב1944. הצריף, שטרם הסתיימה בנייתו, שימש לטקס ההתייחדות עם רפי. חברי הקיבוץ חלקו לו כבוד אחרון. (מימין: בינה רוזנברג, זאב שהם, מנחם מנצ'ר, משמאל: חוה יוגב, שלמה קוגל, ?, יהושוע פוגל)

1954 נבנה מטבח, ריהוט התקבל כמתנה מהולנד.

יוצקים את רצפת המטבח

1955 ארוחה אחרונה בחדר האוכל הראשון. חנוכת חדר האוכל החדש התקיימה יומיים לפני פסח. לראשונה נאלצו החברות לאפר עצמן בצבע לחיים, כדי שלא תיראנה חיוורות באור הפלורוסצנט הבוהק.

1956 הצריף עובר שיפוץ, נתפרים וילונות

יונה גורן כותבת שיר לוילונות החדשים השיר נכתב בעברית ובהולנדית ונועד להרגיל את הקהל שיש להיזהר בווילונות שנתפרו בעמל רב.  לחצו לקריאת השיר 

1960 חג העשרים

בין היושבים חיים גבתי (שר החקלאות), קדיש לוז (יו"ר הכנסת)

1965 נאסר להיכנס בגופיה לחדר האוכל

1967 דוחים שירות עצמי בחדר האוכל, שוללים עבודה שכירה במטבח

1968 שר החוץ ההולנדי בא (במכנסיים קצרים) בשערי חדר האוכל

1973 חברות מגיל 55 משוחררות מתורנויות מטבח. הונהג שירות עצמי חלקי, ללא ציוד ייעודי

1977 הוחלט לבנות חדר אוכל חדש

1980 ארוחות אחרונות, שטיפת כלים אחרונה בידיים, נחנך חדר אוכל חדש

אהוד זיו, תורנות כלים אחרונה

לחצו לתמונות נוספות מהימים שהצריף שימש כחדר אוכל

בלהה כהן - האיקונומית המיתולוגית - מספרת על הקמת חדר האוכל השני

איך הגענו בשנת 1952 לחדר אוכל מתוצרת גרמנית? גם בימים ההם הייתה "פרוטקציה". ובאיחוד עבד אדם, שהייתה לו סימפטיה לשדה נחמיה ולמרבה המזל, הייתה לו השפעה רבה, על חלוקת הצריפים הגרמניים והשוודיים ו...........קבלנו חדר אוכל חדש!

עד מהרה היה ברור: על יד חדר האוכל צריך להיות מטבח. התקשרנו עם אדריכל, בעל ניסיון רב בתכנון מטבחים, היו ישיבות, נסיעות ודיונים והחלה הבניה תחת עינו הפקוחה של שלמה קוגל. התעניינות החברים הייתה קטנה מאד והאחריות הגדולה, הכבידה עלי מאד. שגיאות היו והיו. ולמשל רק ביום הראשון של העבודה הרגשנו, שחסרה דלת בין מחסן הקילופים ועגלת האשפה.

בדרך כלל, אין הרבה סבלנות לצעירים לשמוע מהוותיקים, על הסבל של הימים הראשונים, אבל כאן מותר בכל זאת להגיד, שהיה הבדל עצום בין חדר אוכל הראשון עם חמישה שולחנות ועשרה ספסלים, לבין חדר אוכל החדש ובו 24 שולחנות ומקום ל120-144 איש. בהתחלה חסרו לנו מספר עגלות וזה די הקשה על העבודה.

ומה היה בתוך המטבח? המבשלות כמובן זוכרות את ההבדל הגדול בין לבשל על סולר, לבין בישול בסיר של קיטור, שכל תבשיל מתבשל בו אחת ושתיים.

ואיך ביום הראשון כל העדשים גלשו ישר לתעלת הביוב שלפני הסירים. ואיזה מרחק בין המחסנים....... ושולחן העבודה! כאבו לנו השרירים, מרוב הליכות.......

לסיכום: הקמת חדר האוכל הושלמה ב-1952 ואילו בנית המטבח הושלמה רק ב1954. השולחנות והכיסאות היו תרומת סבא פימנטל וידידיו מהולנד! 

חנוכת חדר האוכל החדש, התקיימה יומיים לפני פסח 1955.

רות שלח, גזרה את הסרט.