מחסן התבואות, הסילו והאסם

09/01/2023

עשורים הראשונים של הקיבוץ, נבנו שלושה מבנים ששימשו לאחסון תוצרת חקלאית, שנועדה למאכל פרות, תרנגולות ודגים.

ב-1945 הוקם מחסן התבואות

מחסן התבואות, שימש לאחסון שקי גרעינים של 50 ק"ג כל שק. הגרעינים, חיטה, שעורה, תירס, סורגום שמשו להכנת תערובות למאכל הפרות, התרנגולות והדגים.

בשנת 1948 גרו במבנה זה, במשך כשנה, נוער א', ניצולי שואה שעלו מרומניה, לאחר ששהו במחנות המעצר בקפריסין.

החל משנות ה-70 שימש המבנה כחנות ה"כלבו" של הקיבוץ.

בשנות השמונים עבר הכל-בו למבנה חדר האוכל החדש והמבנה הזה צורף למוסך בו הוא שוכן עד היום.




ב-1950 נבנה הסילו

הסילו שימש לאחסון תחמיץ לפרות.

בעונת הקיץ גדלו בשדות אספסת ותירס. את האספסת ועלי התירס, העלו לסילו במעלית, מכונה בעלת סכינים ומדחף, שקיצצה את הירק לגודל 3-4 ס״מ ודחפה אותו לפתח בגג הסילו.

כדי שהירק יהפוך לתחמיץ, היו מהדקים אותו ברגליים, בקפיצות. הילדים אהבו מאוד את המשימה הזאת. הם טפסו לתוך הסילו בסולם התלוי עליו עד היום, ונכנסו דרך אחד הפתחים. משקל המספוא המאוחסן במגדל הגבוה, סיפק את הלחץ הדרוש ליצור את הסביבה הדרושה להחמצה. כתוצאה מהלחץ נוצרה בירק תסיסה אן-אירובית (ללא חמצן), ולאחר מספר שבועות היה מוכן להאבסת הפרות. כיום מאחסנים תחמיץ בבורות מצופי בטון, ומהדקים באמצעות טרקטור.

להוצאת התחמיץ מהסילו הפעילו "בלוואר" – מן מאוורר גדול שהמטיר את החמיץ למטה.

במלחמת ששת הימים, שימש הסילו כעמדת תצפית על רמת הגולן.


קראו עוד בכתבה של זאב הררי "תקומתו של הסילו הראשון" באתר ארגון עובדי הפלחה. 

מבט מהסילו לכיוון צפון מערב 1953



האסם נבנה ב-1960

האסם החליף את מחסן התבואות. בעוד שבמחסן התבואות אוחסנו הגרעינים בשקים כבדים, הרי שבאסם הם אוחסנו בתפזורת. הגרעינים הועלו לאסם ונשאבו מתוכו במשאבה. 



מבט מהאסם לכיוון צפון, צילם ב-2015 צבי אליאש



קראו עוד בכתבה של אילן יצחייק, באתר Ynet, "המסע לתיעוד מגדלי תבואה נטושים בארץ"

חסר רכיב