עפרה טאוס 1935 - 2023

סיפור חייה

עפרה בת אסתר ופאול ז"ל, אחות צעירה ואהובה לעליזה ורדי תבל"א. (בתמונה עפרה בת 3 ועליזה בת 6)

נולדה להוריה החלוצים שעלו ארצה ב 1929 מגרמניה. כצברית אמיתית, בגן השומרון.

העברית הייתה שגורה בפיה מיום לידתה ועד יומה האחרון. שפה עשירה, מלאת שנינות והומור.

עפרה סיימה ב"ס יסודי ותיכון בחדרה, סמינר למורות בנתניה, אהבה את הים והתנדבה בפלי"ם, שם הוכשרה כסקיפרית.

השתתפה תמיד בצעדות וצליחת הכינרת, והייתה ספורטאית למרות אסטמה קשה שליוותה אותה מילדות.

שירתה כמורה חיילת בשלומי, לימדה בטבעון ובנצרת, הייתה אשת העמקים והגליל.

כשנשאה ליקיר ליבה אליהו טאוס ב 1972 עברה לגור בקיבוץ שדה נחמיה, וללמד את ילדי אצבע הגליל בביה"ס האזורי בכפר בלום.

בכל מקום הייתה עפרה מורה אהובה ונערצת. הקדישה את מלוא חוכמתה, ידיעותיה, אהבתה לארץ, לטבע, לשפה העברית, לתנך, והנחילה אותן לתלמידיה הרבים.

אחרי פרישתה המשיכה ללמד ילדי עולים, ילדים קשי למידה, בהתנדבות.

נסעה לברה"מ פעמיים יחד עם עליזה אחותה האהובה, ללמד עברית את היהודים מבקשי העלייה, שרבים מהם נקלטו בארץ בהצלחה.

התנדבה ברשות העתיקות כמדריכה בתל חצור, הדריכה טיולים בארץ, הרבתה לטייל בארץ ובחו"ל, מוקפת בחבריה הרבים.

הייתה אישה אוהבת ומסורה לאליהו עד יומו האחרון.

אישה מלאת שמחת חיים, אהבת אדם, אהבת הטבע, הלימוד וההשכלה.

ספדה לה עליזה אחותה 

שדה נחמיה, משפחה יקרה וחברים יקרים!

אנחנו נפרדים מעפרה יקירתנו – ידענו שאינה בריאה, אבל השלינו את עצמנו שכדרכה תתגבר גם הפעם.

בשנה האחרונה איבדה משפחתנו אחדים מהקרובים ביותר, ועוד לא הספקנו לעכל את גודל הכאב. אנו רואים פה רבים מחבריה של עפרה, איתם בלתה בעבודה, בלימודים ובטיולים.

עוד יסופר רבות על פעילותה המבורכת.

אנחנו גדלנו יחד, ילדות קשה הקשורה בתולדות הארץ, והקשר התחזק כאשר בגרנו.

בשליחותנו לברה"מ לשעבר, ללמד עברית – עברנו חוויות מרגשות ונהנינו מאוד מההזדמנות להיות יחד ולמלא שליחות חשובה.

יעידו חבריה לעבודה ותלמידיה הרבים, שההוראה הייתה שליחותה. גם בטיולים הרבים בארץ ובחול יזמה אירועי תרבות ומסורת.

לאחרונה הייתה מאוכזבת מהמתרחש בארצנו ואמרה: אני כבר לא אהיה כאן לראות את המדינה המשתנה.

עפרה הייתה למשפחתנו השראה, מקור ידע ויחס חם לכל אחד מאיתנו.

תמו 87 שנות פעילות וחוויות משותפות, ועוד יסופר על כך.

היום אנו נפרדים מעפרה בבית העלמין בשדה נחמיה שכל כך אהבה.

יהי זכרה ברוך

דברי אורנה בת אחותה

לזכרה של דודתי עפרה, יהי זכרה ברוך.

הערצתי אותה מילדותי, הייתה בעיני מודל ומופת. הידע העצום שלה, ההומור והשנינות, הבקיעות הקולחת, אהבת הטבע, החי, והצומח. אהבת השפה העברית והתנך, אהבת הקריאה הבלתי פוסקת, אהבת ההוראה והחינוך, התחומים הרבים בהם שלטה והזיכרון יוצא הדופן, היו בעיני מושא להערצה.

השתדלתי להיות לה כבת, להיות לה חברה, וגם מקור לתמיכה ועזרה ככל שיכולתי במצבים המורכבים, שעמדה בהם בגבורה.

קיוויתי לראותה מחלימה כמו תמיד, חוזרת להגשים את כל תוכניותיה ולהנות מכל תחביביה ושמחת חייה.

האופטימיות שלה, אהבת החיים ואהבת האדם יהיו אתי לעד.

אוהבת ומתגעגעת

רפי ויינמן שכן וחבר לדרך של עפרה ושל אליהו

עפרה יקרה,

למרות שכמובן הייתי מודע לבעיות הבריאותיות שלך, בכל זאת, הידיעה על מותך הפתאומי הכתה אותי בתדהמה ובצער, וכנראה שלא רק אותי.

היינו שכנים, בית ליד בית במשך עשרות שנים. ורק טבעי, שכאשר הצטרפת לאליהו חברנו ז"ל, קיבלנו ברצון ובאהדה את התושבת החדשה, אל חוג החברים ואל שכונתנו.

הסתבר שלא טעינו, הצלחת להיקלט בקיבוץ בכלל וביננו בפרט, ובמהרה הפכת לאחת משלנו.

לאחר כמה חודשים של עבודה במטבח, באגף הדיאטה, חזרת לייעודך בחיים, והתחלת בקריירה רבת שנים כמורה לתנך ולעברית בבית הספר "עמק החולה. עבודה בה התמדת עד ליציאתך לגמלאות.

פרק נוסף בחייך היו נישואייך לאליהו. אמנם שניכם כבר עברתם את גיל השלושים, אבל מרגע זה ואילך השתנו חייו של אליהו לבלי הכר. הבחור הצנוע והמסוגר משהו, התחיל פתאום לחיות.

כך עברו להן השנים. את הפכת לקיבוצניקית לכל דבר כשמלבד עבודתך כמורה, העברת בקיבוץ חוגים לתנ"ך ולספרות, והיית מעורה היטב בקורה סביבנו.

עפרה, יכולת לחיות ביננו עוד אי אילו שנים טובות, אך נראה שנגזר אחרת וחבל לכולנו.

שלום חברה טובה, נזכור אותך תמיד, חברייך לשכונה

הדלקת נרות אצל עפרה - חנוכה 2021

דברי ברוריה בן שלמה חברתה הטובה

עפרה יקרה מאד,

לא חשבתי שאגיע לשדה נחמיה כדי ללוות אותך בדרכך האחרונה, והדרך הזאת כל כך קשה ועצובה.

עוד היו לנו תוכניות לביקורים כאן בביתך ובתל אביב בחודש מרץ הקרוב, אך כל התוכניות נמוגו ברגע.

הנה אני עומדת כאן מול קברך הרענן והמילים מסרבות לצאת כי אלה מילים של פרידה.

סגולותיך כאדם הן סגולות שכל מילה תגרע מהאיכות המיוחדת שלהן.

אוהבת אדם היית. כל מפגש עם בני משפחה וחברים הפך לחגיגה אמיתית.

אך אהבת האדם שלך לא הסתיימה בשמחת המפגש אלא היית קשובה ונכונה תמיד לעזור ולתמוך הרבה מעבר ליכולותיך הפיזיות.

היית אדם אופטימי במלוא מובן המילה. תמיד ראית את החיוב והטוב שבדברים ואלה עלו בעשרות מונים על הצד הרע .

איך אפשר שלא להזכיר את סקרנותך ורצונך להעמיק ולהרחיב את השכלתך בכל כך הרבה תחומים.

הידע הרב שצברת ויכולותיך האינטלקטואליות הפכו אותך למובילה שלנו בקבוצת המטיילים.

כל כך נהנו לשאוב ולקבל ממך את הידע שהעברת לנו בתחומי היהדות, בתולדות עם ישראל, בוטניקה וזאולוגיה ועוד כל כך הרבה תחומים.

לכם משפחה יקרה, הייתם לעפרה משפחה אוהבת תומכת ומחבקת.

מי ייתן ולא תדעו עוד צער וכאב אחרי שנה כל כך מטלטלת.

אני נפרדת ממך עפרה עכשיו בעצב וכאב גדול אך תמיד אהיה גאה שהיית חברתי הטובה בצפון וכך אנצור את זכרך לעד.

אילנה עמידור נפרדת בשם קיבוץ שדה נחמיה

"אנשים צנועים באמת/ גם מותם חרישי/ כמעט כמתנצל: אנא/ סלחו לי על הטרחה/ לא יכולתי אחרת/ אנשים צנועים מתים בשקט/ כמעט בנשיקה/ הרחק ממילים/ הם אינם נלקחים לשמיים/ במרכבות של אש/ אנשים צנועים נותנים את ליבם בשתיקה/.

"הם אינם סוחבים על גבם את העולם כולו/ גם אישה וילדים הם משא כבד מדי ללב אוהב/ רוח חרישית מניעה את עצי האגוז/ ריח דשא קצור/ ברכה לדרך/ אנשים צנועים באמת נושאים אל בית עולמם/ להרהר בין עצים גבוהים/ בשקט על יקיריהם/".   -  עלי אלון

עופרה יקרה

בשם בית שדה נחמיה רוצים להודות לך על שנים של עשייה, עבודה, גיוסים, נתינה, אכפתיות לזולת ולקיבוץ.

התעניינת בנעשה במשק והיה חשוב לך להביע דעה וכך הגעת לכל האסיפות ככל שיכלת. היית האמא של המתנדבים ודאגת להם לכל דבר והם זכרו לך זאת והיו בקשר איתך לאורך השנים.

למרות שבשנים האחרונות חלית לא ויתרת על כל פעילות שיכולת לעשות: פעילות בתל חי, בקיץ שחייה בבריכה, בית חם ועוד.. וכל עם זה עם חיוך וברק בעיניים.

ואני ברמה האישית מודה לך על שתמיד קיבלת אותי במאור עיניים ובהתעניינות בי ובמשפחתי .

שמחה בשבילך שחייך היו עשירים בפעילות שעשו לך טוב לאורך השנים כמו קבוצות טיולים והחברותא שסבבה לזה.

משפחה יקרה הייתם מאוד משמעותיים לעופרה והייתי עדה כמה עזרתם לה וליוויתם אותה לאורך השנים.

מחבקים אתכם וכואבים את כאבכם ומבטיחים להנציח את זכרה בקיבוץ שכל כך אהבה.

עופרה תנוחי על משכבך בשלום יהי זכרך ברוך.

עמותת ותיקי הגליל נפרדת מעפרה

משפחה יקרה, בית קיבוץ שדה נחמיה. 

בהמשך למנגינת חייה, בשקט ובנועם, אנו נפרדים היום מעפרה חברתנו היקרה. 

עפרה אנינת ידע ודעת, אוהבת אדם, את השפה העברית ושפת המקרא, אישה נעימה לכל, אופטימית, מלאת ידע ומוקירת תודה. 

עד התקופה האחרונה ממש, עפרה למדה בוותיקי הגליל, אהבה במיוחד את שיעורי בית המדרש ופרשת השבוע. הייתה בה חכמה רבה, העריכה שירה, ספרות ואת אוצרות הטבע.

עפרה ידעה למצות כל רגע ורגע בצורה הכי טובה ומדויקת עבורה. השתתפה כמיטב יכולתה בפעילויות העמותה והטיולים גם כאשר אתגרי הגוף נתנו אותותיהם בה. השחייה הייתה אהבתה הגדולה, ולא וויתרה עליה גם כשנדרשה לליווי צמוד בתוך המים.  

אורית רוזנבליט, המורה למקרא ותלמוד בבית ותיקי הגליל מספרת על עפרה: 

עפרה הרעיפה עליי אהבה בדרכים כל כך מגוונות. הייתה אוהבת ספר ואוהבת אדם, תאבת חיים ודעת. התעניינה ושאלה שאלות. ובעיקר ביטאה את אהבתה וגאוותה הגדולה למקצוע העבר שלה כמורה ומחנכת. ולא שכחה לרגע את אהבתה לתלמידיה הרבים לאורך השנים.

”מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי.“ (תהילים קי"ט, צ"ט)

היו לה יחסים מעוררי התפעלות ונפלאים עם ססיליה המטפלת המסורה שליוותה אותה – והן אהבו אחת את השנייה מאד.

Sesilia we saw your great love for Ofra and the wonderful relationship you had.
Thank you. 

 עפרה אהובה, תחסרי לנו מאד.

ניקח בליבנו את שמחת חייך, את אהבת האדם, הנחישות האופטימיות והידע.  את הרצון לתת ולהעניק מהידע שלך לדור הצעיר ואת דרכך המיוחדת כל כך . 

יהי זכרך ברוך.

טיול ותיקי הגליל להר תבור - עפרה ראשונה משמאל

בתיק האישי של עפרה ניתן למצוא מסמכים שונים, תמונות משפחתיות ותמונות מטיולים.