מה נשתנה הפסח הזה?
הנה מה טוב ומה נעים שבת
אחים גם יחד - סדר פסח 2024
מאור הורוביץ
בערך בשנת 2000 הקיבוץ
עבר הפרטה שהביאה שינוי אדיר באורחות החיים. עד אז הקיבוץ מנה מאה משפחות, כמעט
400 נפשות, חגגנו חגים הדר, חדר אוכל היה
פעיל, אפילו הכביסה שלנו התערבבה יחד במכבסה. ידענו והכרנו היטב כל משפחה, כולל את
הקרובים של שהגיעו לחגים ומאין באו.
לאחר ההפרטה החלה להיבנות
שכונת ההרחבה. הקיבוץ קלט המון משפחות וגדל בקצב מסחרר. החיים השתנו לבלי הכר.
בין לבין לכל משפחה שויך
השטח הסמוך לביתה ובמקום מדשאות רחבות, החלו לקום גדרות ושיחים שחסמו את המעברים
בשטח שהיה עד אז שייך לכולם.
כמה לכולם? הרי בתור
ילדים היינו מסתובבים בין הבתים, מדשאה אחת מחוברת לזולתה ברצף, וכשרואים עץ שסק
עסיסי מטפסים כל הילדים על ענפי העץ ואוכלים הכול. מה זה משנה של מי העץ, הכול של
כולם.
טוב, קרו הרבה דברים
טובים עם ההפרטה ושיוך הבתים. אנשים קיבלו קצת פרטיות ומרחב משלהם.
אבל משהו בביחד המשותף, בשיתופיות, כבר לא אותו דבר.
בשנת 2004 התגייסתי לצבא
וכשהשתחררתי המעטתי להגיע לקיבוץ. הדרכות, טיולים בכל הארץ, אוניברסיטה בירושלים
ואפילו שליחות בחו''ל עד 2019.
נוצר פער אדיר בין הקיבוץ
שהכרתי למה שנהייה כשחזרתי (ועוד עם משפחה וילדים הפעם!).
הקיבוץ מנה אז כ-1300
תושבים. את חברי הקיבוץ הישן הכרתי היטב. את רוב תושבי ההרחבה התחלתי להכיר בארבע
וחצי השנים שאנחנו פה. את חלקם טרם הספקתי להכיר.
פתאום בקיבוץ שבו גדלתי,
ביתי מבצרי, יש אנשים שאיני יודע שחיים כאן ביננו. כל אחד בחייו שלו, עובדים
מגיעים הביתה לעניינם, כמעט ואין זכר לרמת השותפות של הקיבוץ ההוא, בזיכרוני
ובחלומותיי. דרך הילדים וגני הילדים התחלתי להכיר את המשפחות אבל עדיין, קיבוץ של
פעם זה לא. החיים רצים, אתה מתחבר למי שאתה מתחבר, למי שלא לא.
השנה, כשהגיע פסח, החלטנו
בכיתת הכוננות לעשות סדר משותף. הסדר נערך בלובי של חדר האוכל. שלושים אנשים. לפני
המלחמה לא הכרתי את חלקם, אפילו בפנים או בשמם. לא ידעתי על קיומם. והנה מי היה
מאמין, סדר פסח משותף, כולם יחד. מקבלים אחד את השני, את המסורות השונות.
בנוסף הזמנו והגיעו כמה
חיילים, מהבסיס ששוכן בסמוך, כדי שירגישו בחג משהו קצת יותר דומה לבית.
היה כיף, היה קהילתי
והייתה תחושה שניצחנו בכל זאת במשהו במלחמה הזו. ניצחנו את הניכור, את החיים
המנותקים שהיו לפני כן. וניצחנו את המרדף הבלתי פוסק של החיים. ויצרנו ערבות הדדית.
וזה כל הקסם!
''הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד''
בתמונה מטה, אנשים
מוזרים, סתם אנשים, שלא הכירו אחד את השני עד לא מזמן, שהחליטו לעשות סדר פסח יחד.
 |
אנחנו ואתם - תשפ"ד
גם במשפחת בן דרור, כמו במשפחות רבות הזוכרות את לילות הסדר החגיגיים בחדר האוכל של שדה נחמיה, קוראים, מנגנים ושרים את הטקסטים והשירים שבהגדת שדה נחמיה 1970.
להגדה של
השנה נוסף שיר מיוחד שחובר ע"י עילם בן דרור. השיר אנחנו ואתם תשפ"ד
מבוסס על שירו של יורם טהר לב שנכתב בתחילת שנות השבעים כשיר הזדהות עם יהודי
ברה"מ, בכמיהתם לשבור את מסך הברזל ולעלות לארץ ישראל.
שני השירים, זה של יורם טהר לב וזה של עילם בן דרור מובאים כאן זה לצד זה.
|
אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם תשפ"ד עילם
בן דרור הֵן עוֹד נֵצֵא מִתּוֹךְ הַבּוֹר מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָדוֹל אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, וְעוֹד נִקְרָא בָּאָרֶץ דְּרוֹר בְּלִי הֵרָתֵעַ, בְּלִי לַחְדֺל אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם. מִי בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה בֵּיתוֹ חָרַב, לִבּוֹ נִשְׂרַף אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם וּמִי הִגִּישׁ לָכֶם עֶֶזְרָה לֺא אֵל, לֺא שַׂר ולא שָׂרָף אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם. וּמִי חָרְשׁוּ בִּשְׂדוֹת נִיר עֺז וּמִי הִפְרִיחוּ אֶת שְׂדֵרוֹת אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, וּמִי רָקְדוּ לְיַד רֵעִים וְנֶחְטְפוּ לַמִּנְהָרוֹת אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם. וְאֵיךְ נִשְׁכַּח אֶת בְּאֵרִי, אֶת כְּפַר עַזָּה וְאֶת נִירִים אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, וּמִי שׁוֹמְרִים וּמִי זוֹכְרִים וּמִי יָשִׁיר בָּהֶם שִׁירִים אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם. הֵן עוֹד נֵצֵא מִתּוֹךְ הַבּוֹר מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָדוֹל אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, וְעוֹד נִקְרָא בָּאָרֶץ דְּרוֹר בְּלִי הֵרָתֵעַ, בְּלִי לַחְדֺל נִצְעַק עִמָּכֶם אֶל כְּבַד לֵב וְאִישׁ
דָּמִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי! שַׁלַּח אֶת עַמִּי! אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם, אֲנַחְנוּ וְאַתֶּם! |
אנחנו ואתם – יורם טהרלב הן עוד יפציע הכוכב |
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!