דופק החיים 23.8.2024
האם תיפתח שנת הלימודים?
מתוך פוסט של מאור הורוביץ בפיסבוק
נתחיל בתמונה של המטח מאתמול, שאותו אמא שלי
צילמה מהבית שלה בקיבוץ ורסיסי המיירט שלו נחתו סמוך לביתי.
שבוע הבא אנחנו חוזרים לצפון, אחרי חודש וחצי
שבהם העברנו את הקיץ במחוזות מרוחקים מהבית האהוב שלנו.
עוד שבועיים מתחילה שנת הלימודים. שנה שעברה
הלמידה הייתה חלקית ביותר, ימים לא מלאים, חוסר אדיר בצוות ובכוח אדם, כיתות שפורקו
כי מחציתם פונו ומחציתם נשארו בקו האש ללא מענה ובאוזלת יד ממשלתית. את הכיתות שנותרו
בנו מחדש באופן ארעי, ללא המחנכת המקורית, תלמידים שנשארו נאספו לכדי כיתה אחת בכל
שכבה.
מי מדבר על מרקם חברתי ובנייה רגשית בשלב
כזה?
הבן הגדול מתחיל בעוד שבועיים כיתה ג', הקטן
עולה לכיתה א'. התרגשות מהולה בפחד.
כמילותיו של אביתר בנאי לילדיו: ''מסדר לך
את התיק על הגב, את הדלת פותח... ולרגע נדמית בעיני הדלת ללוע ארי. וליבי מבקש תהיה
נשמר, תהיה אהוב וקרוב.''
בינתיים שני הדברים היחידים שנאמרו לנו בוודאות
הם:
1.
לבית הספר לא יהיה מספיק כוח אדם ולכן כל
יום לימודים יסתיים מוקדם יותר.
2.
מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך אמרה שלא ניתן
להבטיח את ביטחון הילדים בהסעות לבית הספר (אלו אוטובוסים צהובים של המועצה).
במילים אחרות נשמע שהם לא לוקחים אחריות שהילדים
אכן ייסעו ויחזרו בשלום (זהו אזור מטווח מהכפרים בדרום לבנון).
אתמול היה מטח רקטות אדיר לצפון. שברי המיירט
נחתו על המדרכה הסמוכה לבית שלי. כשאגיע, בשבוע
הבא אבדוק שאין נזקים גם לבית או על הגג.
בתוך כל זה צפות השאלות מה עושים? חוזרים
לצפון? לזירת מלחמה? מה אני מטומטם? בעצם אילו ברירות יש לי?
בחרתי לצאת מכיתת הכוננות עבור הילדים שלי.
הכי קל לחזור לשם, אחלה חבר'ה וגם באמת צריכים אותי. אפילו כלכלית זה יותר נוח, וגם
אני יכול להיות יותר זמין לילדים שלי.
אבל הבטחתי לתלמידים שלי בבית הספר ששנה הבאה
אני חוזר במאה אחוז. כולי לרשותם. הם צריכים אותי ואת היציבות שאני מקנה להם. הרבה
יותר מתרומת יכולותיי הצבאיות במלחמה. הם מתחילים כיתה יא', יש להם שנה של בגרויות.
איזה הזוי לחשוב בכלל על בגרויות במצב הזה.
להשאיר את אשתי והילדים במרכז הארץ ולהיות
רחוק מהם בצפון, זו לא אופציה. אנחנו גם לא מוגדרים יישוב מפונה כך שאין שום שיפוי
ופיצוי וכלכלית. לשכור עוד בית בנוסף למשכנתא זה בערך כמו לשים את סמוטריץ' שר אוצר.
עוד שבועיים מתחילים.
בית הספר שלנו מפוצל לכמה מרחבי לימוד במרחק
40 קילומטר אחד מהשני. בחלק מהימים אצטרך ללמד במרחב אחד בימים אחרים במרחב אחר ובימים
שאלמד את המגמה, במרחב שלישי. פירוש הדבר שבמקרה הטוב אני אראה כל תלמיד שלי פעמיים
בשבוע. איך מלווים ככה תלמידים? אני מחנך כיתת תלמידים שצריכים עזרה וליווי ומוטיבציה
בכל יום מחדש. עוד יום ועוד שיחה ועוד הזדמנות ועוד דף חדש ועוד זריקת אמונה בעצמם
וביכולת שלהם להצליח.
בתוך כל האופציות חסרות הוודאות האלה מדברים
על כך שאולי אצלנו לא יפתחו בכלל את השנה, או גרוע מכך - יעברו ללימודים בזום.
לימודים בזום?
יועיל שר החינוך לרשום את ילדיו עם שלי ללמידה
בזום.
יריקה בפרצוף.
באילת ובערבה נתנו משכורות כפולות שמשכו מורים
מכל רחבי הארץ ופתרו את בעיית כוח האדם.
אם אכן יעברו ללמידה בזום יהיה רק פתרון אחד!
לקחת מנעולים, לקשור ולנעול בתי ספר במרכז הארץ ולא לאפשר שם למידה.
אם הילדים שלנו לא ילמדו, אף אחד לא ילמד.
החיים ילדי
זה סיפור רציני
לפעמים אני מת מפחד
מהצל של ממשלתי
מכל מה שסביבי
יש לפעמים רגעים ונדמה
הנה האור בקצה
ופתאום זה חושך
בעקבות הפוסט הזה מאור רואיין במהדורה הכלכלית של גל"ץ
בינתיים בווטסאפ הקיבוצי
... בוקר טוב, מישהו יודע עם מי מדברים במועצה
לגבי אישור העברת ילדים למסגרות חינוך מחוץ למועצה לתלמידים לא מפונים?
... מישהו יכול להסביר מה הולך לקרות עם הילדים
שלנו בקיבוץ השנה? או שנחכה להפתעות ברגע האחרון🤔
... אם רוצים להביע עמדה בעניין זה הזמן...
בקיבוצים אחרים שסביבנו התאחדו ויצאו במכתב משותף בעניין.
... לגביי פתיחת שנת הלימודים, בקיבוצים הלא מפונים אנחנו מעבירים את נוסח
המכתב הבא למועצה על מנת לקיחת אחריות מטעמה על המצב. מי שמעוניין לחתום בשמו על המכתב
הזה, מוזמן לכתוב לי בפרטי ואוסיף את שמו:
להלן נוסח המכתב:
לכבוד
גיורא זלץ- ראש המועצה גליל עליון, ענת כפרי- מנהלת מחלקת חינוך
אנו החתומים מטה, מבקשים שלא לפתוח את שנת
הלימודים ב 1/9 כל עוד הגליל העליון הינו שטח מלחמה ונמצא תחת אש.
ככל שהכבישים מטווחים והנסיעה בהן מסכנת את
בטחונם הפיזי והנפשי של ילדינו, ככל שממשיכות הערכות המצב על שהייה בקרבת מרחבים מוגנים
לאורך שעות רבות ביום, כך שילדינו עלולים "להיתקע" שעות רבות בבתי הספר,
לא נסכים לשלוח אותם במורכבות ביטחונית שכזו למוסדות הלימוד.
בתקווה לזמנים שקטים:
(פירוט שמות ההורים שמצטרפים למכתב)
... צריך להבין שכדי שתהיה למידה טובה בישובים,
מבנים לכיתות ראויות וצוות, צריכה להיות הנהגה הורית ורוב הורי שמעוניין בכך ומוביל קדימה מהלך כזה. אף אחד לא יעשה את זה
במקומנו זה תלוי בנו. ככה זה עבד בשמיר בלהבות בעמיר כל השנה רק בזכות הנהגה הורית כנראה שכאן
זה לא המצב.
... מטרת המכתב להתריע מפתיחת השנה... לא לומר למועצה איך לפתור... ומסכימה שלמידה יישובית מצריכה משאבים, ורצון
טוב של כולם.
... מדובר רק על היסודיים? כדאי להדגיש
... מי שיש לו ילדים בבתי הספר באזור
... זה חייב להיות רלוונטי לכל הגילאים! גם ילדי החטיבה שנוסעים לכפר בלום מצויים
באותה סכנה .
... אז נפתח תיכון בשדה נחמיה בעוד שבוע? זה לא
ריאלי
... המכתב מביע התנגדות לפתיחת מוסדות הלימוד
במצב הקיים. פתרון שיבוא מהמועצה. זה תפקידה.
... אני חושב שהמסגרת הלימודית לילדים
היא מאוד משמעותית במיוחד בתקופה המורכבת הזו. אין ספק שיש בכך סיכונים אבל צריך לפעול כדי להפחיתם ופחות בדרך של הימנעות מלהעניק
לילדים מסגרת חברתית לימודית לשנה נוספת . ( למשל להסיעם דרך עמיר לתיכון וליסודי כדי להימנע מנסיעה חשופים).
בכל מקרה, קיים קושי (בעיקר בחטיבה ומעלה)
לספק מענה הוראתי ראוי גם במסגרת של לימודים
בעמק החולה, אז על אחת כמה וכמה בלימוד בישובים. שוב זה ייצר חלל עמוק במסגרת חברתית
לימודית יומית לילדים שהיא בעלת השפעות מאוד קשות על הילדים.
זה נחמד לצפות שהמועצה תיתן מענה למצב, אבל
חשוב טרם הצפת הבעייה (וזו אכן בעיה) לשקול את ההשלכות לכך שיזרמו עם ההצעה בכאילו
לימודים רק כדי להיענות לדאגות הביטחוניות.
מענה לימודי רציני לא יינתן לצערי.
... מעדיפה ילדות בחיים מאשר ילדות משכילות.
... זה לא קשור למשכילות זה קשור להתנהלות
חברתית. אם זה היה רק בשביל ההשכלה לא הייתי שולחת את הבת שלי לבית ספר והייתי דואגת
למורים פרטיים שהיו מלמדים אותה הרבה יותר טוב ומותאם.
... המרחב, הדמות החינוכית, מענה רגשי חברתי
ולימודי דווקא בעת הזו חשובים מאוד לילדים שלנו ולבריאות הנפשית שלהם ויהיה קשה מאוד
לספק אותם בלמידה יישובית .. גם ככה חסר כוח אדם
חינוכי ולכן פיצול הוא מורכב אבל כמובן שביטחון קודם.
... אז מה כן? צריך לדרוש הרבה יותר משאבים
לצמצום סיכונים בנסיעה (צמצום כמות ילדים בהסעה, אוטובוס ממוגן, נסיעה בנתיבים חליפיים, בבוקר הגעה עצמאית על חשבון פתיחה מוקדמת של יום
הלימודים, תכנית הפגתית למקרה של שהיה ממושכת בבית הספר ועוד) + הרבה יותר שיח משתף
עם ההורים, שבונה אמון ושותפות ועבודה מהירה ומקיפה יותר של מערכת החינוך במועצה עם
דפאות שונות למקרה שלא ניתן יהיה לנסוע כי גם זו אופציה…
לא להתפשר ההפך לחשוב יצירתי . אני בעד לדרוש את הדברים הללו גם במחיר של השבתה של לימודים
בגלל שהמענה הוא חלקי, בגלל שלא סופרים אותנו בגלל שדווקא עכשיו היה צריך הרבה יותר
ומקבלים פחות.
קבוצת דולב, בסיוע צוות המדריכים, הפיקו סרטון מפיח שמחה - "מחשבות טובות"
... שר החינוך קיש אמר: "נתיבי הנסיעה
לבתי הספר יוכנסו לפוליגונים של כיפת ברזל בשעות ההגעה והפיזור"....
... האם המשמעות היא שהכבישים שבהם אנחנו
נוסעים אינם מוגנים?!
... אפילו צומת הגומא היא לא בפוליגון של
כיפת ברזל - אין שם אפילו התרעה ובטח לא יירוטים.
... הלם.. זה אומר באופן וודאי כי כיום הכבישים
שעליהם אנו נוסעים אינם ממוגנים ע''י כיפת ברזל!! אנחנו כל היום על הכבישים האלה ללא
מיגון. איך לא למדו ממה שקרה ברמת הגולן?!
... רק התאגדות של כל התושבים באזור והקמת
לחץ עצים על הממשלה ישנה משהו. הם לא סופרים אותנו. כבר שנה שלא סופרים אותנו. אם אנחנו
רוצים באמת לקבל תשובות חייבת לקום פה מחאה מאוחדת של כל הקיבוצים וקריית שמונה יחד.
של המועצות שלנו ושל כל מי שתומך בנו. רק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו למדנו את זה ב7
ואנחנו לומדים את זה כל יום מחדש…
אתמול התכנסו נציגי הקיבוץ עם נציגי משרד
הביטחון, פיקוד העורף וקבלן לקראת תחילת בנייתם של 3 מממדים מוסדיים, שיוצמדו לבתי
הילדים קשת, סנונית ובית אורן.
בשורה ענקית ומרגשת עבור הקהילה,
הילדים והנוער.
בשעה טובה מכינת "דרך רגב" יצאה לדרך
בהתרגשות גדולה ובשעה טובה, מחר יגיעו לקיבוץ
חניכי מכינת הגליל העליון 'דרך רגב'. מוזמנים היום בשעה 19:00 לגן רימון, להכין לחניכים
ברכות אישיות ושלטים, כדי לקבל את פניהם בצורה נעימה.
36 חניכים הגיעו אלינו ככוח חלוץ לפתיחת המכינה.
|
קהילת שדה נחמיה מחבקת אתכם ומאחלת בהצלחה רבה
... היום בשעה 16.00 ליד גן קורות, נשמח לידיים עוזרות ביחד עם חניכי המכינה להרכבת מיטות
הקומותיים. מי שיכול להגיע עם מברג פילפס יעזור מאוד.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!