דופק החיים 1.11.2024
שלושה ימי
התאווררות ל תושבי שדה נחמיה וכפר סאלד אצל וותיקי הערבה בעין יהב
עין יהב – כתב מיכאל בן דרור
בָּאנוּ לְכָאן
מִצְּפוֹן הַמִּזְרָח מֵאֶרֶץ הַוָּואוּוּ
וְאֶרֶץ הַטֶּרַאח! מֵאֶרֶץ טִילִים
וְכַטְבָּ"ם תְּלוּל מַסְלוּל מִשְׁכָּנוֹת
לְנַסְרַאלְלָה הַנָּבָל שֶׁבְּחוּ"ל. אוֹתוֹ חַסַן
נַסְרַאלְלָה אִינְעַנְדִּינוֹ כְּשֶׁיָּעוּף
לוֹ כַּטְבָּ"ם נַעֲשָׂה אָן דָּן דִּינוֹ. וּכְשֶׁזֶּה כְּבָר
מַגִּיעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם יֹאמַר: אֵלִיק
וּבַלֵּיק ו...בּוּם. אֶלָּא שֶׁאִם
זֶה נָחַת בִּכְפַר בְּלוּם נַפְטִיר אֵלִיק
וּבַלֵּיק ו...בּוּם! וְכַמּוּבָן זֶה
נִשְׁמָע דֵּי סָבִיר אִם מְדוּבָּר
בִּנְאוֹת מָרְדְּכַי אוֹ עָמִיר. וּמִכְּבוֹד שׁוּתָּפֵינוּ
נִלְחֲשָׁה בְּסוֹד מִילָּה לֹא נֶאֱמַר
בְּעִנְיַין כְּפַר סָאלְד. הַגָּלִיל כְּמֶרְקָחָה
- אַזְעָקוֹת מִסָּבִיב וּמְהוּמָה. וּבֵינְתַיִים
בְּתֵל אָבִיב יוֹשְׁבִים בְּמִישְׁלָן
רֶגֶל עַל רֶגֶל לוֹגְמִים יֵין
תַּמְלוּגִים וּמָרָק נְחִיר עֵגֶל הַגַּארְסוֹן
עִם בַּרְוָוז בְּשַׁמֶּנֶת. וְהוֹפּ! כַּמָּה נְגִיעוֹת שֶׁל אַסְקְלוֹפּ קְרֵם בּוּרְלֶה
וְסָלַט אַפְּרוֹגִים וְהַיְּלָדִים
בֵּינְתַיִים מְסוּדָּרִים בַּחוּגִים. |
אָז הוּזְמְנוּ
לָנוּחַ מְנוּחָה נְכוֹנָה בָּאָרֶץ יֵשׁ
יַהַב, עֲרָבָה תִּיכוֹנָה. מִמִּזְרַח מוֹאָב
הַקְּרוּיָה כָּאן אֱדוֹם מְחוֹזוֹת הַפִּלְפֵּל
הַיָּרוֹק, הָאָדוֹם הַצָּהוֹב הַסָּגוֹל
הַשָּׁחוֹר הַלָּבָן וְהַכֹּל סַסְגּוֹנִי
וְכָל כָּךְ מְגוָּּון. אֶרֶץ הַגּוּפִי
מְדִינַת הַמַּגְ'הוּל אֵיךְ אוֹמְרִים
בְּתַאיְלַנְדִּית? "קַיָּים
כְּמוֹ קָתוֹל" בְּרֹאשׁ מְרוּתָּח
בְּמוֹ"פּ עֲרָבָה יַהֲגוּ גֶּזֶר
מוּבְרָג וְקִישּׁוּא מְרוּבָּע וְתִירָס מְכוּרְסָם
עַד קְצֵה הַשּׁוּרָה יַשְׁמִיעַ צִלְצוּל
וְיַחֲזוֹר לְשִׁיגְרָה. אֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים
הַכֹּל לְסַפֵּק וְתָמִיד לְפַנֵּק,
לְפַנֵּק, לְפַנֵּק. מְשׁוּלָה וְרוֹתֶם
מִנּוֹעָה עַד נָדָב כָּל אֶחָד לְחוּד
וְכוּלָּם יַחְדָּיו. יְקָרִים מֵעֵין
יַהַב, פָּארָן, חֲצָבָהּ מִבַּיִת גָּדוֹל
בָּעֲרָבָה בָּקְרוּנוּ בְּאֶרֶץ
פַּלְגֵי הַדָּן בּוֹאוּ מְצוּקִים,
סַפִּיר וְעִידָּן. |
בּוֹאוּ לַקִּיבּוּץ
וּבוֹאוּ לַכְּפָר וְרַק תַּרְגִּיעוּ
בְּעִנְיַין הַצּוֹפָר. תּוֹדָה מֵחוּלְיוֹת
תּוֹדָה מִכְּפַר סָאלְד חִיבּוּק אַהֲבָה
גַּעְגּוּעַ וְעוֹד. הַלְּוַואי וּבִמְהֵרָה
תַּחְזוֹר הַתִּקְוָוה וְנִזְכֶּה לְאָרֵחַ
אֶתְכֶם בְּשַׁלְוָוה. |
התושבים מתבקשים
להימנע מלהשאיר מכשולים בכניסה למקלטים!!!
שירת השדה - חבורת
הזמר של שדה נחמיה
החבורה החלה לשיר אחרי תחילת המלחמה ביוזמתה של אתי פטיש מתוך תקוה
שהמוזיקה מעודדת את הנפש. החבורה מורכבת בעיקר מתושבי שדה נחמיה אך עם הזמן נוספו
חברים מבחוץ. זו ההופעה הראשונה של החבורה בפני מועדון הבית של ותיקי הקיבוץ.
עיבודים וניהול מוזיקלי – אתי פטיש
השירים: אין מדינה לאהבה, שמור לך חלום קטן, משהו חדש מתחיל עכשיו
פעילות סוכות של
מכינת דרך רגב בבתי התושבים
מתנות וברכות מתלמידי
ישיבת ההסדר בקריית שמונה המפונים
תושבי קיבוץ שדה נחמיה היקרים!
בימים קשים אלו, כשפונינו מהבית בקריית שמזגה למרכז הארץ, אנחנו לא
יכולים שלא להרגיש הערכה עצומה כלפי כל אחד ואחת מכם. שבחרו להישאר בצפון ולהמשיך
לשמור ולהגן על הבית שלנו.
אנחנו, ישיבת קריית שמונה רוצים להודות לכם יישובי עוטף הצפון. על
החוסן והחוזק שלכם. על הכוח שאתם מוסרים לנו. אחרי השנה הקשה שלכם בהיותכם בקו
העימות יום יום. שעה שעה. בלי אפשרות לחיות חיים רגילים. נלחמים על הבית בגופכם,
מגינים עלינו בנפשכם, זה ראוי להערצה והערכה.
סוכה הניידת עוברת בין רחובות הקיבוץ ומחלקת מתנות שנקנו ונארזו
ע"י תושבים מקרית שמונה המפונים לגוש עציון. תושבים שדואגים לנו, ורוצים
לעשות לנו טוב על הלב 🩷.
כותב קובי וינברג מצית הרעיון: "דווקא בימים האלה, דווקא עכשיו.
הדבר הכי משמעותי הוא לעשות משהו טוב למישהו אחר.
אחרי כ"כ הרבה טוב שמעריפים עלינו.
אלו מעשים קטנים של יום יום, שמהם נבנים דברים גדולים. ורק לפרוטוקול - אני
זרקתי רעיון ופתחתי קבוצת וואצאפ. מאותו רגע נעלמתי למילואים, לא עשיתי שום דבר
מעבר לזה, רק גפרור."
כנפיים של בובה
לפני המלחמה יזמה לבנת קוץ מכפר עזה את פרויקט הכנפיים כדי לחזק את
יישובי העוטף ולתת להם מעוף בכל השנים הקשות שידעו. בבוקר ה-7.10 נרצחה לבנת בביתה
יחד עם כל משפחתה ומאז הכנפיים שלה נוצרות בכל הארץ להנצחתה.
כחלק מאירועי הזיכרון במלאת שנה לפרוץ המלחמה בחרנו ליצור את הכנפיים
גם בשדה נחמיה, הפרויקט שהתחיל לפני כחודש באיסוף צעצועים ישנים, המשיך במיון
והדבקה שלהם והסתיים אתמול בתלייתן על המיגונית ליד מגרש הכדורסל.
חיילים יכולים
לשים ראש, להתקלח, לעשות כביסה
טל פינטו מספרת ב-103FM על היוזמה שלה לאירוח חיילים בצפון: רבים מאזרחי ישראל תורמים ומחפשים דרכים לסייע
ולהקל על החיילים שנלחמים בחזית. לי יש יחידת אירוח שפנויה המון זמן. שדה נחמיה לא
פונה. יושבת בקיבוץ ושומעת את התותחים ומבינה שיהיה צורך למילואימניקים לבוא, לשים
ראש, להתקלח, לעשות כביסה - מה שלא זמין להם תמיד כרגע.
טיול נעורים לנגב
אחרי שנענו כל התפילות - זה קרה!!!
27 נערות ונערים בני שכבות י'-יב'
יצאו לטיול בדרום הארץ. הר אמיר, קניון שחורות, מסיבת אוזניות לילית, מאסטר שף
בשטח, לינה בחניון יעלים ובילוי באילת.
חזרה ללמידה מקרוב
בבי"ס הגומא בכפר בלום
פנייה
להורי התלמידים:
אנו רוצים לקחת אחריות על חינוך ילדינו ולא לתת יד להמשך ההפקרה
החינוכית, החברתית הרגשית של הילדים. בשיחות ובירורים הובהר כי בית הספר ערוך
בצורה מלאה לקלוט את כלל התלמידים בהתאם להנחיות פיקוד העורף. אלא שבמצב הקיים פיקוד העורף אינו מאשר הסעות
לבית הספר. בשדה נחמיה אין תשתית מתאימה, ולכן החלופה של למידה לתקופה ארוכה
במקלטים תת קרקעיים בלתי ראויים אינה מתקבלת על הדעת.
אנו רוצים לבדוק את מידת היענות ההורים להסיע את הילדים ברכבים
פרטיים.
לפי מידת ההיענות נפנה בכתב לראש המועצה, למנהלת בית הספר ולפיקוד
צפון ונודיע להם על כוונתנו. אנו בטוחים שצעד זה יסייע לגורמים הרלוונטיים לקבל
החלטה לחזור לשגרה שכה מגיעה להם. אנו מאמינים שהגעה פיסית שלנו ההורים עם הילדים
תכריע את הכף ובית הספר ייפתח לילדינו.
נשמח לרוח גבית מכמה שיותר הורים.
מתעניין
אני נהנה לקרוא בקביעות את פרסומי האתר של שדה נחמיה . כמי שגדל מגיל 7 ועד גיל 25 בקיבוץ, עדיין מרגיש קשר נפשי ורגשי לכל הקורה בו. על אף הזמן הארוך מאד שעבר מאז עזיבתנו את הקיבוץ, ופטירת רוב חברינו לדור , כל ידיעה , כל התראת ״צבע אדום״, כל ארוע , נקרא בגעגוע! חיזקו ואימצו, אתם וחבריכם בצפון , שלא פונו , מהוים סלע איתן בחומת בטחון המדינה. מייחלים לימים ששוב נוכל לבקר , בין היתר,את קברה של אמא, שפרה ז״ל. כל הכבוד ליוזמות החברתיות , כגון הטיולים של הותיקים לערבה, השכבה הבוגרת לנגב ולאילת , חבורת הזמר החדשה , הפעילויות התרבותיות לרגל החגים וימי הזכרון, העקשנות לנהל חיים איכשהו ברקע האירועים הבטחוניים , הדאגה לחיילים . הלב מתמלא גאווה , שהיינו חלק מהקמת הקיבוץ בשנותיו הראשונות. כבן קבוצת נחליאלי, הכיתה הראשונה במשק , מאחל לכם המשך פריחה ופיתוח , ימים שקטים יותר ובעיקר החזרת חטופינו ושיבה הבייתה לאלה שנאלצו שלא מרצונם לעזוב זמנית את הפנינה הזו , הקרויה שדה נחמיה, בת גילי…