הארכיון מגיש: ארכיאולוגיה בשדה נחמיה 1966
המוזיאון שלנו כתבה של אריה גל בעלון 1966
אריה גל חופר
ידועה האימרה, שבארץ
שלנו אי אפשרי לחרוץ אפילו חלם בודד מבלי לגלות עתיקות, שרידי העבר העשיר. לא כן
המצב באזורנו – שטחנו. ההיסטוריה מספרת, שכל העמק שלנו היה ביצה, ורק באיזור
העליון של שאר ישוב, הגושרים הייתה יבשה. ולכן בחורשת טל, על יד מעין ברוך,
ובסביבתם, מתגלים מדי פעם שרידי ישוב וחיים (ומוות), החל מהתקופה הניאוליטית שלפני
7000 שנה.
האיזור הנמוך יותר היה מיושב בחלקו רק מתקופת הרומאים ועד לתקופת הממלוקים (100 לפני הספירה ועד למאה ה- 14). בתקופה זו הקימו המתיישבים ישובים פורחים, ומפעלי השקיה וגידלו גידולי ירקות ופירות לממלכותיהם. במשך שנים מגלה המחרשה גם אצלנו שרידי ישובים וכיום אנו יודעים על ישוב מהתקופות האלה בתל נעמה, בפרדס, בכפר עבסיה, ובסביבת תל רון, הוא האמפיתיאטרון.
העתק גבס, של פסלים פרסיים שנמצאו בתל רון - התל של האמפיתיאטרון
המעניין מאלה הוא הישוב סביב לאמפי. כעת, עם יבוש האפיק הישן של הירדן, מופיעים שם, בתוך המים, בנינים שלמים. פירוש הדבר שכל השטח, התל של היום והגבע מדרום לו, היה פעם ישוב אחד (בנראה בתקופה הרומית-ביזנטית), כשהירדן עבר יותר מזרחה - בתוך השטח של קבוץ עמיר. הגשר שנמצא בזמנו מאשר הנחה זו.
ילדינו, בהדרכתו
המבורכת של מיכאל, "התלבשו" קצת על העניינים, ובחיפושים אחרי שרידי העבר
הגיעו עד קירית שמונה
במערב ועד גשר הבניאס בכביש כפר-סאלד מצפון. מסיורים אלה נאספו במשך הזמן ממצאים,
חוליות עמודים, מתקני טחינה, חרסים, חלקי זכוכית, לפעמים כלים שלמים. ולא לשכוח -
פסלים. לא הסתפקו באיסוף חומר, אלא עבדו גם על שיחזור כלים, ובעבודת נמלים הדביקו
חרס ולחרס, שחזרו כדים, צלחות ופחים. ממצאי המטבעות נוקו וזוהו, כך שיש לנו היום
תמונה די ברורה על הישוב שהיה קיים לפני בואנו הנה.
ושוב לקח מיכאל
אח היוזמה ואנו עומדים להקים חדר תצוגה. השם מוזאון אולי קצת יומרני, כדי לשמור
בצורה נאותה על רכוש זה. פנינו לחברים בבקשה לתרום מ"רכושם" ממצאים
שנמצאים אי-שם במגרה בחדריהם וגם נענינו במקרים רבים. אנו חקוה, שגם חברים אחרים
יבואו וימסרו אח רכושם לחצוגת קבע, עם שמירת זכויותיהם לחפץ שנשמר. לעת עתר פלשנו
- ברשות - לתוך הכיתה של הצריף השוודי והתחלנו לסדר שם אח ארונות הקיר.
בקשתנו לחברים:
אנא, הענו לפניותנו, עזרו לנו בשיפור מקום התצוגה. כך נאפשר לילדינו להמשיך בתחביב
הארכיאולוגי ולשמור על נכס תרבותי זה לכולנו.
עד כאן כתבתו של אריה גל
אוסף הממצאים הארכיאולוגיים בצריף הירוק (צלמה טל בלס פינטו)
ראשית תרשימו של "הגשר הממלוכי " שחפר אריה גל. גשר זה נקבר אי שם עמוק מתחת לעבודות העפר באפיק הבניאס, בשנים 1963-1965. המקום המשוער כ-30-40 מ' צפונית שער בריכת שחיה, בגדה המזרחית. גשר זה מעיד, כי בתקופה הממלוכית (המאות 13-14, נפגש הירדן עם החצבני (כלומר ראשיתו של הירדן), בערך באיזור האי, או אף צפונה מכך.
בארון של עתיקות ע ב ס י ה , נמצא שבר שיש
כתוב שמצא ב1967 הילד אסף בן דוד. הכתובת היוונית מציינת כנראה, סיומת של מקצוע –
"ק" כמו (שיפוצניק), "פניאו" , שזה כנראה " איש בניאס
"ואינט" שהיא יתכן ,חלק מהשם. אם הפיענוח, שנעשה על ידי ארכיאולוגים
נכון, הרי שזו פעם היחידה, בה נזכרת העיר בניאס בממצא ארכיאולוגי, למעט מטבעות
העיר.
בארון זה, גם קרמיקה צהבהבה "מבית אומיה (מוג "מפג'יר) מהמאה ה-8 לספירה, קרמיקה צלבנית עם גלזורה משובררת והרבה כחול . ונרות שמן. חלקם בגלזורה ירוקה מבריקה, הן מראשית המאה ה-20. נרות אלה יוצרו "בראשיה אל פוהר" הלבנון. יען כי בעת מחסור בנפט, שבו לנרות השמן, לזמן קצר.
בארון "גבעת שחומית" (סינסנת אל חייה, בכניסה המזרחית לקרית
שמונה), פסלון קטן של אלה רומית וכלים ביזנטיים, שנמצאו כנראה בבית יוצר, במקום של
בית ספר "עמל" בימנו. מרכיבי הפאזל היו ילדי כיתת "ורד" בערך
בשנת 1968.
בארון של "דוארה חירבת קזאזה" יש גושי זכוכית גולמית. חר
קאזה (זכוכית בערבית), נמצאת בפרדס הצעיר , מערבית לחצבני. שם היה כור להכנת
ויצירת כלי זכוכית. בדוארה נמצאה בין השאר, מעין ידית חרס גולמית ובה ארבעה שקעים,
אולי טביעת אצבעות. יתכן שיש פה איזה כלי סימטרי, דמוי חנוכה. אם אכן הדבר נכון,
הרי שזו חדשה מרעישה, באזורנו, בו כידוע, אין כל שרידים יהודיים.
על הריצפה, פאר המוזאון, פסל אריה וחזיר "מתל כותייל" (פינת הרקפות הורודות, בפי ילדי דפנה). הם
נמצאו בעת טיול אופניים של מיכאל בן דרור עם ילדי כיתת "רימון" בשנת
1966. את החזיר מצא הילד דאז שלמה בחרך. שהבחין ברגלי הפסל מבצבצות מהאדמה. בחפירה
לא מסובכת הוציאו הילדים ומיכאל פסל של אריה. למחרת ארגן מיכאל חפירה נוספת בה
נמצא פסל החזירה. שני הפסלים הועברו לשדה נחמיה.
הפסלים מנותצי הראש, מהתקופה הפרסית, או מהתקופה ההלניסטית כנראה, היו שייכים לאיזה מאוזולאום. כנראה שנלקחו "מחירבת עומרית" (בין כפר סאלד לשניר), או בבניאס.ורי ולכן ארכיאולוגים לא התייחסו לממצאים הללו כמקור מידע ארכיאולוגי.
תודה לארכיון
תודה לארכיון שזוכר...