הויטראז' בכניסה ללובי של חדר האוכל - נוצר 1979

ד"ר גלאט ואשתו הוזמנו ע"י ירי (ירמיהו סביר) ליצור את הויטראז' לכבוד חנוכת חדר האוכל. הפרשנות נכתבה במקור ע"י ד"ר גלט.

חתימת האמנים על הפסיפס 1979

הפסיפס מציג רעיון מתומצת של דברי ימי העם היהודי.

צד שמאל למעלה - והארץ הייתה תוהו ובוהו.

הספרים הידועים מן התנך מתגלים, חסרי צורה ובלתי שלמים, עגולים, קשתיים, עם רמזים של מגן דוד:

קין והבל (כתם קטן אדום לוהט בהתחלה),

נוח והמבול, ירוק עד צהוב זוהר המצביע על הופעתו של אברהם והרעיון המונותאיסטי- אלוהים הבלתי נראה אך קיים ומוחשי.

צהוב זה מתפשט אט אט לזהובים בהירים – תקופת מלכות דוד ושלמה.

מעין הסערה לתקומה בדמות מגן דוד

מצב זה מתמשך עד ללב הסערה, נקודת המוקד בה היהדות הייתה בסכנת השמדה. ולא עוד!

השואה, ה"פתרון הסופי", קנאה שנהפכה לשנאה עיוורת, האדם שחזר להיות ברברי. ומהמוקד הזה ל"מגן דוד"  המופיע לבסוף בצורתו השלמה. מתחיל בצבע אדום המסמל את הדם היהודי שנשפך.

מצפון העולם מתעורר מחדש - באופן זמני.

בצד ימין למעלה - ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך.

הבטחת אלוהים לאבותינו אברהם, יצחק, ויעקוב. הארץ הזאת אתן לבניכם ולבני בניכם.

בצד ימין למטה - אוהל אברהם. 

אברהם יושב בפתח אוהלו במדבר ורואה שלושה אנשים מתקרבים.

התנ"ך מספר לנו כי נתן להם אוכל והסביר להם פנים. אנשים אלה היו מלאכים שנשלחו אל אברהם כדי לבשר לו שאלוהים יקיים את הבטחתו, ששרה תלד בן על אף הספקות של אברהם וגילה הגבוה של שרה,

שרה שמעה וצחקה. על כן נקרא הבן יצחק.

יצחק מברך את יעקוב

בהמשך אנו רואים את יצחק מברך את יעקב במקום עשיו, אחיו תאומו, אשר בשל היוולדו ראשון היה זכאי לקבל את ברכת האב.

עשיו היה צייד, כך מספר לנו התנ"ך, אדם אלים, בזמן שיעקב היה שקט ומופנם. רבקה הלבישה את יעקוב בפרווה של עשיו וכך שלחה אותו אל יצחק הזקן הכמעט עוור, מתוך כוונה ברורה לרמותו. 

הקטע הזה לא ממש ברור, אולי בגלל שהפסיפס מעט פגום  (אמנון)

סולם יעקב

אחרי שיעקוב נתברך ע"י אביו, הוא בורח מפני נקמת אחיו. במדבר הוא רואה סולם המגיע עד השמיים ומלאכים עולים בו ויורדים.  התנ"ך מספר כי יעקב נאבק עם המלאך ויש  המפרשים זאת כמאבק יעקב עם עצמו ועם אמונתו באלוהים.

יעקב מנצח והתנ"ך ממשיך - לא יקראו לך עוד יעקב כי אם ישראל.

בצד שמאל למטה – והנו ערים נשמות וישבו.

ותשבו שוב בערים חרבות ותבנו אותן. ארוחת שבת או יום חג. המשפחה המברכת על היין היא יחידה אחת, הבסיס לאורח חיים יהודי.

האישה מברכת על הנרות המסירים את האפילה והמסמלים את יציאתו של האדם אל אור הבינה והכרת עצמו, עולמו ואלוהים.